מי לוקח ביס מהפנסיה שלכם - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דבר העורך

מי לוקח ביס מהפנסיה שלכם

למרות שהכתובת על משבר הפנסיה העתידי נמצאת על הקיר, אין בישראל הפגנות ציבוריות על פנסיה, חסכונות וגיל הפרישה. זו בכייה לדורות. המשבר, שבואו מובטח, הוא מעשה ידי אדם, וניתן למנוע אותו

יש לכם פנסיה מהצבא? מחברת החשמל? מבנק? אם כן, אתם לא חייבים לקרוא את המילים הבאות. אולי תמצאו עניין, למשל בתחקיר של שוקי שדה על יזם המטבעות הדיגיטליים משה חוגג, וכיצד צבר את ההון שבו רכש את בית"ר ירושלים. אך אם אין לכם פנסיה ממשלתית מובטחת, גיליון דצמבר של מגזין TheMarker יראה מדוע אתם הולכים להיות – בהסתברות של 80% – פנסיונרים עניים.

חלק מהסיבות ידוע: סיום עידן הריבית הנמוכה והעליות החדות בשוקי ניירות הערך והנדל"ן, עליית תוחלת החיים, היקף החובות בעולם מול ירידת הילודה בכלכלות המערב, ובעיקר היעדר חיסכון מספיק לאורך החיים – תורמים לכך שהפנסיה של הצעירים וגם הלא כל כך צעירים תהיה נמוכה בעשרות אחוזים מהשכר האחרון שלהם. גם הטיפ המרכזי, לפיו הציבור פשוט חייב לחסוך יותר – ידוע לו.

אבל יש עוד סיבה להצטמקות הפנסיה העתידית שלכם, ארצית ואולי זדונית יותר: שוק ההון והביטוח מלאים בכרישים, גופים ואינטרסים, וכל אחד לוקח "ביס" עסיסי מהחסכונות של כל אחד מאתנו. הגיליון עוסק בגופים ובתופעות הללו, שכפי שפעם היו אומרים בצבא, "שותים" לנו את הפנסיה. סוכני הביטוח הם דוגמה אחת למגזר שמכרסם בחסכונות. אסא ששון מתאר כיצד הסוכנים מקבלים, דרך חברות הביטוח, תשלומים וכספים בהיקף עצום תמורת יכולת השיווק שלהם – ואין ספק שחלק ניכר מהכספים הללו היה צריך להגיע לידי העמיתים, שלעתים קרובות מדי אינם מקבלים שום תמורה מקצועית מסוכני הביטוח. במישור המדיניות, אין ספק שהגיע הזמן להסדיר את פעילות הסוכנים ולהפוך אותם לנאמני הציבור, במקום לזרוע המכירות של חברות הביטוח ובתי ההשקעות, כפי שהם עכשיו – תהליך שהחלה הממונה הקודמת על שוק ההון דורית סלינגר, אך לא הושלם מסיבות פוליטיות.

עוד פרוסה גדולה של עוגת הפנסיה נאכלת על ידי מי שמנהל אותה: הגופים המוסדיים. בעבר, בישראל וגם בחו"ל, כספי הפנסיה נוהלו על ידי מוסדות שלא לכוונת רווח – כך הם זכו לכינוי "מוסדיים" – אבל מאז כמעט כולם נהפכו לתאגידים עסקיים בשליטה של משקיעים פיננסיים או משפחות הון, שרווחים ומניות עולות הם היעד שלהם. בישראל, המוסדיים הם כחמש חברות ביטוח ועוד כחמישה בתי השקעות – והבעיה היא שהאינטרסים שלהם שונים, ולפעמים הפוכים, מאלה של הציבור שהם מנהלים את כספו, כפי שכותב ערן אזרן.

פערי האינטרסים הללו גורמים לשלל תופעות שאותן מתארים כותבי המגזין, כמו מיקוד בטבלאות הדירוג ביחס למתחרים במקום בתשואה עצמה, אי העמדת אמצעים לטיוב החברות שבהן הציבור השקיע, שימוש בקבלני משנה והתחמקות ממעורבות בחברות, והיעדר כמעט רשלני בהשקעה במקצועות ההשקעה והאנליזה עצמן – פשוט כי עלות המומחים הללו נגרעת מכיסיהם של בעלי השליטה.

יש גם זדון: בעלי שליטה, מתווכים וחבריהם יודעים כיצד לנצל את המערכת לטובתם – והעובדה שעד היום לא התבצע בישראל פיקוח משמעותי על תהליכי ההשקעה של 1.5 טריליון שקל של חסכונות הציבור, היא שערורייה בפני עצמה. השימועים שביצעה ועדת כבל עד כה לראשי ענף הפיננסים מבהירים שאזרחי ישראל צריכים לקוות שוועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת האשראי שהבנקים והמוסדיים נתנו לטייקונים תניע את הממשלה לאמץ כללי פיקוח, בקרה ושקיפות יעילים ומרתיעים יותר.

רבים בורחים מעיסוק בפנסיה שלהם ושל בני משפחותיהם בשל מחסומים רגשיים. הנושא מסובך, מבלבל, מעט מדכא – הרי מי רוצה לחשוב על זקנה וגמלאות. יש גם מי שמבססים את השלב הזה בחייהם על ירושות, סיוע מהמשפחה או נסים. וכך למרות שהכתובת על משבר הפנסיה העתידי נמצאת על הקיר, אין בישראל – בניגוד למדינות אחרות – הפגנות ציבוריות על פנסיה, חסכונות או גיל הפרישה. זו בכייה לדורות. המשבר, שבואו מובטח, הוא מעשה ידי אדם, וניתן למנוע או לצמצם אותו אם הציבור יתעורר ויבהיר לנציגיו בכנסת שעליהם לתת לאזרחים הגנות ופתרונות טובים יותר ממה שהם מקבלים היום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#