הנסיעה לעבודה הורגת - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנסיעה לעבודה הורגת

מחקרים מצאו קשר בין נסיעות ארוכות לעבודה לבין השמנת יתר, כולסטרול גבוה, לחץ דם גבוה, כאבי גב, גירושים, דיכאון ומוות. הגיע הזמן לגמישות וליעילות

כמו אמריקאים רבים הנסיעה לעבודה ובחזרה הביתה היא חלק גדול מחיי. למעשה, לאשתי ולי נדרשה יותר משנה מהרגע שעברנו לפרברים עד שהבנו כיצד צריכה לעבוד הלוגיסטיקה המשפחתית. מאז שהייתי ילד אהבתי להרכיב פאזלים, אבל הפאזל הזה לא היה כמו שום פאזל אחר שהכרתי. הוא בוחן את סבלנותך וגם את השפיות שלך.

למשל, לפי היום והשעה שבה צריך להביא את הילד או לאסוף אותו מבית הספר, אנחנו בודקים אינסוף רכבות ולוחות זמנים, את דפוסי התנועה בכבישים המהירים ואת החניונים שרק מביאים אותנו לרכבות נוספות. וזה עוד לפני שהחורף מגיע.

בלומברג

לפי מרשם האוכלוסין האמריקאי ודו"ח שפורסם ב"וושינגטון פוסט", העובד הממוצע נוסע 26 דקות לעבודה. זה גידול של 20% מאז 1980, אבל הדבר המעניין ביותר בגידול הזה הוא שמספר הנסיעות הארוכות לעבודה, "נסיעות העל", (90 דקות או יותר לכל צד) עלה ב־64% (מ־1.6% בשנות ה־90 ל־2.62% ב־2014). לפי הנתונים, יותר מ־3.6 מיליון אמריקאים מבזבזים יותר משלוש שעות ביום בנסיעות לעבודה ובחזרה. זה מטורף.

ראוי לציין שבמקביל לעלייה בזמן הנסיעה לעבודה, חלה גם עלייה במספר האמריקאים שעובדים מהבית. לפי מרשם האוכלוסין, מספר האנשים שעובדים מהבית כמעט הוכפל בשנים 1980־2014. עם זאת, גם אחרי שמספרם הוכפל הם מהווים רק 4.4% מכוח העבודה. אולי זאת ההשתייכות למילניאלז, אבל אני המום מכך שעבודה מהבית אינה פופולרית כפי שהיינו מצפים. האם חברות אינן רואות את פריון העבודה המבוזבז?

לפי דו"ח של EducatedDriver.org, רוב האמריקאים יקדישו 408 ימים מחייהם לנסיעות לעבודה. באשר לחיים שלי ושל התר – התאחדות התכנון האזורי מראה כמה המצב מטורף עבור אלה שחיים סביב העיר ניו יורק. אנחנו אמנם לא עונים להגדרה של נוסעי על, ועדיין, כך נראה, 561 ימים מחיינו יוקדשו לנסיעות לעבודה. יש כאלה שהנתון הזה מספיק מפחיד אותם כדי לבצע שינויים מהותיים בחיים שלהם.

מאמר שפורסם ב"וושינגטון פוסט" נוגע בנקודה מעניינת: לא כל האנשים ינצלו את הזמן שחסכו בנסיעות לעבודה כדי לעשות דברים פרודוקטיביים. כמובן שחלק מהאנשים פשוט יצפו יותר בנטפליקס. אבל בכנות, קשה שלא לחשוב על כל הדברים היעילים שאפשר לעשות עם 1.8 מיליארד שעות עבודה שאנחנו מבזבזים על נסיעות מדי שנה.

שיעור העובדים מהבית בארצות הברית, 1980 – 2015

נקודה נוספת למחשבה היא שצמצום שעות הנסיעה לעבודה יביא לשיפור גם בבריאות. לפי המאמר, "נערך מחקר משמעותי על ההשפעות השליליות של נסיעות לעבודה על תחושת הרווחה האישית והחברתית. נסיעות ארוכות לעבודה מקושרות לשיעורים גבוהים של השמנת יתר, כולסטרול גבוה, לחץ דם גבוה, כאבי גב ועורף, גירושים, דיכאון ומוות". באופן אישי, לא הייתי זקוק לאישור מדעי כדי להיחשף לאמיתות האלה. עם זאת, אנחנו פשוט הורגים את עצמנו כדי ללכת לעבודה. למה אנחנו עושים את זה?

מאמר במגזין "פסיפיק סטנדרט" מצביע על מחקרים שהראו כי עבודה במשרד מאפשרת ביצוע משימות סבוכות באופן יעיל יותר. בשנה שעברה פורסם מאמר ב"אטלנטיק" שבו דווח על מחקר הקשור ליבמ ולהחלטה הדרמטית של החברה להחזיר למשרד אלפי עובדים שעבדו בבית. באופן אירוני, יבמ היתה חלוצת העבודה מהבית בשנות ה־70. ברור שלא כל עבודה, במיוחד אם היא מורכבת, צריכה להיעשות מרחוק.

שיעור העובדים בארצות הברית שנוסעים לעבודה שעה וחצי , או יותר, 1990 – 2015

אני מאמץ את הטיעון הזה, אבל אני גם טוען כי האמריקאי הממוצע לא עובד בצוות על פרויקטים מורכבים. אז מה מונע מאתנו לעבוד מהבית בהמונינו? ובכן, תמיד האמנתי כי המנטליות הדורית ממלאת פה תפקיד. כפי שאתר מרקטווטש ציין, בייבי בומרס לא מאמצים את הלך הרוח התעסוקתי של בני דור האיקס או המילניאלז. יותר מכך, סביר להניח כי בייבי בומרס בתפקידי ניהול לא מבינים את האתגרים הלוגיסטיים הניצבים בפני העובדים הצעירים יותר. אחרי הכל, כשהם התחילו את הקריירה שלהם, הנורמות החברתיות והמבנים המשפחתיים היו שונים מכפי שהם כיום. למשל, רוב משקי הבית לא כללו שני בני זוג בוגרי קולג', שנאלצים להתמודד עם אתגרים פיננסיים לא פשוטים – החל מחובות גדולים על הלוואות סטודנטים ועד עלויות גבוהות על דיור ותחבורה. אבל זה המצב הרווח כיום.

אנחנו צריכים לעבור במהירות למצב שבו תהיה לנו יותר גמישות לגבי מיקום ושעות העבודה. אם מקומות עבודה יציעו לנו אפשרות לעבוד מהבית יום או יומיים בשבוע, נוכל להתחיל להשתמש בחלק מ־1.8 מיליארד השעות המבוזבזות לפעילויות אחרות שגורמות לנו להיות יעילים, מאושרים ובריאים יותר.

אנחנו לא זקוקים למחקר נוסף כדי לדעת שזה דבר חיובי שיוביל לדברים חיוביים נוספים. גם הלך הרוח הדורי צריך להשתנות. זהו תפקידו של כל מנהל, ללא קשר לדור שאליו הוא שייך, לוודא שהתהליך הזה מתרחש. עכשיו תסלחו לי, יש לי רכבת לתפוס.

תרגום: קורין דגני

 

הכותב הוא יועץ עיריית ניו יורק לענייני מילניאליים ונשיא בונה פידה וולת'. המאמר פורסם לראשונה באתר bonefidewealth.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#