שומר סף למטרות רווח - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שומר סף למטרות רווח

חברת הייעוץ אנטרופי רואה עצמה כמייצגת של האינטרס הציבורי, אך היותה חברה פרטית עשוי להציב אותה בצבת של אינטרסים מנוגדים. בינתיים, המוסדיים נהנים מחותמת הכשרות שהיא מספקת להחלטותיהם

"היאך נותנים החכמים לעולם שיאבד על ידי השוטים והרשעים?", תהה ש"י עגנון בספרו "שירה", שעותק שלו מוצג בכניסה למשרדי אנטרופי, לצד יצירות נוספות של הסופר זוכה פרס נובל. עגנון תיאר כיצד "הטיפשים והרעים באים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהיגים את העולם כפי זדונם וכפי טיפשותם". מותר להניח שהוא היה מופתע מקישור יצירתו לשוק ההון, ובכל זאת, הבחירה של חברת אנטרופי, גוף המייעץ לגופים המוסדיים בישראל, לקשט את משרדיה ביצירותיו, היא הצהרת כוונות ברורה: אנטרופי רואה עצמה כשומרת סף, הנלחמת באותם "רשעים וטיפשים".

קבוצת אנטרופי מנוהלת על ידי היו"ר גל סטאל, שהוא גם אחד מבעליה. לקבוצה מחלקת מחקר המייעצת לגופים המוסדיים בהיבטי ממשל תאגידי ובקרה, ומחלקת ממשל תאגידי, שמייעצת לחברות בתחום זה. יו"ר רשות ני"ע, ענת גואטה, ניהלה את מחלקת המחקר במשך 7 שנים בטרם עברה לתפקיד ברשות, והוחלפה ביולי אשתקד על ידי תמיר פורת, שהוחלף על ידי זאב מורג. בפועל, עיקר פעילותה של אנטרופי הוא מתן המלצות לגופים המוסדיים המנהלים את כספי החוסכים בישראל בתחומי הממשל התאגידי ועסקות בעלי עניין. תחומים אלה נתפשים כרגישים בקרב חברות ציבוריות, ואנטרופי – כגורם חיצוני שלא אמור להיות תלוי בחסדיה החברות – ממליצה למוסדיים כיצד להצביע בהצבעות רגישות אלה המתקיימות בין בעלי המניות.

גל סטאל, יו"ר אנטרופי
עופר וקנין

החברה מצהירה כי בראש מעייניה עומדת טובתו של הגוף המוסדי, ומכאן שהיא רואה בעצמה מעין שליחת ציבור. מבקריה דוחים הגדרה עצמית זו, וטוענים כי ממש כמו כל עסק, גם אנטרופי מרוכזת בעיקר בהגדלת רווחיה. ביקורת נוספת נוגעת לניגודי עניינים הפוטנציאליים שאליהם היא עלולה להיקלע בשל פעילותה כגוף המייעץ במקביל הן לגופים המוסדיים והן לחברות פרטיות וציבוריות. האם, למשל, היא תמליץ למוסדיים להצביע בעד מהלך שאחת מלקוחותיה בזרוע השנייה שלה מתנגדת לו, או להתנגד להעלאת שכר של מנכ"ל שהוא לקוח שלה?

הצורך בקיומו של גוף חיצוני כמו אנטרופי הועלה בישראל בדו"ח הוועדה להגברת מעורבותם של המוסדיים בשוק ההון (ועדת חמדני) מ־2008, ונועד למנוע מצב שבו הגופים המוסדיים, המנהלים את כספי החסכונות של הציבור, ייטו להצביע בעד עסקות ההולמות את האינטרס של בעלי השליטה שלהם, ולאו דווקא את אלה של הציבור. למשל, לעתים "לא נוח" לבית השקעות או חברת ביטוח להתנגד להעלאת שכר הבכירים בחברה, או להתנגד לעסקות בעלי עניין, וכך עלולות להתקבל החלטות שציבור החוסכים ייפגע מהן. יתרון אחר עבור הגוף המוסדי בשימוש באנטרופי הוא יעילות. במקום שכל גוף ישקיע משאבים בלמידת נושא העומד להכרעה, המוסדיים נעזרים בגוף חיצוני שיעשה עבורם את העבודה.

