כאן מכבדים ביטקוינז - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כאן מכבדים ביטקוינז

עוד לפני שלמדנו להגיד ביטקוין, שילש המטבע הווירטואלי את ערכו וגולשים ברחבי העולם הנפיקו ממנו כמות בשווי של 49 מיליון דולר. שלב טבעי באבולוציה של הכסף או הפרויקט הטכנולוגי הכי מסוכן ברשת?

תגובות

נכון לכתיבת שורות אלה אף אחד עדיין לא יודע מיהו באמת סאטושי נקאמוטו (Satoshi Nakamoto) אבל זה האיש (או היישות האינטרנטית) שאחראי לחידוש שמסעיר את האינטרנט בשבועות האחרונים, אחרי שאתגר את תפיסת הכסף המוכרת לנו. מערכת מטבעות וירטואליים שהוא המציא - Bitcoins - צברה תאוצה וערך המטבעות הללו עלה מ־2 דולרים באפריל ליותר מ־7 דולרים בסוף מאי. עוד לא למדנו להגות את שם המטבע וכבר הונפקה ממנו כמות שערכה המצטבר מוערך ב־49 מיליון דולר.

ב־2009 פרסם נקאמוטו מאמר ארוך באתר bitcoin.org שבו הציג לראשונה את הרעיון המהפכני: מערכת מבוססת קוד חופשי שתאפשר העברת תשלומי כסף אלקטרוני מצד אחד לשני בתוך רשת משתמשים מבלי להיעזר בתיווכו של מוסד פיננסי. המערכת אינה כפופה לפיקוח של סמכות ריכוזית כלשהי ובעצם גם אין גוף שאחראי על הנפקת המטבעות.

נקאמוטו ניתח את המסחר האלקטרוני והסביר כי מערכת העברת התשלומים ברשת עובדת היטב, אך היא זקוקה לצד שלישי שיבטיח שההעברה תיעשה בצורה אמינה. הגופים הפיננסיים, המשמשים צד שלישי ומבצעים בפועל את העברות התשלומים באינטרנט, גובים עמלות תיווך ומגבילים את סכום ההעברה כדי להפוך אותה לכדאית מבחינתם. למעשה הם מונעים העברות של סכומים קטנים.

כדי לפתור את הבעיות הציע נקאמוטו לפתח מערכת של תשלומים אלקטרוניים שתהיה מבוססת על קובץ מוצפן, במקום על האמון שמבטיחים המוסדות פיננסיים. מערכת הביטקוינז מתבססת על מטבעות וירטואליים בצורת קובץ שמאוחסן על המחשב של המשתמש.

אז מה צריך לעשות כדי להתחיל לסחור בביטקוינז? על כל משתמש להוריד ארנק וירטואלי בתוכנה חופשית שמתאימה לכל מערכות ההפעלה. לאחר מכן עומד בפניו מגוון אפשרויות לרכוש את המטבע. הראשונה היא להמיר סכום כסף ראשוני ממטבע מוכר לביטקוין באתרים ייעודיים. במחצית השנייה של מאי היה שער ה־BTC (הסימן המקובל למטבעות הווירטואליים) 7.2 דולרים, אבל הוא משתנה לפי התנודות בשוק. אפשרות שנייה, אך פחות יעילה, היא להשתתף במלאכת ייצור המטבעות. אף שמדובר במטבעות וירטואליים, הגולש מוזמן לכרות אותם - ממש כמו מתכת יקרה - אך במקום כלי חפירה עליו להפעיל כוח חישובי לפתרון בעיה מתמטית מסובכת. בעליו של מחשב שמצליח לפתור בעיה כזו מרוויח 50 BTC. אל תמהרו למחשב - מפתחי האלגוריתם טוענים שהדבר עשוי להימשך כמה שנים.

האפשרות האחרונה העומדת בפני מי שרוצה להתחיל להשתמש במטבעות היא לקבל תשלומים בביטקוינז בתמורה לשירותים או מוצרים. עזרא שפירא, בעליה של חברה לתמיכה במחשוב מירושלים, הוא אחד משני הישראלים הראשונים שנרשמו כנותני שירותים המכבדים את המטבע הווירטואלי. “לדעתי זה הולך להיות חזק יותר מכל כסף בעולם”, אומר שפירא יומיים לאחר שנרשם לשירות, ובאותה נשימה מוסיף: “בינתיים זה רחוק מהאמת כי זה ממש בחיתולים, אבל אם אחד מהלקוחות ישלם לי בביטקוינז אני אחזיק במטבע כהשקעה”.

גווין אנדרסן, חבר בצוות הפיתוח של ביטקוינז, הסביר בראיון לערוץ ReadWriteHack כיצד עובדת המערכת. לדבריו כל האנשים שמייצרים מטבעות וכל מי שסוחר במטבע מחוברים ברשת משתמשים (P2P). הקוד שעליו מבוססת המערכת מוודא שאין רמאויות - מונע שימוש באותם מטבעות יותר מפעם אחת מצד משתמש ספציפי ומוודא שרק הבעלים החוקיים של המטבעות משתמשים בהם. כאמור, כל התהליך הזה מתבצע מבלי להסתמך על אוטוריטה מרכזית. כמו כן סיפר אנדרסן כי המטבע עוצב כך שלא ייוצרו יותר מ־21 מיליון מטבעות עד שנת 2140. כרגע מיוצרים המטבעות בקצב של 50 מטבעות בכל עשר דקות.

הבלוגר ויזם האינטרנט ג’ייסון קלאקניס פרסם סקירה נרחבת ונלהבת אודות ביטקוין בשיתוף עם צוות האתר Launch. בסקירה המטבע מתואר ככזה שיש בכוחו “למוטט ממשלות, להחליש כלכלות וליצור שוק גלובלי בלתי נשלט להברחות. הוא ישנה את העולם, אלא אם הממשלות יחרימו אותו תוך שימוש בעונשים אכזריים”. בתום חודש אחד בלבד של מחקר כותבי הסקירה אינם חוסכים בסופרלטיבים למערכת, והבולטים שבהם: “פרויקט הקוד הפתוח המסוכן ביותר שנוצר אי פעם”; “הפרויקט הטכנולוגי המסוכן ביותר מאז האינטרנט עצמו” וגם “הצהרה פוליטית של הטכנולוגיה”.

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון יוני של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#