למה עכשיו? - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה עכשיו?

בשנים האחרונות גילו מאות אלפי ישראלים שהחלום הישראלי דומה לאמריקאי: שניהם מקסמי שווא

2תגובות

בשני לילות שבת האחרונים התמלאה רחבת מוזיאון תל אביב בעשרות אלפי אזרחים. רק לפני שנה, האפשרות שאזרחי ישראל ייצאו למחות על נושאים כלכליים נראתה תלושה מהמציאות. גם לפני חצי שנה, כאשר החל האביב במדינות ערב, האפשרות שיגיע לישראל נראתה רחוקה. הפרשנים הסבירו לנו שאצלנו המשק משגשג, ולכן אין לישראלים סיבה לצאת לרחובות.

מוקדם לומר אם המחאה תימשך ותתרחב, או תשכך. גם אין לדעת אם היא תנותב לכיוון של רפורמות כלכליות אמיתיות, ולעליית שלטון מקצועי, נחוש ונקי יותר, או רק להחלפת השלטון הנוכחי בפוליטיקאים יותר ציניים ויותר מושחתים מהנוכחיים. השאלה המעניינת ביותר עכשיו היא “מדוע עכשיו”. מה השורשים של רוח המחאה החברתית החדשה שפרצה לפתע?

כיכר א־תחריר. המהפכות במצרים עוררו את דמיונם של רבים מאזרחי ישראל. איש אינו חושב שמצב המשק הישראלי והחברה הישראלית גרוע כמו במצרים – אבל היכולת של אזרחים בדיקטטורות ערביות לחולל שינויים כה גדולים נתנה השראה לישראלים רבים.

היעדר אירועים ביטחוניים. תעשיית השלום, הביטחון והתהליך המדיני שולטת בשיח הציבורי בישראל מאז הקמת המדינה. היא יוצרת מסך עשן ענק הפוטר פוליטיקאים מהצורך לתת דין וחשבון על אחריותם לתופעות הכלכליות והחברתיות החמורות ביותר בישראל. מאז מלחמת לבנון השנייה חלפו חמש שנים בלי אירועים ביטחוניים משמעותיים, ובשנים האחרונות ממילא ניכר שובע אצל הציבור הישראלי מעניינים אלה. יש גם דור חדש שכבר לא עסוק מבוקר עד ערב בשלום ובביטחון אלא ממוקד בחייו האזרחיים: יוקר מחיה, חינוך, בריאות, רמת חיים ובעיקר איכות חיים.

התפכחותם של הבלתי מחוברים. פריצת ההיי טק הישראלי בשנות ה־90 ובמחצית הראשונה של שנות ה־2000 יצרה מצג־שווא שלפיו המשק הישראלי הוא תחרותי ומתקדם, ושבו כל מי שמתאמץ וניחן במספיק כישרון יגיע להישגים כלכליים משמעותיים. “החלום הישראלי” נראה כמו “החלום האמריקאי”. בשנים האחרונות גילו מאות אלפי ישראלים שהחלום הישראלי אכן דומה לאמריקאי – שניהם מקסמי שווא. המוביליות החברתית, היכולת להתחיל במקום סוציו־אקונומי נמוך ולהגיע למעלה, אינה גבוהה.

ישראלים רבים החלו להבין שיש שני סוגי אזרחים בישראל: “המחוברים” ו"הבלתי מחוברים”. לפני 30 ו־40 שנה, ”הבלתי מחוברים” היו אלה שלא היו חברים במפא”י ולא היו מאנשי שלומנו – והם הביאו את המהפך בשלטון. כיום הבלתי מחוברים הם מאות אלפי ישראלים שלא מחוברים לעטינים הממשלתיים או הפרטיים. יש כמובן גם כאלה שהצליחו לשגשג רק בכוח כישרונם ועבודתם הקשה, אבל מספרם של "הבלתי מחוברים” שלא הצליחו להתקדם גדל בשנים האחרונות במהירות. ומה שבעיקר גדל הוא מספרם של אלה שלראשונה מודעים לסיכונים הרבים שאורבים להם בעתיד הכלכלי.

דהרת הנדל"ן. הזינוק במחירי הדיור הבליט את הפער הגדל והולך בין אלה “שיש להם” לבין אלה “שאין להם”. עד לפני כמה שנים קשה היה להבחין ביניהם, אבל כשאלה שאין להם צריכים לשלם לפתע 2־3 מיליון שקל על דירה שלפני חמש שנים עלתה חצי – הם מבינים עד כמה גדול המרחק בינם לבין אלה שיש להם כסף, ירושה, עזרה או חיבור למוקדי הכסף והכוח במשק.

ניצחונו של משה כחלון. המאבק שניהל כחלון בחברות הסלולר, ושזכה לכיסוי תקשורתי גדול – תחילה רק ב־TheMarker – הבליט את אחד הכשלים המבניים החמורים ביותר במשק הישראלי כיום: ריכוז כוח וכסף בידיהן של קומץ חברות ענק השולטות בכלבי השמירה של השוק החופשי והדמוקרטיה. ניצחונו של כחלון עורר תיאבון והשראה אצל ישראלים רבים.

ניצחון כחלון בשוק הסלולר הבהיר לישראלים לראשונה את הקשר שבין מבנה המשק הריכוזי והלא תחרותי לבין המחירים הגבוהים, והוליד את מחאת הקוטג’. זו הפכה חיש קל למחאה על מוצרים רבים אחרים. כלי תקשורת רבים הנשלטים על ידי טייקונים וחברות גדולות נאלצו להצטרף למאבק, ועשו זאת מכיוון שהבינו שאם ימשיכו לטעון שאין ריכוזיות, או שריכוזיות היא דבר חיובי, יאבדו את הרלוונטיות והלגיטימיות בקרב קהל קוראים גדול.

הגיבוי הראשון מסוגו שקיבלה מחאת הקוטג’ בכלי התקשורת, שעד היום נזהרו בכבודם של הטייקונים, יצר גל עיתונאי חדש שרואה את העניינים הכלכליים והחברתיים כקריטיים וחשובים. לפתע זה הפך לאופנתי להיות יותר כלכלי וחברתי ולהסביר לציבור את נזקיה של הריכוזיות או של מדיניות כלכלית כושלת וקצרת טווח.

 guy.rolnik@themarker.com
 

הופיע גיליון אוגוסט של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#