האנשים שתמיד טועים - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
זווית אחורית

האנשים שתמיד טועים

לפי הפטרונות ליברטריאנית, בשוק חופשי אנשים צריכים לפעול בהתאם להחלטות שקיבלו מרצונם. ואולם, שוק חופשי עם אנשים רפי שכל עלול להיות מסוכן, ולכן יש לכוון את החלטותיהם

Hans Pinn / לע"מ

הנה חידה פשוטה: כדור ומחבט עולים יחד 1.10 דולר. המחבט עולה דולר אחד יותר מהכדור. כמה עולה הכדור? רבים יענו – 10 סנטים, בעוד שהתשובה הנכונה היא 5 סנטים. חידה זו מדגימה את כישלונו של המוח בפתרון חידות לא קשות במיוחד, מאחר שכמעט כולנו נוטים לפתור את הבעיות מולן אנו עומדים בדרך אינטואיטיבית וללא כל מחשבה.

המסקנה הזאת נמצאת בבסיס עבודתו של זוכה פרס נובל לכלכלה, פרופ' דניאל כהנמן. בספרו "לחשוב מהר, לחשוב לאט" טוען כהנמן, ממייסדי הכלכלה ההתנהגותית, כי תבונת האדם מתחלקת לשתי מערכות שונות. הראשונה חושבת מהר ופותרת בעיות באמצעות יוריסטיקות והטיות מובנות של המחשבה, ובעיקר על ידי אינטואיציות הצצות בהכרה ללא כל כוונה או תכנון. מערכת זו אחראית לזיהוי פרצופים, ולהתנהגויות יומיומיות שגרתיות. המערכת השנייה חושבת לאט, ואמורה לשמש מערכת בקרת ההחלטות של המערכת הראשונה. אולם מאחר שמערכת זו (השנייה) מלווה בעבודה מנטלית, היא גוזלת משאבים רבים בכלכלת התבונה, עד לכדי דלדולה ואולי אף קריסתה במקרים מסוימים.

תורת שתי המערכות האלה משמשת כלכלנים התנהגותיים כדי להסביר מגוון רחב של התנהגויות אנושיות, ובעיקר את היחס בין רגש אינטואיטיבי לשכל הקר והשקול. אולם היא גם מאפשרת להסביר את ההבדלים בין אנשים שונים, תוך חלוקתם לשלושה סוגים. הסוג הראשון הוא ההמונים, שנוטים לפעול תחת הכללים של המערכת הראשונה, האינטואיטיבית, המספיקה כדי לענות על צורכי חיי היומיום. הסוג השני הוא המקצוענים בתחומם שמפעילים ביעילות את המערכת השנייה והשקולה, כמו רופאים ומנתחים, מתמטיקאים וכלכלנים. סוג שלישי של אנשים הוא המומחים, שמומחיותם מאפשרת להם לפעול על פי האינטואיציה. ההבדל בין אלה לסוג הראשון הוא שהאינטואיציה שלהם מובילה אותם להבנה נכונה ומדויקת של המציאות, בעוד שאצל אנשים מהסוג הראשון האינטואיציה מובילה לתוצאה שגויה.

מכאן הדרך קצרה לפרקטיקה שאותה הגה זוכה פרס הנובל האחרון, גם הוא מתחום הכלכלה ההתנהגותית, פרופ' ריצ'רד תאלר, שניסח את תורת הנדנוד או הדחיפה הקלה (Nadging). במילים פשוטות אפשר להסביר אותה כך: אלה שיודעים לחשוב (המערכת השנייה) יובילו את אלה שלא (המערכת הראשונה), ויראו להם מה צריכה להיות הבחירה הכלכלית הנכונה עבורם.

הנדנוד אינה רק תיאוריה מופשטת, אלא פרקטיקה פוליטית שקובעי מדיניות בעולם מאמצים כדי לכוון את האנשים לחסוך לפנסיה, לצמצם הוצאת חשמל, או להפריד את הפסולת שלהם.

תופעה זו משתלבת יפה בפטרונות ליברטריאנית, לפיה בשוק חופשי אנשים צריכים לפעול בהתאם להחלטות שקיבלו מרצונם. ואולם, שוק חופשי עם אנשים רפי שכל עלול להיות מסוכן, ולכן יש לכוון את החלטותיהם.

האמונה בדבר טבעם הבעייתי של האנשים שאינם מתנהגים כפי שהם אמורים להתנהג על פי המדע, באה לידי ביטוי בסיטואציות רבות. כך בתחום הכלכלי רעיון זה בא לידי ביטוי בעצם החלוקה בין הכלכלה הניאו־קלאסית הרואה באדם יצור רציונלי הפועל על פי וקטור אחד – האגואיסטי השקול והמדעי; לבין הכלכלה ההתנהגותית, הרואה באדם מי שנוטה לעשות קיצורי דרך מנטליים וטועה בבחירותיו הכלכליות, אך הוא גם יצור רגשי, שרגשותיו מניעים אותו לפעולות לא כלכליות, כמו למשל אהבה.

במסורת האנתרופולוגית, דיכוטומיה זו מתבטאת בתפישת עולם הבית מול עולם העבודה – מקום של רגשות לעומת מקום של חשיבה רציונלית; מקום של אהבה וכלכלת חברים ומתנות לעומת מקום של חשיבה ליניארית, אגואיסטית ורצינית. רובנו חיים במסגרת המשפחתית באופן טבעי, אך רק מעטים, שמשכילים לעבור בין העולמות, יודעים גם להצליח בעולם העבודה ולנצלו לטובתם.

אולם נראה שהמקום המרכזי שבו דיכוטומיה זו בוטאה הוא בתפישות הקלאסיות של מקצועות הניהול שהתפתחו בתחילת המאה הקודמת, ושרדו בצורות סמויות עד היום. אלה הטילו על המנהל את החובה לארגן את העבודה בצורה מיטבית ומדעית כדי להגיע למקסימום של ייצור במינימום הוצאות או הפרעות. המנהל נתפש כמי שמפעיל באופן קבוע את כישוריו הרציונליים וההנדסיים כדי לתכנן ולבנות את מכונת הארגון. לעומת זאת, העובדים נתפשו כעצלנים וחסרי כישורים, שיש להפעיל כדי שהמערכת הארגונית תעבוד ללא הפרעה.

כעת אפשר לשאול: מה מקור ההבדלים בכשרונות וביכולות בין האנשים? כנראה שתשובה סופית לחידה זו לא נשיג כל כל מהר, לא על ידי השכל המהיר ולא על ידי השכל האטי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#