מה שבטוח - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה שבטוח

מערכות בטיחות מתקדמות שמותקנות ברוב המכוניות החדשות הופכות אותן לבטוחות יותר מתמיד. אז למה פוליסות הביטוח לא הוזלו?

3תגובות

אחרי התקדמות איטית במשך עשרות רבות של שנים, תעשיית הרכב סוף־סוף מציגה זינוק משמעותי ברמת הבטיחות: שורה של פיתוחים טכנולוגיים חדשניים הצליחו להביא לירידה חדה במספר התאונות ובנזקיהן. המערכת שפיתחה חברת מובילאיי הישראלית, המספקת לנהג התראות מפני אי שמירת מרחק, סטייה מנתיב הנסיעה ללא איתות או הולכי רגל במרחק קצר ממסלול הנסיעה, היא רק דוגמה אחת המוכרת היטב לישראלים. המערכת שלה, וגרסאות מקבילות של מתחריה, מותקנות בכלי רכב רבים מאוד בישראל. לצדן, הוטמעו בכלי הרכב החדשים מערכות בטיחות נוספות המתריעות מפני עייפות או נסיעה במהירות גבוהה. נתונים ומחקרים שנאספו במקומות רבים בעולם, וגם בישראל, מצביעים בבירור על כך שהפיתוחים האלה אכן מסייעים: הם מורידים את מספר התאונות, את חומרתן, את מספר ההרוגים והנפגעים ואת הנזק הכלכלי.גם במחיר

מחקר שערכו חוקרים מהטכניון, פרופ' שלמה בכור, ד"ר ויקטוריה גיטלמן, שרית חן ומוחמד גנאים, ופורסם באוקטובר 2015, צפה כי הטמעתן המלאה של שש טכנולוגיות בטיחות בכלי רכב בישראל צפויה להביא בתוך חמש שנים לירידה שנתית של מספר ההרוגים ב־48. באותה שנה, שהיתה קטלנית במיוחד, נהרגו יותר מ־350 בני אדם בתאונות דרכים בכבישי ישראל. את החיסכון הכלכלי מהירידה בהרוגים ונפגעים החוקרים אמדו ביותר מחצי מיליארד שקלים בשנה, כל שנה.

תאונת דרכים
אייל טואג

אם יש אכן ירידה במספר התאונות ובחומרתן, האם זה לא אמור להתבטא בירידה במחירי פוליסות הביטוח? עקרונית כן, בפועל – התשובה שלילית. התועלת הכלכלית העצומה מהירידה במספר התאונות מגיעה בישראל לצרכנים באופן חלקי בלבד. כמו בכל כך הרבה מקרים אחרים: את הקופה עושה השחקן הכי פחות תחרותי בשרשרת.

בישראל יש שני סוגים כלליים של ביטוחי רכב: ביטוח חובה שמבטח מפני נזקי גוף; וביטוח מקיף/צד ג', שמבטח מפני נזקים שאינם נזקי גוף, כלומר בעיקר נזקים פיזיים לכלי הרכב המעורבים בתאונות. כפי שמשתמע משמו, ביטוח חובה הוא רכיב שכל בעל כלי רכב חייב לרכוש על פי חוק, ומכיוון שזו חובה, הפיקוח הרגולטורי על הביטוח הזה הדוק במיוחד. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, המודעת להשפעה החיובית הגדולה של מערכות הבטיחות מהדור החדש נקטה צעדים מעשיים כדי להוזיל את פוליסות ביטוח החובה עבור כלי הרכב שבהם מותקנות מערכות אלה. דו"ח שחיבר עבור הרשות האקטואר שחר רון, קבע לדוגמה כי מחירה של פוליסת ביטוח חובה לנהגים שיש ברכבם גם מערכת שמתריעה מפני סטייה מנתיב וגם מערכת שמתריעה מפני אי שמירת מרחק – בדיוק מה שמובילאיי והמתחרות שלה משווקות – צריך להיות נמוך ב־21% ממחירה של פוליסה לנהגים שברכבם לא מותקנות המערכות האלה. זה המון – חמישית ממחיר הפוליסה. מערכות נוספות יכולות להצדיק אפילו הוזלה מצטברת של 40%.

