אין כניסה לרשימת המיליארדרים - מגזין TheMarker - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אין כניסה לרשימת המיליארדרים

תגובות

אמריקה היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. את הרעיון הזה צרבו בתודעתנו הוליווד והעיתונות האמריקאית כבר חמישים שנה או יותר. זה סיפור מעולה. אבל הבלוף הגדול ביותר באמריקה הוא לא אחר מאשר החלום האמריקאי: שכל אחד יכול. כשבודקים את הנתונים מתברר שהמוביליות - היכולת של האזרח האמריקאי לעלות בסולם הסוציו־אקונומי - היא מהנמוכות בעולם. הרקע החברתי, הכלכלי, האתני שלך הוא המשתנה המסביר החזק ביותר של המקום שאליו תגיע כשתגדל. דווקא במדינות שמרניות, סולידיות ושוויוניות באירופה המוביליות גבוהה הרבה יותר.

 בישראל עוד לא נערך למיטב ידיעתנו מחקר מקיף ורציני שבדק את המוביליות החברתית: מה הסיכויים האמיתיים של אזרחים שמתחילים בתחתית הסולם החברתי־כלכלי להגיע למעלה, לממש את הפוטנציאל שלהם. נסתפק אפוא בכמה הרהורים על הרשימה של הסופר־מצליחים כלכלית.

גיא רולניק
אייל טואג

 אז ראשית, עושר הוא מדד להצלחה מסוג אחד בלבד. שנית, הרשימה של העשירים מציגה כמובן רק את הנעשה באלפיון העליון ולא משקפת את מה שמתרחש במשק כולו. אבל גם כאשר בוחנים את הדינמיות בתוך האלפיון העליון - מגלים שהיא בירידה.

 שנות ה־90 והמחצית השנייה של שנות ה־2000 היו תור הזהב של ההיי־טק, הגלובליזציה והדינמיות במשק. תהליך החשיפה של המשק, ההפרטה, הפתיחה לתחרות, הרפורמות בשוק ההון ופריצת ההיי טק יצרו מועדון חדש של יזמים עשירים כמו גיל שויד ומריוס נכט, קובי ויהודית ריכטר, יצחק תשובה ונתן חץ ורבים אחרים. חלקם עשו את כספם בהיי־טק, מיעוטם בתעשייה - ורבים מהם בנדל”ן, בפיננסים ובהשתלטויות בורסאיות.

המועדון של העשירים שנולדו בשנים 1990־2005 נתן לגיטימציה ציבורית ליזמות, לכסף ולרפורמות הכלכליות שהביאו אותם. הישראלים הרגישו שהתעשרותם של קומץ יזמים היא הביטוי למשק מתפתח שיש בו יותר ויותר הזדמנויות לנועזים, לחכמים, למצליחנים.
 בחמש השנים האחרונות משהו לא טוב קורה לרשימה השנתית שלנו ולמשק כולו. מספרם של יזמי ההיי טק, התעשייה והמגזרים התחרותיים במשק שהתעשרו משמעותית - יורד והולך. אותם פרצופים פחות או יותר מופיעים בדירוג מדי שנה. הרשימה נשלטת יותר ויותר על ידי השחקנים הפיננסיים, המשתלטים, בעלי השליטה בקרטלים ובמונופולים החדשים שנוצרו בעשור האחרון או שהופרטו או שנמכרו על ידי משפחות ותיקות.

 גם הסנטימנט הציבורי מתחיל להשתנות. הישראלים עדיין מעריצים יוזמה, הצלחה וחדשנות יותר מכל עם אחר, אבל הם לא מטומטמים. כשהעושר מבוסס על תרגילים פיננסיים שאינם מייצרים שום ערך לחברה, על הטבות ממשלתיות או על שליטה בקרטלים, במונופולים או בחברות לא תחרותיות - הם כבר לא מתלהבים.

 למזלנו, המשק הישראלי עדיין צומח והאבטלה עדיין נמוכה, ולכן האי־שוויון בישראל - שהוא מהגבוהים בעולם - עדיין לא מייצר תסיסה חברתית. אבל במשבר הכלכלי הבא, בגל האבטלה הבא, התפוררות הלכידות החברתית, האי־שוויון הגדול וההשתלטות של קומץ קבוצות עסקיות גדולות על הפוליטיקאים ועל חלק גדול מהמרחב הציבורי - יתבעו את מחירם.

הפילנתרופים הפרטיים הגדולים בישראל, אלה שתורמים הרבה כסף אבל רחוק מעיני הציבור, מכספם הפרטי, כבר מרגישים זאת על בשרם. הם רואים כיצד עולה מפלס הציניות הציבורי מול הפילנתרופיה. הם כועסים, הם אובדי עצות ובצדק. הם רוצים לתרום, לשפר, להועיל - אבל בעשור האחרון הם מרגישים שחבורה צינית של מתעשרים ומשתלטים הפכה את הפילנתרופיה קרדום לחפור בו הישגים פוליטיים, כלכליים ויח"צניים.

 הפתרון היחיד הוא מנהיגות, לקחת הובלה. לא רק לתרום כסף, אלא להכניס את הערכים למרכז השיח הציבורי ולא לברוח מדיון בנושאים הכואבים: השתלטות ההון על השלטון, המוביליות הנמוכה, התחרותיות היורדת, האי־שוויון והמדיניות הכלכלית שמיטיבה עם האלפיון העליון על חשבון שאר חלקי הציבור.

 אין תחליף למנהיגות, לשקיפות, לשיח ציבורי פתוח וגלוי. הניסיון לטאטא את הנושאים האלה מתחת לשטיח באמצעות יחסי ציבור או צ’קים לא יצלח בעידן האינטרנט, הפייסבוק והטוויטר. בסוף הכל ייצא החוצה. לעשירים, אלה שעשו את כספם ביושר, בהגינות - יש את האינטרס הגדול ביותר לקדם את השיח הזה. הם ויורשיהם יכולים להיות המפסידים הגדולים ביותר.

guy.rolnik@themarker.com

הופיע גיליון יוני של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#