חייבים לזוז - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חייבים לזוז

מה גרם ליבואני הרכב לצאת מאזור הנוחות מרופד המזומנים שלהם, ולהשקיע 100 מיליון שקל בסטארטאפים מקומיים בתחום התחבורה החכמה

שני אירועים מעצבים את היחס של יבואני הרכב הישראליים לחברות האוטוטק (הייטק לתחבורה) הפורחות בישראל. האחד הוא מכירת מובילאיי לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר שהניבה לשמואל חרל"פ, בעל השליטה בכלמוביל (יבואנית יונדאי ומרצדס), רווח של כמיליארד דולר. האירוע השני היה הקריסה של בטר פלייס ב־2012, שאילצה את יבואנית רנו, קבוצת קרסו, לטפל בנהגי המכוניות החשמליות שנותרו ללא תחנות החלפת הסוללה המובטחות ועם טווח נסיעה הולך ומתקצר.

הציר שבין הכישלון של בטר פלייס להצלחה של מובילאיי מגדיר את היחס של יבואניות הרכב הישראליות, שהן חברות ותיקות ועתירות הון, ליזמים הצעירים המקימים סטארטאפים בתחום. זהירות ושמרנות מצד אחד, והתלהבות מהצד האחר.

בלומברג

הסטארטאפים המבטיחים בסצינת האוטוטק הישראלי, כמו ארגוס, אוטונומו או אינוביז, לא פונים לשוק המקומי. הטכנולוגיות שלהם מיועדות למכוניות האוטונומיות שיעלו על הכבישים באמצע העשור הבא, לכל המוקדם. אך החברות האלה מגלמות פוטנציאל לשינוי פני התחבורה בעתיד הלא רחוק, ולרווחים נאים.

יבואני הרכב אינם המשקיעים הגדולים ביותר בזירת האוטוטק. קרנות הון סיכון ייעודיות ויצרני הרכב עצמם מקדימים אותם, אך לפי הערכות בענף, בשנה האחרונה השקיעו גם היבואנים 100 מיליון שקל בתחבורה חכמה. "הרווחים שפעם הושקעו בנדל"ן מושקעים עתה בטכנולוגיה", אומר מקורב לאחד היבואנים. עם זאת, כל המעורבים נזהרים שלא לחשוף את הסכומים המדויקים ומבקשים גם שלא להיחשף בשמם בכתבה.

"שינוי של ממש התרחש כאן בחמש שנים", אומר בכיר באחד מחברות האוטוטק. "בכנס הראשון של אקו־מושן (כנס של טכנולוגיות אוטוטק ישראליות) ב־2013 כמעט לא היתה נוכחות של יבואנים, והם לא הבינו איך הם קשורים ליזמים הצעירים. כיום היבואנים מנסים להשיג כרטיס לכנסים גם אחרי שפורסם שכל הכרטיסים אזלו".

הסטארטאפים הבולטים בתחום האוטוטק

יבואני הרכב הישראלים נהנים מכוח רב בשוק המקומי, אך בקנה מידה בינלאומי מעמדם דומה יותר לזה של סוחרי רכב גדולים, "דילרים" בעגה המקצועית. כך, יבואן ישראלי אינו שונה מסוכנות גדולה של שברולט בקנטקי, למשל. על הרקע הזה יש לראות במעורבותם בשוק האוטוטק כמעין ניסיון לשדרג את מעמדם מול היצרניות. "חלק מהיבואנים הבינו שיש להם הזדמנות להדק את היחסים עם היצרניות ביצירת הקישור בינן לבין יזמים צעירים, ואולי גם להרוויח כסף בהשקעה קטנה", אומר יזם בתחום האוטוטק, .

ואמנם, המדיניות של היבואנים בהתנהלות מול הסטארטאפים השתנתה. חלקם פעילים מאוד בתחום החדש, בעוד אחרים שומרים ממנו מרחק בטוח. צ'מפיון מוטורס (שראשיה לא הסכימו להתראיין לכתבה) נמצאת בקצה הפעיל של הסקאלה. במגדל צ'מפיון בבני ברק, סמוך לקניון איילון, נמצאים נציגים של סקודה וסיאט שמאתרים סטארטאפים להשקעה בישראל. גם לפולקסווגן יש נציגות בישראל, קמפוס עבודה המכונה קונקט, ואמור להיות חממה טכנולוגית לסטארטאפים בתחום. החברה הודיעה על פיילוט למכוניות אוטונומיות בישראל, בשיתוף מובילאיי וצ'מפיון מוטורס.

יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה, הקימה חטיבה לניידות (Mobility) שתאתר השקעות בתחבורה חכמה, בניהול מנכ"ל פעילות הרכב של יוניון, רן דנאי. אחד הפרויקטים המרכזיים של החטיבה הוא ההשקה בישראל של ויה, שירות הסעות שיתופי הפעיל כיום בשלוש ערים גדולות בארצות הברית. מייסדי החברה הם הישראלים דניאל רמות וד"ר רונן שובל ומרכז הפיתוח שלה נמצא בתל אביב. ג'ורג' חורש, בעלי יוניון מוטורס, הוא אחד המשקיעים בחברה, ומחזיק בזיכיון להפעלתה בישראל.

