האם להתנתק מפייסבוק? - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דבר העורך

האם להתנתק מפייסבוק?

התנתקות מהרשתות תפנה זמן רב, ותגרום לי לתקשר יותר עם אנשים ופחות עם מחשבים. מנגד, איך בדיוק ייראו החיים החברתיים והמקצועיים שלי אם אתנתק? האם אהפוך לבלתי–קיים?

2תגובות

יחד עם מאות מיליוני משתמשים אחרים, גם אני עדכנתי בחודש שעבר את מערכת ההפעלה במכשיר האייפון שלי. הגרסה העדכנית לא הביאה איתה בשורה גדולה בכל הקשור לשיפור בניהול הסוללה, מהירות פעולת המכשיר או ממשק המשתמש, אבל היא כוללת תכונה חדשה אחת, מעניינת במיוחד: לשונית בשם "זמן מסך" (Screen Time) שמציגה דף סטטיסטיקות על זמן השימוש במכשיר ובאפליקציות השונות. כאשר ראיתי את המספרים – נדהמתי. זמן השימוש היומי שלי בסלולרי, בממוצע שבועי, הוא כמעט שבע שעות. אני ישן כשבע שעות ביום, כך שמתברר שאני עושה שימוש במכשיר הסלולרי כמעט מחצית מהזמן שבו אני ער. מפירוט זמני השימוש באפליקציות עולה שכמעט מחצית מזמן השימוש היתה ברשתות חברתיות – ווטסאפ, טוויטר ופייסבוק. אלה נתונים מטורפים, ולכן מיד עלתה בראשי השאלה: האם אני מכור לטלפון הנייד? האם אני מכור לרעש, לריגוש החברתי ולזריקות הדופמין הקטנות שמייצרות הרשתות החברתיות?

המעשה המתבקש הוא להסיר מהמכשיר הנייד את האפליקציות הללו, להתנתק מהרשתות החברתיות – ולצאת למסע גמילה. השיקולים בעד ונגד די ברורים: התנתקות מהרשתות תפנה זמן רב, ותגרום לי לתקשר יותר עם אנשים ופחות עם מחשבים. היא עשויה לשחרר את תשומת הלב שלי, שחלק גדול ממנה תפוס כיום על ידי הרעש וההמולה של הרשתות סביב ראש הממשלה והציטוט התורן של אופירה אסייג, לטובת דברים חשובים ומועילים יותר.

מנגד, איך בדיוק ייראו החיים החברתיים והמקצועיים שלי אם אתנתק מהרשתות? האם אחמיץ מידע מקצועי חשוב? האם היעדרות מהרשתות תהפוך אותי לבלתי־קיים? ולא רק אני: מעבר לשיקול האישי, אני מוכן לקחת סיכון ולהמר שהדיון על ניתוק מהרשתות, יחדור יותר ויותר לשיח הציבורי הכללי.

אלא שהרובד האישי הוא אפילו לא הסיבה העיקרית להתנתק מהרשתות, או לכל הפחות להגביל את השימוש בהן. בכתבת השער של גיליון זה, מראה גיא רולניק כי דרך ההשפעה שלהן על הציבור ומערכת היחסים שלהן עם העיתונות המסורתית, הרשתות החברתיות למעשה פועלות נגד החברה, ועוד יותר נגד השכבות החלשות בה. חרף הקול החדש שהן נתנו לרבים, הוא קובע, הן מסוכנות לציבור ופוגעות בדמוקרטיה במידה כזאת שראוי להתחיל לחשוב על דרכים לרסן אותן, בדיוק כפי שמפקחים על מפעלים תעשייתיים המזהמים את הסביבה. הוא גם מציע שורה של דרכים להתמודד עמן, החל מרגולציה ומיסוי, ועד לפתרונות טכנולוגיים סביב השליטה במידע של המשתמשים.

הרשתות החברתיות, והאלגוריתמים שלהם עם הנטייה להציף חומרים מפלגים ורעילים, מובילים לפרויקט השני שלנו: סיכום השנתיים הראשונות של דונלד טראמפ כנשיא ארצות הברית. למי שיש בלבו פינה חמה לדמוקרטיה מתפקדת, לזכויות מיעוטים ולצדק חברתי, הישגיו של טראמפ לא מבשרים שום דבר חיובי. שורה של פרשנים וחוקרים מתארים כיצד טראמפ עושה שימוש בשיטות שאפיינו בעבר מנהיגים פשיסטים, כיצד הוא פועל במודע כדי להרוס את העיתונות המסורתית ואת מושג ה"אמת", וכיצד הוא מנצל את הרשתות החברתיות, במקרה שלו – את ציוציו בטוויטר.

ברוח אופטימית יותר, אנו גאים להציג בגיליון זה את פרויקט 40 הצעירים המבטיחים עד גיל 40 של מגזין TheMarker, שאותו אנו מפרסמים זו השנה ה־13 ברציפות. רבים מהצעירים שהשתתפו בפרויקט זה בעבר – בהם מנהלים, יזמים, אנשי הייטק, משפטנים, מדענים ואנשי המגזר הציבורי – כבר מימשו את ההבטחה ונהפכו לשמות מוכרים בתחומיהם. אנו מאמינים שכך יהיה גם עם הנבחרת של 2018.

ומה עם פייסבוק? בלי להתחייב על דבר, הפסקתי לאחרונה לגלוש בפייסבוק ולעדכן בה עמודים. השלב הבא, הקשה יותר, יהיה למזער עד לאפס גם את השימוש בטוויטר ובשאר הרשתות, ולבסוף גם להימנע מקריאה ושיתוף של חומרים שנארזו בכותרות וטקסטים מהסוג המכונה "קליק־בייט" – חומרים שמפעילים טריגרים רגשיים בסיסיים שלנו, רק כדי שנלחץ עליהם. אנא החזיקו לי אצבעות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#