חובתנו לעובדים החלשים - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פנסיית חובה

חובתנו לעובדים החלשים

חוק פנסיה חובה נועד לדאוג לכך שכל העובדים בישראל יקבלו פנסיה שתפרנס אותם לאחר פרישתם - אך המטרה רחוקה מלהתממש

אחד המאפיינים המרכזיים של החיסכון הפנסיוני, הוא שלא ניתן לשוב אחורה בזמן ולתקן טעויות. חוסך שלא חסך לפנסיה, חוסכת שלא הבחינה בדמי הניהול הגבוהים שנגסו בחיסכון או משיכות פיצויים שלא במקרה דחק – יביאו לחיסכון מצומק ערב הפרישה ולקצבה נמוכה בהתאם. לכן טוב עשתה מדינת ישראל שהכריחה את אזרחיה לחסוך לפנסיה, כפי שעשו גם מדינות אחרות, ולא התירה להם לקבל את ההחלטה באופן עצמאי. מחקרים הראו כי לאנשים יש קושי לחסוך לפנסיה באופן עצמאי, שכן זוהי החלטה מורכבת והאוריינות הפיננסית בקרב החוסכים נמוכה. בנוסף אנשים מראים קושי לקבל החלטות הקשורות ביותר מתקופה אחת (החלטות בין־עתיות). במקרה של חיסכון פנסיוני, העלות – הקטנת ההכנסה בהווה – היא מיידית, ואילו התועלת, קבלת קצבה לאחר הפרישה מעבודה, נדחית לעתים בעשרות שנים.

חוק פנסיה חובה לשכירים, שנכנס לתוקף ב־2008 (וב־2017 עבור עצמאים), הזניק את היקפו המצרפי של החיסכון הפנסיוני של הציבור, שגדל מאז ביותר מ־10% בממוצע בכל שנה. ואף שמערכת הפנסיה קיימת ומתפקדת, מערכות פנסיה מחייבות בחינה שוטפת כדי לוודא שהן בנות קיימא, מותאמות לתהליכים הדמוגרפיים ובעיקר לעלייה בתוחלת החיים, וגם צפויות להצליח לספק קצבה פנסיונית מספקת שתחליף את ההכנסה מעבודה, ובעיקר תמנע עוני בקרב קשישים.

מורכבות המערכת הפנסיונית מביאה איתה מקומות רבים לשיפור. אני מבקשת להאיר נקודה חשובה: כעשור לאחר כניסתו לתוקף של חוק פנסיה חובה, על קובעי המדיניות לוודא כי המערכת מותאמת גם לבעלי הכנסות נמוכות. הנה כמה נתונים מטרידים:

אלון רון

1. חשבונות לא פעילים. מחקר שערכתי יחד עם פרופ' אביה ספיבק על נתונים אמיתיים מקרנות הפנסיה שמקורם ברשות שוק ההון, הראה כי בסוף 2016 היו בענף קרנות הפנסיה כ־1.8 מיליון חשבונות פעילים, עם צבירה מצרפית של כ־200 מיליארד שקל. באותה עת היו כ־2.5 מיליון חשבונות לא־פעילים, עם צבירה מצרפית של כ־50 מיליארד שקל. לחלק מהחוסכים הפעילים והלא־פעילים יש כמה חשבונות, בקרנות פנסיה שונות. עוד עלה מהמחקר כי 82% מהחשבונות הלא־פעילים משלמים דמי ניהול מקסימליים מתוך הצבירה.