מחירי פוליסות ביטוח החובה אכן ירדו בשנים האחרונות. על פי נתוני רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בשנים 2003־2014 צלל המחיר הממוצע של פוליסת ביטוח חובה לרכב פרטי מכמעט 2,500 שקל לפחות מ־1,400 שקל. במחיר פוליסות החובה לרכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון חלה ירידה קלה בשנים 2013־2016, מ־1,600 שקל בממוצע לכ־1,450 שקל. אמנם, חלק מהירידה העצומה הזו אינו מיוחס לטכנולוגיות הבטיחות המתקדמות, שנכנסו לשימוש רק בשנים האחרונות, אבל בשנים האחרונות היתה להן השפעה – והיא תימשך ותיראה גם בשנים הקרובות, שכן המערכות האלה כלולות כסטנדרט ביותר ויותר כלי רכב חדשים, וגם מותקנות באופן עצמאי בכלי רכב ישנים.

הנתונים על ביטוחי מקיף/צד ג' מורכבים יותר כי הם הרבה פחות אחידים מביטוחי החובה, וכוללים פרמטרים רבים שעשויים להשתנות מפוליסה לפוליסה, כמו סכום ההשתתפות העצמית, התנאים לקבלת רכב חלופי, שירותי דרך וכן הלאה. ובכל זאת, נהגים רבים שמבטחים את הרכב שנה אחרי שנה, יגלו שחברות הביטוח מעניקות הנחות זניחות בלבד, אם בכלל, עבור ערכות בטיחות מהדור החדש.

אם הצרכנים אינם נהנים מכך, מי כן, חברות הביטוח? בדו"חות הכספיים שהן מפרסמות, מדווחות ההכנסות והרווחיות מביטוחי החובה בנפרד מאלה של הביטוח המקיף. כשבוחנים את הרווח שלהן מביטוח מקיף (המכונה בדו"חות "ביטוח רכב רכוש") עולה כי יש שנים רווחיות לצד שנים הפסדיות. ייתכן שהדו"חות לא מספרים את כל הסיפור, ושישנם רווחים סמויים. לדוגמה, חברות שמציעות מגוון רחב יותר של ביטוחים עשויות להעדיף למכור ללקוחות בעלי תיק של מוצרי ביטוח את ביטוח הרכב במחיר הפסדי כדי לזכות בביטוח החיים או הפנסיה שלהם – ואולי גם של בני זוגם. במלים אחרות, סבסוד צולב שמסתיר רווחיות. כך או אחרת, לא נראה שחברות הביטוח עושות קופה מהביטוחים המקיפים.

אומדנים להשפעת טכנולוגיות הבטיחות בכלי רכב (נכון ל-2015)

 

איפה המונופול

ההוצאות הגדולות ביותר של חברות הביטוח על ביטוחי מקיף הן כמובן במוסכים. האם הם אלה שקטפו את התועלת הכלכלית של טכנולוגיות הבטיחות? אמנם יש רשתות מוסכים גדולות, כמו של החברות שלמה, דוקטור פח ושגריר, אבל הענף הזה בנוי בעיקר על אלפי מוסכים קטנים שאין להם כוח שוק בלתי־תחרותי.

רוב ההוצאות של חברות הביטוח במוסכים הן על חלפים. החלק של העבודה קטן יחסית. בעבר נשלט שוק החלפים לחלוטין על ידי היבואנים, אבל זה כבר לא כך – יש יבואנים של חלקים חילוף תחליפיים. עם זאת, הם עדיין מפגרים מאחורי יבואני הרכב. דו"ח של CofaceBdi מלפני שנה מעריך את שוק החלפים ב־2017 ב־3.4 מיליארד שקל, כשני שלישים מזה הם חלקם של היבואנים, והשאר של משווקי החלפים התחליפיים.

