עסק ירוק: מחניון למגורים - מגזין TheMarker - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עסק ירוק: מחניון למגורים

אדריכלות בת קיימא היא לא רק חזיתות כפולות למגורי עשירים. בנייה ירוקה יכולה להיות חסכונית גם ליזם, מבטיח האדריכל שון דאפי, שהפך חניון בניו יורק לבניין מגורים מבוקש

תגובות

אדריכלות בת קיימא היא כבר זמן רב לא עניין למחבקי עצים ולבוני בתים מצמיגים. חברות גדולות בעולם מתהדרות בבניינים “ירוקים”, והאדריכלים החשובים, כמו נורמן פוסטר, מתגאים בידע ובאפשרויות שתכנון בר קיימא פותח. לעומת זאת, בישראל "הירוק” עדיין נתפס כטרנד והאדריכלות בתחום באה לידי ביטוי בכמה פאנלים פוטו־וולטאיים על הגג.

איתן גלי

הדוגמאות הבולטות ביותר לציניות בנוגע לבנייה האקולוגית הן השכונות הפרבריות של בתים צמודי קרקע, חלקם על שטחים נרחבים. שכונות אלה מאריכות את משך הזמן שבעלי הבתים מבלים בכבישי ישראל בדרכם לעבודה ומקטינות את היקף השטחים הפתוחים. אי אפשר להעניק להן  תווית ירוקה גם אם התושבים אוספים את מי המזגנים ומשקים בהם את הנענע. מאותה סיבה מגדלי המשרדים מחופי הזכוכית הנבנים מחוץ לעיר אינם ירוקים באמת. הזיהום שיוצר צבא מכוניות הליסינג בדרכו אל הבניין ובחזרה ממנו מקזז את החיסכון האנרגטי של התאים הפוטו־וולטאיים.

הגישה הישראלית לבנייה בת קיימא נתפסת כבלתי הגיונית בעיניו של שון דאפי, שותף בכיר ב־KPF - משרד אדריכלים מהגדולים בעולם, המונה שישה סניפים במדינות שונות ואחראי בהן לפרויקטים רבים. KPF (בשמו המלא: Kohn Pedersen Fox Associates) מתמחה בתכנון מבנים לתאגידים וחתום על המשרדים הראשיים של חברות ענק כמו סמסונג, מריל לינץ' ויבמ, וגם על אלה של הבנק העולמי. כמו כן תכנן את השיפוץ האחרון במוזיאון מומה בניו יורק ומגה־מגדלים רבים ברחבי העולם.
לישראל הגיע דאפי כדי להתמודד בתחרות על תכנון קמפוס משרדים ראשי עבור אחד מהגופים הפיננסיים. מי שהזמין אותו היה האדריכל מעוז פרייס, הבעלים של משרד MPArch שעבד בעבר בסניף הניו יורקי של KPF וביקש לשתף פעולה עמם בתחרות הזאת.

הביקור הקצר של דאפי הספיק לו כדי להרגיש שלישראל יש פוטנציאל משמעותי עבור המשרד שלו, אבל עד למימושו הוא ינסה לשבור את הקבעונות שלנו בנוגע לאדריכלות ירוקה. כך למשל, הוא טוען כי תכנון בר קיימא דווקא חסכוני ליזם וכמעט שאינו דורש השקעה נוספת מעבר לתכנון אדריכלי מדויק המותאם למיקום. “זה לא שהפכנו פתאום לירוקים מכיוון שזה היה אופנתי”, הוא אומר. “זו היתה תמיד הדרך שבה אנחנו עושים דברים. הבסיס לאדריכלות טובה הוא מחקר של הסביבה, ההקשר והאתר. זה גם היסוד לתכנון בר קיימא”.

דאפי מסביר כי אדריכלות בת קיימא נתפסת כיקרה מכיוון שנהוג לכלול בה אלמנטים ירוקים כמו טורבינות רוח, תאים פוטו־וולטאיים וחזיתות כפולות. “אלה הם הרעש והצלצולים של תכנון בר קיימא. הם עולים המון ומהווים רק 10% מהחיסכון האנרגטי”, הוא אומר. “בסופו של דבר אלה האלמנטים שההחזר שלהם ביחס להשקעה הוא הנמוך ביותר”.

ההיבט החשוב ביותר בבנייה בת קיימא הוא הקטנת טביעת האצבע של הבניין. כלומר הקטנת השימוש בפחמן, חיסכון באנרגיה וצמצום כמות הפסולת גם בשלב הבנייה. לדברי דאפי, רוב הפרויקטים בעיר נכשלים בנוגע להקטנת הפסולת בתהליך הבנייה. הרי קשה למצוא מגרשים ריקים בתוך רקמה עירונית ובדרך כלל בוחרים היזמים האדריכלים להרוס את המבנים הקיימים לטובת היצירה החדשה.

Archphoto

אחד הפרויקטים הבולטים של KPF שהתמודדו היטב עם טביעת האצבע האקולוגית הוא One Jackson Square בגריניץ’ וילג', מנהטן. מדובר בפרויקט מגורים שבנייתו הסתיימה בתחילת השנה. הפרויקט הזה כבר זכה בשבעה פרסים, שהבולט בהם הוא פרס ארגון האדריכלים האמריקאי לתכנון בר קיימא הכולל גגות ירוקים, שימוש חוזר במים והשתלבות מוצלחת במרקם העירוני.

בפרויקט הבנייה הוסב חניון עילי לבניין מסחר ומגורים בן 7 ו־11 קומות. האדריכלים של KPF נמנעו מלהרוס את החניון ובעצם השתמשו בקונסטרוקציה הקיימת והתאימו אותה לצורכי הבניין החדש. במקרה הזה הרוויחו גם הסביבה וגם היזם: היקף פסולת הבניין לפינוי היה מצומצם, ובמקביל נחסכו עלויות של בניית השלד. התוצאה: 30 יחידות דיור יוקרתיות כולל פנטהאוז המוצע בימים אלה למכירה תמורת יותר מ־18 מיליון דולר.

חזית הבניין מודגשת על ידי חלונות גדולים מהרצפה עד התקרה, המספקים אור טבעי לדירות. מעבר לכך, הם מסייעים לבניין להשתלב במרקם העירוני של הווסט וילג’, אזור שיש בו מבנים היסטוריים רבים. חזית הבניין דומה למראה, ומשתקפים בה הבניינים המקיפים בכיכר. המראה אמנם מרשים, אבל עולה תהייה לגבי הרגשתם של העוברים ושבים בכיכר ג’קסון כשאור השמש מתחזק.

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון מאי של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#