עשרת הפילנתרופים המובילים בישראל: במקום הראשון - אבי נאור - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עשרת הפילנתרופים המובילים בישראל: במקום הראשון - אבי נאור

נתוני התרומה של החברים ברשימת 500 האנשים העשירים נחשפים במגזין TheMarker: שרי אריסון וסמי עופר הם התורמים הגדולים ביותר בערכים אבסולוטים

61תגובות

שרי אריסון ומשפחת סמי עופר, שמובילים את מועדון המיליארדרים הישראלי, הם גם שני התורמים הגדולים ביותר בערכים מוחלטים. עם זאת כשבודקים את התרומות שלהם ביחס להונם - מגלים כי הצ'ק שהם רושמים מדי שנה לפקודת החברה הישראלית, אינו גדול מספיק כדי להכניס אותם לדירוג הפילנתרופים הגדולים, שבראשו ניצב אבי נאור, מייסד עמותת אור ירוק.

זה כבר כמה שנים שהפילנתרופיה הישראלית יוצאת בהדרגה מהארון. לצד המתן בסתר היהודי המסורתי, מתפתחת פילנתרופיה שמוכנה להיחשף מעל דפי העיתונות ולקחת חלק פעיל בשיח הציבורי. היא מקצועית יותר, מציבה מטרות ארוכות טווח, נעזרת באנשי מקצוע ואינה מנסה להחליף את המדינה, אלא לאתגר אותה ביוזמות חברתיות שונות. מי שמוביל את השינוי הם בעיקר אנשי עסקים, על פי רוב כאלה שהרוויחו את הונם בעשורים האחרונים ביזמות או בהיי טק, והתחילו לפעול בזירת הפילנתרופיה מתוך אמונה שעליהם להחזיר נתח מהצלחתם לחברה.

עיון בנתוני התרומה של החברים ברשימת 500 האנשים העשירים מאפשר הצצה להיקף ולעומק פעילות הנתינה של האלפיון העליון בישראל - לא רק במספרים אבסולוטיים, אלא גם ביחס להונם. המסקנה היא שרוב התורמים שמקצים שיעור גבוה יחסית מהונם לא רק רושמים צ’ק נדיב מדי שנה אלא גם מעורבים לעומק בתחומי הפעילות שלהם, ומוודאים שהכסף אכן מנוצל כהלכה במטרה ליצור שינוי חברתי משמעותי בתחום ספציפי.

דוגמה בולטת לפילנתרופיה מהסוג הזה היא אבי נאור, שמקצה מדי שנה 4% מהונו לתמיכה בעמותת אור ירוק הפועלת בתחום מניעת תאונות הדרכים ולקרן אורן הפועלת בתחום הסיוע לבני נוער בסיכון. נאור, שהוא אחד התורמים המשמעותיים בישראל גם בערכים אבסולוטיים, מעורב אישית בהקצאת התרומות ובמדידת האפקטיביות של השפעתן על החברה. גם יהודית יובל־רקנאטי, המקצה מדי שנה 2% מהונה לפעילות פילנתרופית באמצעות קרן גנדיר המשפחתית, בעיקר בנט”ל ובעמותות הפועלות בתחום הצעירים, מעורבת מאוד בפעילות.

הדבר נכון גם ביחס לשאר השמות ברשימה: ליאון רקנאטי (שהקים את עמותת תפוח ותומך בפעילויות חינוך רבות) , מוטי זיסר (ולמעשה ברכה אשתו, הפעילה בעזר מציון ובתחומים נוספים), דוידי גילה (הפעיל בארגון ג’יי סטריט), דב לאוטמן (הפעיל בעיקר בתחום החינוך והשוויון בין ערבים ליהודים) ורוני דואק (ארגוני תשתית למגזר השלישי). תורמת משמעותית נוספת, שאינה מופעה ברשימה, היא רעיה שטראוס בן דרור - גם היא תורמת מעורבת מאוד, המקצה מכספה הפרטי כ־3־4 מיליון דולר מדי שנה לפעילות פילנתרופית, אולם מאחר שברשימת 500 העשירים נמנים יחד כל נכסי משפחת שטראוס המורחבת, מדובר באחוז נמוך יותר מההון (0.33%).

ההחלטה להרכיב את הרשימה נבעה מהרצון לעודד את השיח הפילנתרופי בישראל - להפנות זרקור אל היבט זה בחייהם של עשירי ישראל ולהאיר לא רק את עושרם, אלא גם את מידת מחויבותם לחברה. לא היה קל להשיג את הנתונים, ובמשך חודשים ארוכים ליקטנו אותם ממגוון מקורות. ראשית פנינו לתורמים עצמם, וביקשנו מידע על תפקידיהם הציבוריים, על התחומים המעניינים אותם, על העמותות שלהן הם תורמים ועל היקף התרומה הפרטית. את הנתונים האלה הצלבנו עם נתונים נוספים, המתפרסמים במאגר המידע של העמותות שבאתר Guidestar.org.il.

אספנו גם נתונים מכתבות ומפרסומים שונים בישראל ובחו”ל, ולבסוף ניהלנו שיחות רבות עם תורמים, מתרימים, מנהלי עמותות וכל מי שחשבנו שמחזיק בידיו נתונים רלוונטיים. התמונה המצטיירת מכל אלה היא שאפשרה לנו לשרטט לראשונה, ובקווים מדויקים ככל האפשר, את מפת הפילנתרופיה הפרטית של עשירי ישראל.

צריך לדעת איך לתת

הנה נקודה למחשבה: מה היה קורה אילו למשל משפחת סמי עופר (התורמת 0.19% מהונה בשנה) או שרי אריסון (שתורמת 0.53%), שניהם בין התורמים הנדיבים בישראל בערכים מוחלטים, היו מקצים לפילנתרופיה שיעור דומה מהונם לזה שמקצה אבי נאור? התשובה היא שהם היו יכולים להעמיד מדי שנה סכום הגדול פי 20 (במקרה של משפחת עופר) או פי 7 (במקרה של אריסון) לעומת הסכום שהם תורמים בפועל.

אך לכך יש לצרף הערת אזהרה: מי שהיה רוצה לראות את המיליארדרים או המולטי־מיליונרים תורמים מיד אחוז ניכר יותר מכספם, חייב להביא בחשבון שזה לא תמיד כל כך פשוט. אמנם בתי חולים ואוניברסיטאות תמיד ימצאו מה לעשות בתרומה, גדולה ככל שתהיה, אך תורם שרוצה לפעול בזירה החברתית, למשל בתחומי החינוך או איכות הסביבה, יתקשה לתרום מיליוני שקלים ולצפות להשיג שינוי משמעותי יש מאין. תורם המעוניין להשקיע סכומים שכאלה בחברה הישראלית חייב קודם כל להקים תשתית פעילות איתנה, למנות שדרה ניהולית מעולה שתיצור תוכנית עבודה ומנגנוני הערכה ומדידה, ותדע לעבוד בשיתוף פעולה מול משרדי הממשלה כדי להבטיח שהתרומה אכן תשיג את יעדה. לב לבייב למשל, עושה זאת במשך שנים בקהילות היהודיות בחבר העמים. ולהבדיל, וורן באפט, דוגמה מהצד השני של האוקיינוס, ויתר מראש על היומרה לפעול באופן עצמאי ותרם את כספו לקרן של ביל ומלינדה גייטס.

רשימת העשירים המלאה מופיעה בגיליון יוני של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#