חשיבותן של חברות הייעוץ גדלה עוד יותר בעקבות שינויים רגולטוריים שחלו בתחום מאז שהוגשו המלצות ועדת חמדני, בהם המלצות ועדת הריכוזיות, חיוב המוסדיים באקטיביזם בהצבעות ולא פחות מכך, התגברות העניין הציבורי בתחום. כל אלה חיזקו את הצורך בגוף חיצוני, נטול אינטרסים, שייעץ למוסדיים כיצד לפעול בהצבעות רגישות. בשוק פועלות עוד שתי חברות ייעוץ קטנות יחסית, אך הרוב המכריע של הגופים המוסדיים בישראל כיום משתמש בשירותי אנטרופי – מה שהופך את המלצותיה לקריטיות.

את המלצותיה למוסדיים מנסחת אנטרופי בהתאם למדיניות שנבנתה יחד עם בכירי הרשות לני"ע, ועל פי מודל כמותי. יש משהו מטעה בהגדרת ההחלטות של אנטרופי כ"המלצות", שכן במרבית המקרים, המוסדיים פשוט מצביעים בנושאים העומדים על הפרק בהתאם לעמדותיה. עבורם זוהי בחירה קלה – תמיד הם יוכלו להסביר את הצבעתם בכך שפעלו "בהתאם להמלצת אנטרופי".

בשל כך, כמה מהפעילים בשוק מתייחסים אל אנטרופי כאל מעניקת "חותמת כשרות" למהלכים שונים. קולות ביקורתיים ובוטים יותר מגדירים אותה כ"מכסת"חת" בשירות המוסדיים. מדוע לו, לגוף המוסדי, לבצע החלטה כנגד עמדת אנטרופי ולהסתכן בביקורת ציבורית? במקרים החריגים שבהם לא יילכו המוסדיים עם עמדת אנטרופי, על מנהל ההשקעות או המנכ"ל של המוסדי להביא את הסוגיה להכרעת ועדת ההשקעות. יש שיאמרו כי מלכתחילה זהו תפקידו של המשקיע המוסדי, היות שגם תחומי הממשל התאגידי מהווים חלק מניהול השקעות, ושלצורך כך, בין היתר, הם גובים דמי ניהול מלקוחותיהם.

הנה כמה דוגמאות להמלצותיה של אנטרופי מהשנה החולפת: היא התנגדה לכוונת חברת רמי לוי הציבורית לשכור נכסים מבעל השליטה, לוי, ובכך הביאה להסרת העסקה מסדר יומה של האסיפה; היא תמכה בחידוש כהונתו של מנכ"ל פוקס, הראל ויזל, כדירקטור בחברה; והיא התנגדה למתן בונוס של 20 מיליון דולר למנכ"ל פרוטרום, אורי יהודאי, בגין מכירת החברה ל־IFF בכ־7 מיליארד דולר – עמדה שדווקא לא התקבלה. כשחקן העומד לרוב, כמעט לפי הגדרה, במרכזו של קונפליקט כזה או אחר – התנהלותה גרמה לכמה הרמות גבה. בשאלה האם למנות את יורם טורבוביץ' ליו"ר לאומי – בחרה אנטרופי שלא להביע דעה, היות שהליך בחירת הדירקטורים בבנקים אינו שקוף, ואין לה את היכולת לברור מי ראוי ומי לא.

