זה לא אי שוויון, זו אי הגינות - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זה לא אי שוויון, זו אי הגינות

האם ייתכן שהדיון האינטנסיבי באי השוויון מפספס את הנקודה? יש כלכלנים שחושבים שהנושא שעליו צריך לדבר הוא ההזדמנויות שהעניים לא מקבלים

תגובות

העיסוק באי השוויון בהכנסות נהפך בעשור האחרון לתחום מחקר מרכזי ומשפיע. הזינוק בפערי העושר בין העשירים לבין כל השאר, והמציאות שלאחר המשבר הכלכלי העולמי, חשפו כשלים הרסניים בשיטה הכלכלית. הכלכלן הידוע בעולם כיום הוא חוקר אי השוויון הצרפתי תומא פיקטי, שספרו "קפיטל במאה ה־21", שיצא לאור ב־2013 נהפך אבן דרך במחקר הכלכלי.

ואולם האם ייתכן שכל הזמן הזה חוקרי אי השוויון, ובכללם פיקטי, התמקדו בדבר הלא נכון? זו טענה חדשה שיוצאת ממכון המחקר הבריטי IZA, המתמקד בשוק העבודה. במחקר חדש, שכותרתו "מדידת אי שוויון של חוסר הגינות: בחינת שוויון בהזדמנויות וחירות מעוני", טוענים הכלכלנים פול הופה, ראבי קנבור ואנדראס פאיצ'י כי במקום לעסוק באי שוויון, יש להתמקד בחוסר ההגינות. "העיסוק הנרחב בהכנסות של המאיון העליון מחמיץ היבטים חשובים בתמונה הגדולה – בייחוד כשמביאים בחשבון את ההתפתחות של אי השוויון בכל הנוגע להגינות", מציינים המחברים, שמציגים במחקר מדד שפיתחו לבחינת אי הגינות.

BRENDAN MCDERMID/רויטרס

המדד נשען על שני היבטים בהגינות כלכלית: שוויון הזדמנויות (EOp), כלומר היכולת של כל אדם לרכוש השכלה והכשרה מקצועית ללא הבדל מעמד, מין וגזע; וחירות מעוני (FtP) – כלומר רשתות הביטחון שמספקת המדינה כדי להקטין את הסיכוי של כל אדם להידרדר לעוני. לדברי החוקרים, קיימת ספרות מחקרית רחבה על שוויון הזדמנויות ועל חירות מעוני, אולם היו ניסיונות מעטים למדוד אותם. לפיכך הם מתייחסים לשני ההיבטים כעקרונות בעלי חשיבות זהה.

החוקרים בחנו אי שוויון בהגינות ב־31 מדינות באירופה וגם בארצות הברית בשנים 1969־2012. במחקר הם מבקשים להבחין בין עלייה באי שוויון בהכנסות שנובעת מהגינות, כפי שהם מצאו בארצות הברית בשנות ה־80, לבין עלייה באי שוויון שנובעת מחוסר הגינות, כפי שלדבריהם מאפיינת את ארצות הברית מאז שנות ה־90.

אחד ההסברים המוחשיים שמציגים החוקרים הוא גרף שמבחין בין רמת אי השוויון הכללית במדינה לבין רמת חוסר ההגינות בה. הגרף שלהם מציג 31 מדינות באירופה לפי סדר יורד של רמת חוסר הגינות, כשבמקום הראשון מדורגות ליטא, איטליה ורומניה. שלוש המדינות מתאפיינות גם ברמה גבוהה של אי שוויון בהכנסות, כך שיש בהן מתאם בין אי שוויון לחוסר הגינות. עם זאת, יש מדינות שלמרות אי שוויון גבוה, רמת אי ההגינות שלהן נמוכה יחסית – דבר שמעיד על ציון גבוה בשוויון הזדמנויות וחירות מעוני. המדינה הבולטת ביותר בהיבט הזה היא בריטניה – מקום עשירי באי השוויון ומקום 17 בדירוג אי ההגינות. גם צרפת, שמדורגת באי השוויון במקום ה־14, נמצאת במקום ה־27 ברמת אי ההגינות. מהדירוג עולה כי בבריטניה ובצרפת, המאיון העליון אמנם נמצא בפער גדול מאוד משאר האוכלוסייה, אך גם לכל השאר יש הזדמנויות למוביליות כלכלית כלפי מעלה וסיכוי קטן יותר ליפול לעוני.

אינפו רשת ביטחון 212

שלא במפתיע, המדינות שבהן רמת ההגינות הגבוהה ביותר לצד צרפת הן נציגות סקנדינביה – פינלנד, נורבגיה ואיסלנד, שדורגו בהתאמה גם ברמת אי השוויון הנמוכה ביותר. המדינה עם רמת ההגינות הגבוהה ביותר באירופה היא הולנד, שגם בה רמת אי השוויון היא בין הנמוכות ביבשת.

"מצאנו שמדדי חוסר ההגינות שלנו רגישים הרבה יותר לשינויים בתחתית ההכנסות מאשר בצמרת", כתבו החוקרים. מתברר שעניים פגיעים הרבה יותר להיעדר שוויון הזדמנויות מאשר עשירים, ולכן מציעים החוקרים למקד את המחקרים העתידיים בהכנסות העניים, כדי לבחון טוב יותר את ההגינות בשיטה הכלכלית, "במקום פשוט להציג תיאור של אי שוויון מצטבר בלבד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#