חברות מתות–מהלכות ופורחות - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברות מתות–מהלכות ופורחות

סביבת ריבית נמוכה והתנהלות הבנקים מאפשרות ליותר חברות זומבי לשרוד

הן מסתובבות בינינו כבר שנים, מבחוץ הן נראות ככל החברות, אך מבפנים – הן מתות מהלכות. אלה הן חברות הזומבי, שנמצאות יותר ויותר בכותרות בשנים האחרונות. רווחי החברות הללו בקושי מספיקים כדי לשלם את הריבית על החובות, ולמעשה הן מוסיפות להתקיים רק כדי לשרת את החוב.

את המונח "חברות זומבי" טבעו ב־2008 חוקרים שניתחו את העשור האבוד ביפן בשנות ה־90. ב־2017 הראתה החוקרת מוגה אדלט מקגוואן כי שיעור חברות הזומבי מכלל החברות (ללא חברות פיננסים) עלה באופן משמעותי לאחר המשבר של 2008, בעיקר בכלכלות מפותחות.

HENRY NICHOLLS/רויטרס

דוגמה אחת לחברה כזו היא סטפנל, יצרנית הבגדים האיטלקית שנקלעה למשבר בעקבות ההצלחה המסחררת של זארה וחברות "האופנה המהירה". גם המשבר של 2008, שפגע בכלכלת איטליה, הרע את מצבה: בשנים 2007־2016 היא דיווחה על הפסד שנתי תשע פעמים.

דו"ח של BIS (הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים) על חברות זומבי בדק חברות ציבוריות ב־14 מדינות. החוקרים החלו לבדוק נתונים מ־1980 ואילך, ומצאו כי מספרן של חברות הזומבי עלה בהדרגה אחרי משברים כלכליים, אבל לא ירד משמעותית כשהגיעה ההתאוששות המיוחלת.

מחקרים שונים מצאו כי חברות זומבי נוטות להיות פרודוקטיביות פחות, ולכן עלייה בשיעורן עלולה להכביד על פריון העבודה ולפגוע בביצועי הכלכלה. אבל יותר מכך – יכולת ההישרדות של חברות זומבי עלולה לבוא על חשבון חברות בריאות, לפגוע בצמיחתן ובהיקף ההשקעה בהן, מאחר שהן מתחרות עמן על משאבים. בכך, הן גורמות לעלויות השכר והוצאות המימון שלהן.

שיעור חברות זומבי מכלל החברות והסבירות שיישארו חברות זומבי

עד כמה התופעה רווחת? בדיקה שפרסמה חברת המחקר Bianco Research במארס העלתה כי 13% מהחברות במדד S&P 1500 עונות להגדרה של חברות זומבי. קריטריון מרכזי בהגדרה הוא רווחיות נמוכה מאוד במשך תקופה ארוכה, בעיקר אם החברה לא יכולה לשלם את חובותיה. קריטריון שני הוא גיל החברה – מאחר שחברות צעירות עשויות להאמין שבעתיד הן יהפכו לרווחיות. קריטריון נוסף הוא הצפי לרווחיות – אם הוא נמוך, כנראה שזו חברת זומבי.

לפי הדו"ח, השכיחות של חברות זומבי עלתה משמעותית בשלושת העשורים האחרונים. ב־14 המדינות המפותחות שנבדקו, השיעור שלהן עלה מ־2% בסוף שנות ה־80 לכ־12% ב־2016. עלייתן של חברות זומבי נגרמה מכך שיותר ויותר חברות נשארו במצבן העגום – לא התאוששו, אך גם לא הכריזו על פשיטת רגל. הסבירות שחברת זומבי תישאר כזו עלתה מ־60% בסוף שנות ה־80 ל־85% ב־2016.

איך בכל זאת חברות הזומבי מצליחות לשרוד תקופות ארוכות יותר מבעבר? נראה כי מופעל עליהן פחות לחץ להוריד את רמת החוב שלהן ולקצץ בפעילות. ובניגוד למה שאפשר היה לצפות, השינוי הגדול ביותר בהתנהלותן לא התרחש במקביל למשבר הפיננסי הגדול, אלא בתחילת שנות ה־2000: בשנים שלפני המילניום, חברות זומבי הפחיתו בממוצע 2% בשנה מהחובות שלהן; לאחר שנת 2000 החובות שלהן לא פחתו ואף עלו בשיעור נמוך מאוד; בשנים שלאחר 2009 החוב שלהן עלה בכ־0.5% בממוצע מדי שנה.

מחקרים קודמים התמקדו בהתנהלות של הבנקים, שהמשיכו למחזר הלוואות של חברות גוססות, וכך אפשרו להן הנשמה מלאכותית. אם לבנק יש מאזן בעייתי, הוא יעדיף פעמים רבות למחזר את ההלוואה מאשר למחוק אותה מהמאזן.

סיבה נוספת ליכולת ההישרדות של חברות זומבי היא הורדות הריבית בעקבות משברים פיננסיים שהפחיתה את הלחץ עליהן לעשות שינוי מבני או לסגור את החברה. לפי הדו"ח של IBS, ריבית נמוכה נוטה לדחוף מעלה את מחירי המניות של חברות זומבי. באופן כללי, ריבית נמוכה יוצרת תמריץ לנטילת סיכונים. מאחר שחברות זומבי הן השקעות מסוכנות, כשבשווקים מתעורר תיאבון לסיכונים – מצבן דווקא משתפר.

מה הבנקים המרכזיים יכולים ללמוד מהמחקר? לדברי החוקרים, המחקר מדגיש את הבעייתיות בכל החלטה שיבחרו לנקוט. סביבת ריבית נמוכה מעודדת את הביקוש ומביאה לעלייה בתעסוקה ובהשקעות בטווח הקצר. חברות זומבי, כאמור, פורחות בסביבה של ריבית נמוכה, אך הן מכבידות על פריון העבודה. אם ההשפעה שלהן תהיה מספיק שלילית עד כדי פגיעה בצמיחה, המצב עלול אפילו להוביל להורדת הריבית.

אם מדינות המערב יילכו בעקבות ארצות הברית, וישאירו מאחור את עידן הריבית האפסית, אולי נחזה בקריסה סדרתית של חברות זומבי – וניווכח אם היא אכן שיפרה את פריון העבודה והועילה לכלכלה, או שמא יצרה נזק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#