בעיה ש-300 מיליון דולר בשנה לא פותרים - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעיה ש-300 מיליון דולר בשנה לא פותרים

סן פרנסיסקו, בירת ההייטק והעיר היקרה בעולם, כורעת תחת אלפי ההומלסים שמתאספים ברחובותיה

מי שצועד במרכז רחוב מרקט הסואן, ממש בכניסה לבניינים החדשים של אובר וטוויטר, יצטרך לפלס דרכו בין העגלות הענקיות של חסרי דיור שמכסות את רוב שטח המדרכה הרחבה. בסמטאות היוצאות מרחוב 9 וגם מרחוב 7, ממש ליד בניין להקת המחול החשובה של העיר, אלונזו קינג, משתרעים אזורים רוחשי פעילות של הזרקות סמים. כשצועדים בלוק נוסף לרחוב 6 – המראות רק הולכים ומקצינים. לעיני המבקר לרגע נגלה מחזה נורא של הומלסים שרועים במצבים שונים של תשישות וחולי (חלקם גוססים), כשהם ממלמלים לעצמם ביאוש.

נוכחותם של ההומלסים בסן פרנסיסקו אינה מוגבלת לדאון טאון. הם נמצאים בכל שכונה בעיר – בקסטרו, מישן, נואה ואלי, הייז ואלי – התושבים כבר רגילים למצוא מדי פעם הומלס מיואש ישן בפתח ביתם.

שבי לוינגר

חסרי הבית הם חלק מהנוף האורבני בערים רבות בארצות הברית ובעיקר בחוף המערבי, אבל בסן פרנסיסקו הנוכחות שלהם ניכרת במיוחד. בשנים האחרונות חיים בסן פרנסיסקו כ־7,500 הומלסים בכל רגע נתון. יותר ממחציתם ברחוב, והשאר במרכזי קליטה. ההומלסים מהווים 0.8% מאוכלוסיית העיר, בהשוואה ל־0.2% בלוס אנג׳לס. נתון נוסף מתייחס לשיעור ההומלסים החיים ברחוב ולא במקלטים. בניו יורק, לדוגמה, שיעור ההומלסים גבוה ועומד על 0.7%, אך רק 0.02% מאוכלוסיית העיר חיים ברחוב, בעוד שבסן פרנסיסקו 0.5% מהתושבים חיים ממש ברחוב.

המדיניות של העיר ביחס לבעיה מתאפיינת בחוסר אונים מביך. מצד אחד העיר הליברלית לא מפנה אותם מהרחובות כדי שלא לפגוע בזכויות הפרט שלהם. מצד אחר העירייה אינה עושה הרבה למענם, כדי לא לגרום להומלסים חדשים לבוא וליהנות מהתנאים המשופרים. התוצאה היא עיר שלתושבים קשה לחיות בה והתיירים מבוהלים והמומים ממה שרואות עיניהם.

לפני כמה חודשים נערך בעיר כנס שבו דנו במציאת פתרון לבעיה. בכנס השתתפו עשרות עמותות וארגונים חברתיים, אנשי רשויות הרווחה בעיר ונציגי עירייה בכירים. למתבונן מבחוץ הכנס סימל את כל מה שסן פרנסיסקו ידועה בו: ליברליות, פרוגרסיביות ומודעות עצמית.

בכנס הוצעו פתרונות יצירתיים כמו הקמת פארק מחוץ לעיר לחסרי דיור, שדייריו יקיימו את עצמם. הוצגו פתרונות אדריכליים חדשניים של בתים קטנטנים. נשמעה הצעה לאפשר לבעלי בתים בעיר לבנות יחידות דיור בחצר האחורית ולהשכיר אותן לחסרי בית. דנו בהקמה של מרכזים שיאפשרו לחסרי בית להתקלח ולקבל תרופות. איש הייטק סיפר על יוזמה שבה מתנדבים צעירים מראיינים בווידאו חסרי דיור ואז מפיצים את הסרטונים ברשתות החברתיות בערי המוצא שלהם כדי לאתר קרובים שיוכלו ליצור קשר מחדש אחרי שנים של ניתוק. חלק מהדוברים הפצירו בתושבים ללמוד לחיות עם ההומלסים ולתמוך בהם, במקום להתייחס אליהם כאל אנשים שקופים ומטרידים.

הדוברים היו מלאי כוונות טובות, והמצגות היו מרשימות, אבל מעל הכל ריחפה מין שאננות מייאשת של קבלת המציאות וחוסר אמונה ביכולת לשנות אותה.

נוכחות ההומלסים בעיר גורמת גם לעימותים בין אוכלוסיות שונות. למשל בין בעלי הבתים שמשלמים מסים גבוהים וחשים שהעיר מתפרקת ולא בטוחה, לבין שוכרי דירות שמגלים יחס אמפתי יותר כלפי דרי הרחוב. המאבק בין תושבי העיר ניטש בעיקר ברשתות החברתיות, ולמרות המחלוקות כולם מסכימים שצריך לפתור את הבעיה.

הסוגיה הבוערת עמדה במרכז הקמפיין של ראשת העיר החדשה, לונדון בריד, ילידת שיכון עוני בעיר שהיתה בכירה בהנהלת העיר עד לבחירתה. בקמפיין שלה היא הבטיחה שתוציא את חסרי הבית מהרחובות, תטפל בהם ותמצא להם דיור. את כל זה היא מתכוונת לעשות באמצעות הגדלת התקציב המופנה לטיפול בבעיה, שעומד כיום רק על 3% מתקציב העירייה (כ־300 מיליון דולר לשנה). בריד מתכוונת להוסיף אלפי יחידות דיור בשנה, ולפתוח מרכזי קליטה להומלסים, כולל מרכזים רפואיים לטיפול בבריאותם הפיזית והנפשית.

ביצוע התוכניות האלה לא יהיה קל, והמלחמות הבאות כבר בדרך. הבנייה החדשה המתוכננת במגוון שכונות בעיר, כולל בכניסה לפארק העירוני הגדול, גולדן גייט פארק, גוררת התנגדויות עזות מצד התושבים. הציפייה שהם יפתחו את לבם לחלשים מהם, לא ממש מתקבלת באהדה, בעיר שהיא כל כך יקרה עד שגם אנשי המעמד הבינוני בקושי מצליחים לשרוד בה.

אחד הגורמים לתופעת ההומלסיות בעיר היא מספר גדול של תושבים שמפונים מדירותיהם לאחר שלא הצליחו לעמוד בתשלום שכר הדירה שמרקיע שחקים. בריד סבורה שכדי למנוע כניסה שלהם למעגל חסרי הדיור עדיף לסייע להם בהשלמת שכר הדירה, כך שיישארו בדירות הנוכחיות שלהם. יוזמות נוספות הן מניעת האפשרות להעלות שכר דירה, והפעלת לחץ מאסיבי על משכירי דירות לטווח קצר ב־Airbnb לסגור את חשבונותיהם באתר ולהשכיר לטווח ארוך בלבד, במטרה להגדיל את מאגר הדירות להשכרה קבועה.

המדיניות הזאת גורמת לתושבי העיר מהצד השבע והמבוסס לחוש שהעיר מפלה אותם ומנסה לפגוע בחירותם. בינתיים הרוחות סוערות וסן פרנסיסקו על המים מידרדרת והולכת, רדופה בעוני וסמים, וקרועה בוויכוחים רצופים בכוונות טובות, בשעה שההומלסים ממשיכים לגור ברחובות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#