פועלי כל העולם, תנוחו - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פועלי כל העולם, תנוחו

ההוזלה החדה של רכיבי הרובוטים מקרבת את הרגע שבו הם יחליפו את פועלי הצווארון הכחול, ומשם נמשיך להתקדם, אומר היזם לימור שוויצר שכותב להם מערכת הפעלה. בקרוב ייקחו לכם את העבודה בכיף

תגובות

לפעמים צריך להקשיב לטרמינולוגיה כדי להבין את הטכנולוגיה. לימור שוויצר, מייסד Mov.ai, סטארטאפ המפתח מערכת הפעלה לרובוטים, מדבר על ״שחרור כוח העבודה האנושי״. לפני שנתיים עוד נזהרו מאמירות על אובדן משרות במספרים גדולים, והקפידו להזכיר שהרובוטים ותהליכי האוטומציה נועדו כדי להקל ולסייע ולא כדי להחליף. עכשיו הבון טון הוא לדבר על שחרור האנושות מכבלי העבודה. כל מה שנשאר זה שהרובוט יביא הביתה משכורת.

השינוי הנוכחי, שמתבטא בכניסה מסיבית של מערכות רובוטיות לעולם התעשייתי, לא מגיע מפריצת דרך טכנולוגית יוצאת דופן, אלא בעיקר מהוזלה משמעותית של הרכיבים. אם לפני חמש שנים מחירה של זרוע רובוטית תעשייתית היה כ־80 אלף דולר בממוצע, כיום אפשר למצוא זרוע זהה במחירים שנעים בין 15 ל־25 אלף דולר. או כמו ששוויצר מוכר את זה: ״בארצות הברית העלות של עובד שמזיז עגלות עם חבילות למסוע היא 25 אלף דולר לשנה. כיום יש ב־15 אלף דולר רובוט שיודע לעשות את זה. ההחזר על ההשקעה הוא ברור״. שוויצר, ישראלי שחי בשנים האחרונות בפורטוגל (״המתכנתים פה עדיין זולים, אבל זה משתנה״), זיהה לפני שלוש שנים את הפוטנציאל שבמערכות הפעלה רובוטיות. לאחר שבתחילת שנות ה־2000 מכר לאמדוקס חברה שהקים בתחום מדידת השימוש באינטרנט, הוא פנה לתחום הרובוטיקה וייסד חברה בשם Robosavvy, שעסקה ביבוא רכיבים לרובוטים ובייצורם לפי דרישת הלקוחות, מרובוט צעצוע רוקד ועד רובוטים עם מצלמות. במהלך העבודה הבין שההזדמנות האמיתית לא נמצאת בפיתוח הרובוטים עצמם. ״העיסוק ברובוטיקה בתקופה הזו היה בעיקר אקדמי, באוניברסיטאות אהבו לעשות על זה מחקרים ולשחק עם רובוטים. השתמשו שם ב־ROS (Robot Operating System), מערכת הפעלה בקוד פתוח שקיימת כעשר שנים, ובאמצעותה מפעילים את רוב המערכות הרובוטיות״.

רובוטים סיניים. האם יש סקטור שלא יוחלף על ידי רובוטים?
ALY SONG / רויטרס

ב־Mov.ai, הסטארטאפ שהקים ב־2016, השתמשו בקוד הפתוח של ROS ופיתחו לו התאמות מסחריות. ״יש הרבה דברים שבשימושים אקדמיים לא היה צריך לתת להם מענה, כמו איך מטפלים במאה רובוטים שזזים ביחד, או איך משלבים עבודה עם בני אדם, וכמובן סוגיות של אבטחה. ROS היא לא מערכת מאובטחת, וצריך לוודא שהיא לא תאפשר להיכנס למצלמות ולגלגלים של רובוטים במפעל".

בחודש שעבר גייסה החברה 3 מיליון דולר מהקרנות ויולה ונצ'רס ו־NFX – של גיגי לוי. ב־Mov.ai עובדים במודל של מכירת רישיונות למערכות הפעלה רובוטיות עם יכולות ספציפיות, ובשנה הבאה צפויים לשחרר לשוק מעין מערכת הפעלה כללית שאמורה לספק מענה ללא מעט מערכות רובוטיות. ״ייתכן שיידרשו שנתיים ועשרה מתכנתים כדי לבצע ברובוט את ההתאמות הנדרשות כדי לצאת לשוק, גם אם משתמשים במערכת של ROS, ואנחנו חוסכים את זה״, מסביר שוויצר. בשלב זה מתמקדת החברה במערכות הפעלה עבור רובוטים המשמשים לצרכים לוגיסטיים בבתי חולים, מפעלים ומחסנים. ״המערכת שבנינו לרשות הדואר בפורטוגל כבר נמצאת בשימוש ומפעילה רובוטים שמזיזים עגלות עם חבילות, וזרועות רובוטיות שמעבירות את החבילות למסוע. זו בעצם מערכת שמחליפה משמרת של ששה אנשים״, הוא אומר. ב־Mov.ai לא פונים כרגע למוצרי רובוטיקה המיועדים לשימושים ביתיים (שואבי אבק מסוג רומבה, רובוטים חברתיים), בעיקר מטעמים כלכליים. ״קשה להרוויח על מערכת הפעלה במוצר שעולה 400 דולר. אנחנו מתמקדים ברובוטים שעולים 20 אלף אלף דולר בממוצע, כשמתוך זה אפשר לקחת סכום מסוים על רישיון לתוכנה. בגלל ירידת המחירים יש צפי שב־2019 ייכנסו לשוק עוד עשרות אלפי מערכות רובוטיות חדשות, ומשם הגידול יהיה אקספוננציאלי״.

ללא קרדיט

לדברי שוויצר, ההשלכות על שוק העבודה ואובדן המשרות ההמוני הן עובדה מוגמרת שאין טעם לנסות להילחם בה, אלא לנסות למצוא לה פתרונות. "שוק העבודה משתנה, ומביקורים במפעלים רבים אני יודע שקשה להשיג עובדים לעבודות שהרובוטים תופסים. חבר׳ה צעירים לא רוצים להפעיל מלגזה, ומה שקורה זה שעושים מיקור חוץ והרבה כסף הולך לחברות קבלן שעובדות בלמצוא אנשים לעבודות האלה.

"אי אפשר לדעת אם באמת יהיו מספיק עבודות אחרות", אומר שוויצר, "אבל אין ספק שממשלות יצטרכו להתמודד עם המצב החדש. בהולנד יש כבר תוכניות לטיפול באנשים שאיבדו את עבודתם בגלל תהליכי אוטומציה. הבעיה היא שהפורמט של הדמוקרטיה לא נועד לתת מענה לעולם שבו מכונות מחליפות אנשים, ממשלות הן שריד של עולם שלא קיים יותר. בני אדם לא נועדו להיות אלטרואיסטים, ולכן צריך לשלב מכונות ובינה מלאכותית גם בהחלטות כמו איך לחלק כסף ציבורי״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#