למחלקת המחקר של אנטרופי, המעסיקה בסך הכל כ־20 אנליסטים, תפקיד נוסף בדמות אנליזה לחברות. חשיבותה היא כי בניגוד לבתי ההשקעות וחברות הביטוח, לקופות המפעליות (כמו המורים והגננות) אין מחלקות מחקר שיוכלו לבצע אנליזה על עסקי החברות הציבוריות. היחס אל אותה מחלקה בשוק דואלי – ובעוד חלק מהפעילים מעריכים אותה, חלקם מציינים כי אינם מייחסים לה חשיבות רבה, בשל רמת המקצועיות שלה – תוך הישענות על רמת התחלופה הגבוהה יחסית בקרב האנליסטים. הגופים המוסדיים, מיותר לציין, משתמשים באנליזות שלהם עצמם עבור החלטות השקעה כאלה או אחרות.

בזרוע הפעילות השנייה שלה, מחלקת הממשל התאגידי, אנטרופי לא פועלת מול הגופים המוסדיים אלא מול החברות עצמן. כביכול אין סתירה בין עבודת הממשל התאגידי לעבודת מחלקת המחקר, שכן שתי הפעילויות מבוצעות בראיית הגופים המוסדיים, ובנושאי ממשל תאגידי. ובכל זאת, קיומה של פעילות נוספת – הפעם מול החברות עצמן ולצורך הגדלת סך רווחיה – עלולה ליצור תחושת אי נוחות שתטיל צל על אנטרופי כולה. כך מוצאת עצמה אנטרופי, שאמורה להיות הפתרון לניגודי עניינים בקרב המוסדיים, במה שיכול להיראות כניגוד עניינים בפני עצמו. היא מקבלת תשלום מחברות עבור ביצוע סקרי ממשל תאגידי ודירוג הממשל התאגידי שלהן, ובמקביל נדרשת לייעץ למוסדיים בהצבעותיהם כבעלי מניות בחברות שעשויות להיות לקוחות ישירים שלה.

הפיקוח על האפשרות לניגוד עניינים של אנטרופי מגיע מטעם המוסדיים עצמם, היות שלהם יש אינטרס שההמלצות יהיו נטולות ניגודי עניינים. דינמיקה כזו, ללא פיקוח ישיר על החברה המייעצת מטעם הרגולטור, מתרחשת בכל העולם. עקב כך, אנטרופי קיבלה על עצמה מגבלות למניעת האפשרות לניגודי עניינים בהן גילוי מידע מלא, הפרדת תפקידים של האנליסטים שלה, פעילות עם "חומות סיניות", ובעיקר נזהרת מבחינותיה של הרשות והמוסדיים, כדי לשמור על רמת אמינות גבוהה – ולא לאבד את כוחה.

אנטרופי לא פועלת בשוק בעל כסף גדול. בתחילת השנה סיפר סטאל בראיון ל־TheMarker כי החברה רושמת רווח סביר, משלמת משכורות הוגנות לעובדים אך אלה "לא באו בשביל הכסף", וכי הוא עצמו "אינו טייקון". בכירי החברה אינם חוששים להציג עצמם כבעלי סטנדרט מוסרי גבוה, ומזכירים כי בטרם החלה החברה לפעול בשוק ההון, כלל לא היה שגור בו המושג "ממשל תאגידי".

גם אם הציבור בישראל אינו מכיר אותה, תפקידה של אנטרופי משמעותי עבורו ועבור חסכונותיו. נקודת המוצא שלה, לפיה חברות בעלות ממשל תאגידי בריא יניבו תשואה טובה יותר, נכונה, ואת השיפור שנרשם בתחום בשנים האחרונות בהחלט ניתן לייחס לתפקודה. ואולם, בימים שבהם שומרי הסף במגוון תחומים מותקפים ומוחלשים, מותר גם לתהות אם גוף פרטי הפועל למטרות רווח הוא זה שצריך לשאת בתפקיד כה קריטי לכלל הציבור. גם אם הנחת המוצא היא שרק גוף פרטי יפעל מול המוסדיים ביעילות – האם הדבר נכון גם בתחום המוסר? אפילו ש"י עגנון היה מסכים שזה סיפור כלל לא פשוט. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#