לכל עובד יש קול - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לכל עובד יש קול

חברת התוכנה האמריקאית רד האט, המעסיקה 13 אלף איש ברחבי העולם, מציגה מודל אלטרנטיבי לניהול שמבוסס על האופן שבו דברים נעשים בקהילת הקוד הפתוח. דליסה אלכסנדר, מנהלת אנשים ראשית בחברה, ביקרה בישראל והסבירה איך הם עושים את זה

השינויים החברתיים האדירים של השנים האחרונות מגלגלים לפתחן של חברות הטכנולוגיה הגדולות אתגרים רבים, ולא רק בתחום העסקי. הן נדרשות להחליט האם הן רוצות לנקוט עמדה פוליטית בעידן טראמפ; עד כמה הן מוכנות להתאמץ כדי לצמצם פערים בין גברים לנשים או כיצד להתמודד עם מקרים של הטרדות מיניות. השאלות האלה נשמעות לא רק בעמק הסיליקון, חוד החנית של הליברליזם יפה־הנפש. באמריקה התאגידית כולה כבר אי אפשר להתעלם מהמילה Diversity (מגוון), ומחברה גדולה מצופה לפעול כדי להפוך למקום מגוון מבחינה מגדרית ואתנית.

כיום, כשההון האנושי נחשב לנכס הגדול ביותר של כל חברה, והעובדים מעורבים יותר מאי פעם, האם יש דרך מתקדמת יותר לנהל אותם? חברת התוכנה רד האט, שמעסיקה כ־13 אלף עובדים ברחבי העולם, מנסה לעשות דברים אחרת. דליסה אלכסנדר, מנהלת אנשים ראשית ברד האט, מקפידה שלא להשתמש במילה "עובדים", לאורך כל הראיון איתה. כשהיא מתארת את המאמצים הארגוניים המושקעים ביצירת תרבות ארגונית פתוחה יותר והייררכית פחות – זה נשמע כמו אידיאולוגיה כמעט רדיקלית.

עופר וקנין

רד האט הוקמה לפני כ־25 שנה וקשרה את גורלה בלינוקס – מערכת הפעלה חינמית המבוססת על קוד פתוח, שנהפכה למערכת ההפעלה הפופולרית ביותר בארגונים, ומשמשת כבסיס למערכת ההפעלה הסלולרית הנפוצה בעולם, אנדרואיד. רד האט היא המפיצה הגדולה ביותר של לינוקס כיום, והמודל העסקי שלה מבוסס על מנוי שעושות חברות לשירותים ולמוצרים שהיא מעניקה בתחום. אלכסנדר, שעובדת ברד האט מאז 2001, ביקרה בישראל בנובמבר כדי להשתתף בפורום שהחברה קיימה כאן, וכדי לפגוש את האנשים במרכז הפיתוח הישראלי שלה שמעסיק כ־200 מהנדסות ומהנדסים בהנהלתה של מיקי קנת.

העבודה עם תוכנות קוד פתוח היא מורכבת, מספרת אלכסנדר למגזין TheMarker. קודם כל משום שצריך להיות זהירים ולעמוד בכללי הרישיון של קוד פתוח (המוכר בשם GNU), וגם בגלל הצורך לבנות יחסים טובים והדוקים עם קהילת הקוד הפתוח. "כל החדשנות מגיעה למעשה מהקהילה הזו, ורצינו להיות בטוחים שאנחנו נאמנים לדבר שהאנשים האלה מאמינים בו – הפצה חופשית. אז באמת הלכנו על גבול דק. הקדשנו הרבה זמן למפגשים עם אנשים בקהילה כדי להבין מה יגרום להם להיות מרוצים. בתקופה שבה החברה עברה למודל המנויים עבדתי במחלקה המשפטית של החברה, והיועץ המשפטי הראשי היה מעורב מאוד ודיבר עם מפתחים מרכזיים בתחום. הוא שאל אותם: 'אם נעשה את זה, מה תחשבו?' ואם הם אמרו 'אנחנו מבינים את זה מנקודת מבט עסקית, אבל לא נרצה לעבוד בשביל עסק כזה', היינו חוזרים לשולחן השרטוטים וממשיכים לעבוד עד שהיינו מוצאים מודל שקהילת הקוד הפתוח תרצה לתמוך בו – וגם שיהיה בו תועלת לעסקים, שיוכלו להשתמש בו".

אתם עובדים בשיתוף פעולה עם קהילת הקוד הפתוח כל הזמן?