כדי להגדיל את כושר המיקוח של החוסכים ולהפחית את דמי הניהול בחשבונות הלא־פעילים, יזמה ב־2017 רשות שוק ההון מהלך לצמצום מספר החשבונות הללו. במהלך זה נעשתה פנייה יזומה לחוסכים עם חשבון פעיל וחשבון לא פעיל, בבקשה לאחדם. לפי דו"ח הממונה שהתפרסם ביולי האחרון המהלך הביא לסגירתם של כ־520 אלף חשבונות, ולניוד של כ־6 מיליארד שקל בין הגופים. זאת התחלה טובה, אולם עדיין, רובו הגדול של הכסף בחשבונות הלא־פעילים אינו משויך לבעליו. קיומם של כל כך הרבה חשבונות לא פעילים, אפילו לאחר המהלך המבורך של רשות שוק ההון, מעיד כי יש חשבונות רבים שלבעליהם אין חשבון פעיל. יתכן כי חלק מחשבונות אלה שייכים לאנשים שנמצאים מחוץ לשוק העבודה, או שחלקם עובדים במגזר הלא פורמלי – אולי כדי לא לשלם מס הכנסה או כדי לא להפסיד קצבאות למעוטי יכולת. הסבר נוסף הוא שחלק מהאנשים עובדים אולם מעסיקם אינו מפריש להם לפנסיה, או שהם מבוטחים בביטוח מנהלים.

2. חוק פנסיה חובה – ללא אכיפה ונתונים. האם ייתכן תרחיש שבו המעסיק אינו מפריש לעובדיו פנסיה כמתחייב על פי חוק? חוק פנסיה חובה, למרות שמו השגור, אינו חוק אלא הסכם קיבוצי שהורחב בצו של שר התמ"ת, ולכן לא כרוכות בהפרתו סנקציות פליליות. עובד שמעסיקו אינו מפריש לו לפנסיה, צריך לדרוש את זכויותיו בתביעה משפטית בבית הדין לעבודה.

היעדר סנקציות פליליות עלול לעודד מעסיקים לא הגונים לחסוך את העלויות הכרוכות בהפרשה פנסיונית לעובדים. ייתכן שחוסר הציות לחוק פנסיה חובה נעשה לעתים בהסכמה משותפת בין המעסיק והמועסק – כך למשל, ברמות שכר נמוכות ישנם עובדים שלא יחפצו להקטין את שכרם עוד יותר עם ההפרשה לחיסכון הפנסיוני. האם הם מודעים לפגיעה בחיסכון ולעובדה שבעוד הם מפרישים 6% ממשכורתם, המעסיק תורם 12.5% נוספים? במחקר משותף עם הביטוח הלאומי, ננסה לאמוד את שיעורי הציות לחוק פנסיה חובה ולנתח מקומות של חוסר ציות. אולם, אם התמריצים לאי־הפרשה קיימים – התופעה קיימת. לכן חוק פנסיה חובה לבדו אינו מספיק, ויש לפעול לאכיפתו בשטח, במיוחד ברמות השכר הנמוכות, שם התמריצים לחוסר ציות חזקים יותר.

3. שיעור השכר המובטח. חיזוי הקצבה הפנסיונית שנקבל מקרן הפנסיה אינו פשוט מאחר שהוא תלוי בגורמים רבים, שחלקם אינם ידועים. כדי לחזות קצבה פנסיונית של חוסכת, יש צורך במידע על מספר השנים בהם עבדה, מה היה שכרה בשנים אלה, כמה דמי ניהול היא שילמה, מה היתה התשואה על החיסכון ושיעור האג"ח מיועדות ואם היא משכה פיצויים ואולי אף תגמולים במשך תקופת החיסכון. אלה חלק מהפרמטרים שיש להביא בחשבון בחיזוי, ואת חלקם ניתן לאמוד על ידי מחקר באופן משביע רצון. במחקרנו מצאנו כי אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הקצבה הפנסיונית בגמלאות הוא שיעור השכר המובטח לפנסיה מתוך סך השכר ברוטו. בעוד שיעורי ההפרשה נקבעו בחוק (כיום 18.5%: 6% מועסק, 6.5% מעסיק ו־6% פיצויים), בסיס ההפרשה, כלומר השכר המבוטח לפנסיה, ממנו גוזרים את 18.5% ההפרשה הפנסיונית, הוא השכר הבסיסי לפי חוק פיצויי פיטורין 1963, והוא נמוך בעשרות אחוזים מהשכר ברוטו. במחקר שערכו חוקרים מהביטוח הלאומי ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה נמצא כי שיעור השכר המבוטח בקרב גברים שכירים נע בין 60% בחמישון השכר התחתון, ל־70% בחמישון השכר העליון. ממוצע השכר ברוטו אצל גברים בחמישון התחתון הוא 3,375 שקל בחודש ומכאן שהצבירות לחיסכון הפנסיוני ברמות שכר אלה נמוכות מאוד.