לקבוצת מאיר, יבואני וולוו והונדה, יש זרוע השקעות בתחום הרכב, והיא הקימה את דרייב, מרכז חדשנות הכולל אקסלרטור, מעבדות ניסוי ומתחם לסדנאות והרצאות, שם אפשר ליצור קשר עם הונדה, וולוו והרץ, השותפות העסקיות של מאיר, לצד חברות נוספות כמו יצרניות הרכיבים אפטיב ו־NEC וגם איתוראן הישראלית. גם קבוצת תשתית־תעבורה של האחים לבנת, המייבאת מותגי משאיות לישראל ומפעילה שירותי תובלה, עוסקת בימים אלה בהקמת אקסלרטור לתחומי הרכב הכבד.

יש גם יבואני רכב שמשקיעים בסטארטאפים באופן פרטי, כמעט מבלי לערב את החברה שבה הם שולטים. כך נוהגים שמואל חרל"פ, מבעלי כלמוביל, וגיל אגמון, בעל השליטה בדלק מוטורס. יש גם יבואנים שמשקיעים מעט, יחסית, ולעתים רחוקות. כאלה הם טלקאר (יבואני קיה) וקבוצת לובינסקי. ויש יבואנים שלא משקיעים כלל. כך, למשל, לג'נרל מוטורס יש נציגות ותיקה ובולטת בישראל, עם מרכז פיתוח גדול בהרצליה וקרן השקעות, אך היבואנית המקומית, UMI, הסתפקה בהשקעה צנועה של כמיליון דולר בחברת Saverone.

מרכזי החדשנות בתחום האוטוטק בישראל

לדברי בכיר באחד היבואניות, מרבית ההשקעות קטנות וזהירות: "מרבית היבואנים עדיין לא מבינים לעומק את השינויים שעומדים להתרחש בתחום. ישראל היא מעבדה מצוינת שבה גדלים הרבה רעיונות מעניינים. אנחנו זוכים להערכה מהיצרן כשאנחנו מציגים בפניו טכנולוגיות שהוא לא מכיר וחברות שהוא לא שמע עליהן".

החדשנות עדיין לא ממש נכנסה לתוך המכוניות שהיבואנים מוכרים. מותקנות בהן מערכות התראה של מובילאיי ומתחרותיה, שלא השתנו בעשור האחרון, ואליהן מצטרפות גם מערכות מולטימדיה באפיון ובפיתוח מקומי, עם אפליקציות כמו וייז ופנגו. אחד היבואנים מגדיר את המערכות הללו כ"מוצר ביניים": "הן שם עד שהיצרנים יציעו מערכות מקושרות טובות". בכל מקרה, היבואנים לא משתמשים בנתונים שנאספים ממערכות אלה כדי לייצר שירותים ואולי גם מקורות הכנסה נוספים.

בעתיד הרחוק יותר צפוי שינוי גם בכך. פולקסווגן הודיעה על ניסוי בשירות היסעים אוטונומי בשיתוף מובילאיי והיבואנית המקומית, צ'מפיון מוטורס, ויוניון מוטורס צפויה להפעיל את ויה בישראל. בשני המקרים זהו שינוי תפישה, ומעבר אל תחבורה כשירות ולא כמוצר. כמה חברות השכרת רכב, כמו קל אוטו, מתכוונות להפוך את כלי הרכב שלהן למקושרים, להשתמש במידע המופק מהם (כמו נתוני אמינות) ולהציע שירותי שיתוף מכוניות.

בעוד היבואנים פועלים מאחורי הקלעים, יצרניות רכב רבות נכנסות לפעילות בישראל. נוסף לג'נרל מוטורס שפעילה כאן כבר עשור, פתחה גם דיימלר, החברה האם של מרצדס, מרכז מחקר ופיתוח בישראל. פולקסווגן פתחה מרכז חדשנות שמתמקד בשיתופי פעולה עם חברות מקומיות. גם יונדאי, סיאט וסקודה מאתרות השקעות פוטנציאליות; רנו שותפה במעבדת חדשנות באוניברסיטת תל אביב; ופורד הפכה את חברת Saips הישראלית שרכשה לחטיבה של החברה. יצרנים אחרים מעסיקים סקאוטרים לאיתור השקעות. בין היבואנים יש החוששים כי טביעת הרגל של היצרנים תתרחב. "בכל אירופה היצרנים משווקים ומוכרים מכוניות בעצמם", מסביר יבואן רכב ותיק, אבל בישראל הם נמנעו מכך עד כה. עכשיו, כשיש להם עובדים ישראלים והם מכירים את השוק טוב יותר, ייתכן שהם ירצו לפעול כאן ישירות גם במכירות ולא רק בגיוס השקעות". אפשר לראות בכך עוד סיבה לניסיונם של יבואנים לקשור את גורלם בזה של היצרנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#