דרוש: נוגדן לפייסבוק - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פייק ניוז

דרוש: נוגדן לפייסבוק

ניסוי בלוקצ'יין אמריקאי בשם Civil מבקש להקים "שוק מבוזר למימון וייצור עיתונות"' אולם ספק אם הבלוקצ'יין יפתור את בעיות תעשיית העיתונות

ב־15 בספטמבר שמעו בני משפחתי יללת ניצחון מפינת העבודה שלי. רגע לפני כן נחתו בארנק האתריום שלי 0.1 ETH (מטבע קריפטו), שהיו אז שווי ערך ל־20 דולר. זה היה סיומו של מאמץ בן כמה שבועות לרכוש קריפטו בפעם הראשונה. מה עושה חוקר תקשורת עם הסכום הצנוע הזה? הרי למכה ספקולטיבית זה לא מספיק. ובכן, רכשתי את האתריום כדי לקנות מטבע אחר (או "אסימון", בלשון הקריפטו), בניסוי בלוקצ'יין אמריקאי בשם Civil שמבקש להקים "שוק מבוזר למימון וייצור עיתונות". היזמים שמאחורי סיוויל הקימו פלטפורמה להוצאה לאור של חדשות, ותמכו תמיכה ראשונה בשורה של ארגוני חדשות – מגזיני רשת, אתרי חדשות מקומיות, חברת פודקאסטים וגם אתר שמתמחה בסיקור תעשיית המריחואנה המתרחבת בארצות הברית (Cannabis Wire).

הבלוקצ'יין, טכנולוגיה שבמרכזה מנגנון מבוזר למעקב אחרי ביצוע עסקות, אמורה לאפשר לאתרים הללו לפרסם בלי לחשוש שגורמים פוליטיים או כלכליים יוכלו למחוק או לשנות את המידע שפרסמו. צרכני חדשות יוכלו גם להשתמש באסימונים כדי לשלם לארגוני החדשות. זהו גלגול עכשווי של האמונה רבת השנים בדבר כוחה של הטכנולוגיה לפתור בעיות חברתיות סבוכות. במאה ה־19 היה הטלגרף אמור להביא שלום עולמי. בשנות ה־70 של המאה ה־20 היתה הטלוויזיה בכבלים אמורה להכניס את בית הספר לכל בית, וכך לצמצם פערים כלכליים־חברתיים. תחזיות אלו כמובן לא התגשמו, כשם שספק אם הבלוקצ'יין יפתור את בעיות תעשיית העיתונות. אולם החדשנות בסיוויל לא נטועה בשימוש בבלוקצ'יין, אלא דווקא בניסיון לגרום לאלפי אנשים לאמץ תפקיד של רגולטורים, ולשחק תפקיד פעיל בהחלטה למי יש זכות לפרסם חדשות על הפלטפורמה.

יזמי סיוויל ביקשו לשכנע מספר גדול של אזרחים ברחבי העולם להשקיע באסימונים שמקנים לבעליהם את הזכות לקרוא תיגר על ההשתייכות של ארגון החדשות לפלטפורמה. למשל, אם יתברר שאתר המריחואנה מפרסם תוכן שיווקי שמימן תאגיד קנביס גדול, במסווה של עיתונות, יוכלו בעלי האסימונים להצביע באסימוניהם כדי "לבעוט" את האתר מהפלטפורמה או להשאירו שם. אם ההצעה להדיח את ארגון החדשות תתקבל, יזכו בעלי האסימונים שתמכו בהדחה בתמריץ בדמות אסימונים נוספים. אם האתר יחשוב שבעלי האסימונים מתנכלים לו מסיבות אידיאולוגיות ולא מטעמי אתיקה עיתונאית (המעוגנים בחוקת הפלטפורמה), הוא יוכל לערער בפני מועצה המורכבת מעיתונאים, עורכי דין בתחום חופש הביטוי וחוקרים, שבראשה עומדת ויוויאן שילר, לשעבר מנכ"לית הרדיו הציבורי האמריקאי. הדיון בהדחה וההצבעה אמורים להיעשות באופן מקוון ופומבי.

ויוויאן שילר
Jason DeCrow/Invision/AP

יזמי סיוויל מציגים את המיזם כ"אנטי־פייסבוק". הם מדגישים שתי בעיות מהותיות במערכת ההפצה של חדשות כיום: בעיה אחת היא הריכוזיות הגדולה שמאפיינת את שומרי הסף (פייסבוק, גוגל, טוויטר, אמזון), שכן ההחלטות שלהם לחסום משתמשים ותכנים, או להפחית את הבולטות שלהם בפלטפורמה, מתקבלות באופן ריכוזי ובלתי שקוף. בעיה שנייה היא ההתבססות של פייסבוק וחבריה על הכנסות מפרסום. התבססות זו מתמרצת את שומרי הסף לאפשר ולעתים אף לעודד הפצה של תוכן פופולרי גם אם הוא שקרי, מסית או פוגעני.

איך הולך הניסוי? לא משהו. סיוויל ביקשה לגייס לפחות 8 מיליון דולר, אך לבסוף גייסה רק כ־1.4 מיליון דולר, ולכן הגיוס נכשל והכסף שהאלפים הבודדים של המשקיעים הסכימו להשקיע באסימונים חזר לידיהם. תהליך רכישת האסימונים היה סבוך מדי. היתרונות בשימוש בבלוקצ'יין לא היו ברורים. סיוויל מבטיחה לנסות שוב. אך גם אם יתברר שהיה זה עוד סטארטאפ שכשל, יש לקוות שאחרים ינסו ללכת בעקבותיו ולהקים "אנטי־פייסבוק" כזה, במטרה לייצר ארכיטקטורה מבוזרת שבה שיקולי ההפצה של חדשות גלויים הרבה יותר.

ד"ר רועי דודזון הוא מרצה בכיר בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#