4. דמי ניהול. פרמטר שנמצא בקדמת הדיון הציבורי בעשור האחרון הוא דמי הניהול. תשומת לב ציבורית הביאה להפחתה ניכרת בדמי הניהול על פני השנים בדמי הניהול. אולם, הניתוח שערכנו על נתוני קרנות הפנסיה לפי רמות הכנסה העלה כי מי שבעיקר נהנה מהפחתת דמי הניהול הם בעלי הכנסות גבוהות, שכן דמי הניהול הממוצעים בפועל מההפקדות ומהצבירה יורדים ככל שהשכר המבוטח עולה. קרנות ברירת מחדל המציעות דמי ניהול נמוכים לכל המצטרפים וגם ההסכם שחתמה ההסתדרות עם קרן הפנסיה מנורה־מבטחים ביוני, המבטיח דמי ניהול מופחתים למובטחים המשתכרים עד 5,300 שקל, הם צעד בכיוון הנכון. על המאמץ הרגולטורי להתמקד בהשוואה רוחבית של דמי הניהול בין קבוצות הכנסה שונות, שתפחית את אי השוויון.

5. משיכות כספים פנסיוניים. סך המשיכות ב־2016 היה 3.9 מיליארד שקל, פחות מ־2% מהנכסים בקרנות הפנסיה באותה שנה (כ־250 מיליארד שקל). מבחינת קרנות הפנסיה, שצומחות בממוצע מעל 10% בהיקף הנכסים, אלה סכומים שאינם משמעותיים. האם אלו סכומים משמעותיים עבור החוסכים? אין להקל ראש בהשפעות המשיכות על היקף החיסכון הצבור ערב הפרישה. גם היקף משיכה נמוך (בשקלים) פוגע בחיסכון הנצבר, וזאת בשל מנגנון הריבית דריבית המופעל על החיסכון.

52% מהמושכים משכו כספי פיצויים ותגמולים או תגמולים בלבד. ההנחה היא שמי שמושך תגמולים בלבד כבר משך את הפיצויים שלו. הרוב המוחלט של מושכים אלה נמצא ברמות הכנסה נמוכות או חשבונות שאינם פעילים. זאת אגב בניגוד למושכי הפיצויים (48%) המאפיינים את כל רמות השכר, גם רמות שכר גבוהות.

כניסתו לתוקף של חוק פנסיה חובה היא מהלך נחוץ ונכון שהכפיל את שיעורי הכיסוי הפנסיוני בכוח העבודה. עם זאת, חמישוני השכר הנמוכים לא נהנים מפנסיית החובה: חלקם אינם מבוטחים, ואלה שכן מבוטחים מתאפיינים בצבירות נמוכות, דמי ניהול גבוהים מהממוצע ומשיכות תדירות של כספים פנסיוניים. זאת, בשל הרציפות התעסוקתית הנמוכה במקצועות לא מיומנים. מכאן שיש צורך בהסתכלות מחדש על הפנסיה, כדי להתאים אותה לבעלי הכנסות נמוכות. יש צורך באסטרטגיה חדשה עבור אוכלוסייה זו: שיווק, הסברה ואכיפה במקרה הצורך. ההמלצה המקובלת של הגדלת ההון האנושי שתתרום להעלאת הפריון במשק, כולל של העובדים הלא־מיומנים, תתרום גם להצלחתה של פנסיית החובה.

הכותבת היא דוקטורנטית וחוקרת במרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן גוריון בנגב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#