המספר הרב של יבואני הרכב עשוי ליצור רושם מוטעה כאילו יש תחרות. בדרך כלל ברכב אחרי תאונה יותקנו חלקי חילוף מקוריים. כך, על פי נתוני CofaceBdi – בשני שלישים מהמקרים בעל הרכב ניצב מול מוכר אחד, היבואן, שהוא היחיד שמייבא חלקים מקוריים. הוא ניצב מול מונופול. אי אפשר הרי לתקן מכוניות פורד עם חלפים של רנו.

עכשיו אפשר להרכיב את השרשרת. הצרכנים, המבוטחים, לא מרוויחים מעליית המדרגה ברמת הבטיחות, כי מחירי הפוליסות לא ירדו. הספקים שלהם הן חברות הביטוח, שאמנם אינן שחקנים תמימים, השתמשו בעבר בטריקים פליליים ועודן משתמשות בשלל שיטות כדי להגדיל את רווחיותן, אך הן פועלות בשוק תחרותי ולא נראה שהחידושים הבטיחותיים הטכנולוגיים הביאו לשיפור משמעותי בשורות הרווח שלהן. הספקים של חברות הביטוח, המוסכים, מפוזרים מדי ואין להם את כוח השוק הבלתי־תחרותי שנדרש כדי לקחת חלק לא־יחסי ברווחיות הענף שבו הם פועלים.

החולייה היחידה בשרשרת שנהנית מכוח כזה היא זו של יבואני הרכב, שהם לעתים הספקים, לעתים הספקים של הספקים – ולעתים הספקים של הספקים של הספקים. שם מצויים עודפי הרווח.

 

חברות הביטוח: החלפים התייקרו

עליית המדרגה בבטיחות כלי הרכב היתה צריכה להביא לירידה במחירי הביטוחים המקיפים. חד וחלק. למה זה לא קרה?

באיגוד חברות הביטוח תולים את האשם בהתייקרות חלקי החילוף. "למיטב ידיעתנו טרם הוכחה אמפירית אפקטיביות מערכות הבטיחות והשפעתן. אף אם קיימת השפעה, זו באה לידי ביטוי בהיבט השכיחות", נמסר מהאיגוד. "אבל אנו עדים במקביל לעלייה במחירי החלפים וכן לייקור עלות תאונות (גם בשל העובדה שהרכיבים ברכב נהפכו למורכבים מאוד). עלות החלפים מהווה מרכיב עיקרי בביטוחי רכב ואנו תקווה שמשרד התחבורה יטפל בכשל זה ביעילות למען כלל אזרחי ישראל. יש להבין שהשפעת המשתנים בביטוח רכב חובה אינה זהה להשפעת המשתנים בביטוח רכב רכוש והפילוחים המקובלים הם שונים. בכלי רכב חדשים הכוללים את אביזרי הבטיחות, הפרמיה כבר מתחשבת בהשפעת אביזרים אלה".

מאיגוד יבואני הרכב נמסר בתגובה: "ענף הרכב פתוח לתחרות של יבוא עקיף לרכב ויבוא ולחלפים זה כמה שנים ומאופיין בתחרותיות גבוהה, שגברה מאז אוקטובר 2016 עם כניסתו לתוקף של חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב. ליבואני הרכב אין השפעה על מחירי הביטוח המקיף. מחירי הביטוח המקיף נקבעים תוך הבאה בחשבון של נתונים רבים, לרבות התחרות בין חברות הביטוח".

בתשובה לשאלה מדוע מחירי פוליסות הביטוח המקיף וצד ג' לא ירדו השיבה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון: "מהנתונים שיש בידינו, מערכות הבטיחות והמערכות המתקדמות הפחיתו את כמות נפגעי הגוף בתאונות הדרכים אך עלות התיקון של כלי הרכב עלתה – מחירי החלפים עלו, בעוד שהמחיר לשעת עבודה לא עלה. כמו כן, עלות חלקי החילוף בארץ יקרה משמעותית ממחיריהם בעולם, גורם שמייקר את מחירי התיקון ומשפיע על עלות הפוליסה לצרכן". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#