"בהחלט. יש חדשנות רבה שמגיעה מלמטה, ואנחנו אוספים את הדברים שיעבדו הכי טוב עבור עסקים, מאגדים אותם ומספקים להם תמיכה במשך שמונה שנים – שזה הרבה מאוד זמן לתוכנה שפותחה עבור קהילת הקוד הפתוח. ככה אנחנו תורמים בחזרה לקהילת הקוד הפתוח. זו מחויבות חשובה: אם אנחנו קונים חברה שיש לה תוכנה קניינית, אנחנו מחויבים בסופו של דבר להפוך אותה לחברת קוד פתוח. לפעמים זה לוקח זמן, אבל זו הגישה שלנו, וזה גם מה שתרם למהימנות של החברה בקהילה".

רד האט מתגאה בתרבות ארגונית פתוחה. מה זה אומר?

"הכל מתחיל בערכים של האנשים שעובדים בקהילות הקוד הפתוח. הם רוצים שהקוד יהיה גלוי ושיהיה תיעוד שקוף של מה שקורה בקוד, והם רוצים מריטוקרטיה (חברה המבוססת על כישרון ויכולות), ותקשורת אפקטיבית ושקופה.

"בגלל שיש אצלנו כל כך הרבה אנשים שפעילים בקהילת הקוד הפתוח, או עובדים בשיתוף פעולה עם הקהילה, הערכים שלה חלחלו עם הזמן לתוך הערכים של רד האט. אנחנו רואים את ניהול החברה יותר כמו ניהול קהילה, ולכן אנחנו מצפים שיהיו בחברה דיאלוג ומריטוקרטיה, ולא שייכנסו לחדר, יסגרו את הדלתות ויקבלו החלטה. למשל, אחד הדברים הנהדרים בקוד פתוח הוא שכל אחד יכול למצוא באגים בתוכנה, וגם פתרונות לבאגים האלה. לכן אנחנו מצפים מהאנשים של רד האט למצוא באגים בחברה. אם יש תהליך פגום, או מישהו שמקבל החלטה שמשפיעה על אנשים אחרים ולא חולק את המידע – זה לא עובד. אנחנו מצפים מההנהלה של רד האט לפעול כמו מנהלי קהילה, ועל פי עקרונות של ארגון פתוח".

 

העיקר הדיאלוג

רד האט עלתה לכותרות בסוף אוקטובר, לאחר שיבמ הודיעה כי תרכוש אותה תמורת 34 מיליארד דולר. יבמ הציעה 190 דולר למניה – מחיר גבוה ב־60% מהסכום שבו נסחרה רד האט באותו יום בבורסת ניו יורק. ההכנסות של רד האט הסתכמו בשנה שעברה ב־2.9 מיליארד דולר – מתוכן 2.6 מיליארד דולר מהכנסות המנויים.

איך אתם מתכוונים לשמור על התרבות הארגונית הפתוחה לאחר שיבמ רכשה את החברה?

"אני חושבת שלרד האט יש הרבה מה ללמוד מיבמ, מבחינת עבודה בקנה מידה כל כך גדול. הם גם יכולים ללמוד מאתנו הרבה על תרבות פתוחה".

פלי הנמר פלד

האם תשמרו על עצמאות בתוך יבמ?

"אנחנו נהיה חברה־בת בבעלות מלאה של יבמ, עם ניהול עצמאי. אבל אני לא רוצה לדבר יותר מדי על העתיד שלנו ביבמ, ההודעה על הרכישה עדיין טרייה, ועדיין צריך לעבוד על כל הפרטים. אבל זו התוכנית, והמותג שלנו יישמר".

התפקיד שלך הוא מנהלת אנשים ראשית, ולא סמנכ"לית משאבי אנוש כפי שמקובל. מדוע?

"הצלחנו להכניס חדשנות לחברה דרך התפקיד הזה, ולמצוא עבור האנשים שלנו פתרונות שלא היו קיימים עד עכשיו, משום שתרבות פתוחה זה משהו שאינו אופייני לחברות. היינו צריכים לשלב את האנשים שהגיעו מחברות הייררכיות, לתת להם ניסיון בעבודה עם אנשים מהקהילה, וליצור גישה ייחודית ולא טיפוסית לניהול האנשים שלנו ולפיתוח שלהם.

"היינו צריכים להיות יצירתיים בתהליך הזה ועשינו גם טעויות בדרך. למשל, בארצות הברית להטבות שעובדים מקבלים יש עלות גבוהה, ואנחנו תמיד מנסים לעשות אופטימיזציה של העלות הזו, כלומר, להשיג תמורתה כמה שיותר. בהתחלה, החלטתי להשתמש בידע שלי כדי לשנות את ההטבות לעובדים, ולא התייעצתי עם האנשים בחברה. הם התפוצצו מזעם: 'מה? עשית משהו שישפיע עלינו ולא שאלת מה דעתנו על זה?'. הם ציינו את כל הבאגים בהחלטה – כל מה שלא בסדר בה. זה היה שיעור רציני מבחינתי. למדנו שאי אפשר לקבל החלטות ולהנחית אותן, צריך לקיים דיאלוג כל הזמן. אז יצרנו משהו שנקרא 'מסגרת קבלת ההחלטות הפתוחה'. כיום, כשאנשים מקבלים החלטות הם יכולים להשתמש במסגרת הזאת כדי שיוכלו לעשות את זה באופן פתוח. וכך אנחנו יכולים להיות בטוחים שברירת המחדל שלנו בקבלת החלטות היא פתיחות – במקום הייררכיה. וזה עובד הרבה יותר טוב".

גיוון אנושי הוא נושא נוסף שעליו אתם שמים דגש. איך אתם מיישמים את זה בחברה?

"זה היה תהליך ארוך. חשבנו על זה שאם אנשים מגיעים לרד האט ויש להם חוויות לא נעימות, הם לא יישארו בחברה. רצינו ליצור סביבה מקבלת יותר, שתגרום להם להרגיש שייכים, אז לפני כשמונה שנים הקמנו קהילת מנהיגות נשית, בהתחלה בארצות הברית ואחר כך זה במקומות אחרים בעולם. רצינו שנשים יוכלו להסתכל על נשים אחרות כמודל לחיקוי וכעמיתות, ולהיעזר בהן כאשר הן מתמודדות עם הדברים הייחודיים שנשים מתמודדות אתם. התחלנו עם זה והקהילה שגשגה. המשכנו ללמוד את הנושא כדי לראות איך נוכל להתקדם משם. יש מחסור בנשים בתחום הטכנולוגיה, ויש לכך הרבה סיבות חברתיות. לכן זה דבר טוב שהרבה אנשים בחברות שונות מדברים על זה בקול רם יותר מאי פעם.

"חשבנו מה רד האט יכולה לעשות כדי להביא עוד נשים לתחום ולעזור להן להישאר בתעשייה, ועשינו כמה דברים: קודם כל, אנחנו יודעים שנערות צריכות מודלים נשיים לחיקוי. והרבה פעמים אם הן לא רואות מישהי כזאת, הן אולי לא יגידו לעצמן 'אני יכולה לעשות את זה'. ידענו גם שיש הרבה נשים בקוד הפתוח, והן לא מקבלות הכרה מיוחדת בשום צורה. חשבנו שאם יהיו מודלים לחיקוי זה יסייע ליותר נערות להיכנס לתחום, אז יצרנו את פרס הנשים בקוד הפתוח, שמיועד לכל הנשים בתעשייה ברחבי העולם, ויש זוכה שהיא אשת מקצוע, וזוכה שהיא אשת אקדמיה. זו השנה החמישית שאנחנו מעניקים את הפרס. יש צוות שופטים שבוחר חמישה מועמדים, ואז הקהילה מצביעה.

"אנחנו עושים הרבה רעש סביב הפרס הזה, כדי שאנשים יפנימו שיש נשים שתורמות לתחום הקוד הפתוח. לאחרונה החלטנו לעשות צעד נוסף, והרבה מהמרכזים שלנו, גם כאן בישראל, עובדים עם נערות בחטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים, כדי לעודד אותן לעסוק בקוד פתוח כקריירה עתידית (ראו מסגרת).

"בסקר השנתי שאנחנו עורכים בקרב האנשים בחברה אנחנו בודקים כיצד הם מרגישים כלפי רד האט, אם הם מרגישים שהם יכולים לתרום לחברה, אם יש להם רעיון – האם הם יכול לחלוק אותו באופן פתוח עם הצוות. התוצאות חיוביות, אבל אנחנו רוצים להשתפר עוד. אנחנו רוצים שכולם ירגישו שיש להם קול בחברה".

איזו עצה יש לך לנשים צעירות לגבי השילוב בין הקריירה לחיי המשפחה והפנאי שלהן?

"כשהצטרפתי לחברה היה לי תינוק בן שנה. הצלחתי להגיע להסכמה עם הבוס שלי על לוח זמנים גמיש. בהתחלה עבדתי רק ארבעה ימים בשבוע, כדי שאוכל להיות עוד יום בבית עם התינוק. וזה עבד טוב. אחרי הילד השני, ביקשתי לעבוד גם יום בשבוע מהבית, ועשיתי את זה כמה זמן. ואז יום אחד הוא אמר לי 'הייתי רוצה שתחזרי לעבוד במשרד ארבעה ימים בשבוע, איך נוכל לגרום לזה לקרות?' במקביל הוא גם הציע לי להשתתף בתוכנית פיתוח המנהיגות של החברה. הוא לא חשב שבגלל שאני עובדת רק ארבעה ימים, אז אני לא צריכה להשתתף בזה, אלא אמר 'אני רואה את העבודה שאת עושה בארבעה ימים האלה, ואני חושב שאת צריכה ללכת לתוכנית הזאת'. כך, במשך חמש שנים עבדתי חלק מהזמן ארבעה ימים בשבוע, וחלק מהזמן שלושה ימים בשבוע, לפני שנכנסתי לתפקיד הנוכחי. העובדה שקודמתי להיות סגנית נשיא בכירה מעידה על החברה – מה שחשוב הוא התרומה שלך, ולא כמה את מראה את הפרצוף במשרד.

ללא קרדיט

"אני מספרת את זה כי מה שהייתי מעודדת נערות ונשים לעשות זה לקיים דיאלוג בעבודה, ולוודא שהן בוחרות את הזדמנויות הקריירה שלהן על בסיס מה שנוח להן, והיכן הן יכולות להיות אותנטיות. לא להסתיר את הדברים שחשובים להן, ולא להעמיד פנים שהילדים לא חשובים. הסיבה שהגעתי לרד האט ושאני נמצאת בחברה כל כך הרבה זמן היא שתמיד הרגשתי שאני יכולה להיות אני־עצמי. יכולתי להביא את כולי, ולא הצטרכתי להראות רק צד אחד. אז חשוב שהאדם שלו את מדווחת על העבודה שלך יהיה תומך ויכיר בצרכים שלך.

"העצה השנייה היא למצוא משהו שמלהיב אותך, כי זה מה שיכניס בך אנרגיה ויאפשר לך למצוא איזון בין עבודה למשפחה. מניסיוני למדתי שכשאני עובדת על פרויקטים מגניבים, אני יוצאת מהעבודה מלאה באנרגיה. אני חושבת שתשוקה למה שאת עושה עוזרת למצוא את האיזון יותר מכל דבר אחר".

כיצד האקלים הפוליטי הסוער מאז בחירתו של דונלד טראמפ משפיע על מגזר הטכנולוגיה?

"הגישה שלו למנהיגות יצרה יותר הזדמנויות לחברות הטכנולוגיה להשמיע את קולן ולמלא תפקיד בעיצוב עתיד העולם. אחת התוצאות המעניינות של בחירתו היא שכיום אנשים מנהלים דיונים שפעם אולי הם לא ראו כחלק מתפקידיהם או מהאחריות שלהם. אבל זה למעשה העצים את מה שאנשים מרגישים לגבי אחריות תאגידית, ואיך היא אמורה להיראות.

"בזמן האחרון היו יותר מקומות שבהם הבענו את דעתנו כחברת טכנולוגיה, לגבי מה טוב לכלכלה לדעתנו ובעיקר מה טוב לאנשים. בעבר, לא היינו מתחילים בכלל לנהל דיאלוג כזה – בין אם בתוך החברה או עם חברות טכנולוגיה אחרות – כי זה לא משהו שיסייע למוצרים שלנו או לבעלי המניות של החברה. אבל לאנשים יש אישיות שלמה וכבר לא עושים את ההפרדה הזאת, אנשים מביאים את כל החלקים שלהם לעבודה, ומשתפים את החששות שלהם. יש הרבה יותר אקטיביזם מאי־פעם. זה לא דבר רע". 

חזון משותף ליהודים וערבים

אחד הפרויקטים של מרכז הפיתוח הישראלי של רד האט ברעננה הוא ROSE (Red Hat Open Source Education). זוהי יוזמה המפגישה תלמידי חטיבות ביניים ערבים ויהודים מטירה ורעננה כדי ללמוד מהמהנדסים של רד האט על לינוקס, קוד פתוח ותכנות בסיסי בשפת פייתון (Python). במהלך הפרויקט התלמידים מפתחים תוכנה השולטת במכונית מרוץ שנוסעת במסלול וצריכה לעקוף מכשולים. במפגש האחרון מתקיימת תחרות בין הילדים, והמכונית שזוכה בניקוד הגבוה ביותר מזכה את הילד שכתב את הקוד בניצחון.

לדברי מיקי קנת, מנהלת מרכז הפיתוח של רד האט בישראל, "אנחנו מאמינים כי ילדים ערבים ויהודים הלומדים יחד את יסודות פיתוח התוכנה, מגשרים כבר בגיל צעיר על הפערים התרבותיים ביניהם, ועל ידי כך אנו מקרבים אותם לחזון הקוד הפתוח ולתרבות הארגונית של רד האט.

"אנחנו מאמינים בחינוך ובהקניית ערכים ומיומנויות פיתוח תוכנה מגיל צעיר, ולא פחות מכך שמחים בפעילות המשותפת של נערים ונערות ערבים ויהודים כדרך לקידום היכרות, הבנה ושיתוף פעולה גם בתחומים אחרים", אומרת קנת על התוכנית, שמתקיימת זה כארבע שנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#