ניתוח להקטנת האגו - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ניתוח להקטנת האגו

חושבים שהרעיונות שלכם הכי טובים? משווים את עצמכם ללא הרף לקולגות? ייתכן שיש לכם בעיה של אגו. לסטיב ג'ובס לקח יותר מעשור כדי לחזור לאיזון ולהתחיל לנצח

3תגובות

בעיני רבים למנהל הטוב בעולם, נזרק מהחברה שהקים במו ידיו בגראז’ של הוריו; חברה שבתוך עשור נהפכה בזכות הכישרון, החזון והחדשנות של ג’ובס לארגון בשווי 2 מיליארד דולר, כל זאת לפני שמלאו לו 30. סיבת הפיטורים: אגו לא מאוזן. ג’ובס פשוט היה מלא מדי מעצמו והצליח להסתכסך כהוגן עם מנכ”ל החברה דאז, ג’ון סקאלי, שאותו גייס שנתיים לפני כן מפפסיקו.  

מאיה שלייפר

האם גם אתם רואים בקולגה שלכם יריב וחושבים איך להביס אותו?  מתייחסים לאי הסכמה לרעיונותיכם כאל פגיעה אישית? קוטלים באופן עקבי עמית לעבודה וקובעים כי הצעותיו לא רלוונטיות? מאמינים שאסור לכם לעולם להפסיד במשחק, בוויכוח או בהצבעה? אם עניתם בחיוב על רוב השאלות, כנראה שגם אתם, כמו ג’ובס בשעתו, סובלים מאגו לא מאוזן ומזיקים בכך במו ידיכם להתפתחות המקצועית ולסיפוק האישי שלכם. אבל אל דאגה, יש דרך לצאת ממעגל הקסמים.

סטיבן סמית ודייוויד מארקום, שני יועצים ארגוניים בכירים, יצאו לחקור כיצד האגו מטריף את דעתם של עובדים ומנהלים מוכשרים בעשרות חברות וגופים עסקיים ובהם מיקרוסופט, ג’נרל אלקטריק ודיסני. המחקר שלהם הפך ברבות הימים לרב המכר “אגונומיקס” ותורגם באחרונה גם לעברית. "אגו", "אני" בלטינית, היא מילה שהפכה מאז זיגמונד פרויד לחלק בלתי נפרד מעולם המושגים של הפסיכולוגיה המודרנית ומהשפה של כל אחד מאתנו. בתיאוריה של סמית ומארקום היא משמשת מעין מילה נרדפת לביטחון עצמי.

“אגו קשור למידת הביטחון שיש לנו", מסביר סמית. "כאשר מתייחסים לאגו כאל סקאלה שבצדה האחד חוסר ביטחון מוחלט ובצדה השני ביטחון מופרז, המידה הנכונה היא ענווה השומרת על ‘אגוליבריום’  - אגו מאוזן. האגו הוא חלק מכל מה שאנחנו עושים. אם יש לאדם אומץ לדבר בקול רם, לא לוותר על דעותיו או לצאת עם רעיונות נועזים ושונים - זה כוחו של האגו. ואולם, אותו כוח חיובי יכול להפוך לחרב פיפיות אם אינו מנוהל נכון. היסטורית, הן למחרחרי מלחמה והן לאנשי שלום היה אגו פעיל. הדרך שבה הם ניהלו את האגו שלהם הבדילה בין המורשת האחת למורשת השנייה”.  

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

חוץ מהפגיעה בקריירה ובסיפוק האישי, אגו לא מאוזן הוא גם מחלה הפוגעת בהצלחה של ארגונים. האגו הוא המרכיב הבלתי נראה בחשבון הרווח וההפסד של כל חברה, קובע סמית:  “מדובר במרכיב בלתי נראה מכיוון שהוא בלתי מדיד, ועם זאת אנשים יודעים שהמחיר שלו יקר מאוד. יותר ממחצית מאנשי העסקים ששאלנו העריכו את עלות האגו ב־6%־15% מהרווח השנתי של החברה. גם אם ניקח את המספר הנמוך, עדיין מדובר ב־1.1 מיליארד דולר מרווחי חברה ממוצעת שמופיעה ברשימת פורצ’ן 500”.

צניעות, סקרנות ויושרה

האם נגזר עליכם לשאת את האגו הלא מאוזן שלכם במשך כל חייכם, או להשקיע לשווא סכומי כסף אדירים בטיפולים פסיכולוגיים?  סמית סבור שאפשר לנהוג באופן אחר. ראשית, הוא אומר, עליכם לזהות מתי האגו יוצא מאיזון באמצעות ארבעה סימנים מרכזיים: כשאתם משווים את עצמכם לאחרים (תחרותיות־יתר), כאשר אתם נלחמים על הרעיונות שלכם בתוקף ולא קשובים כלל לסביבה (הגנתיות), כאשר אתם מציגים לראווה את המצוינות שלכם (שחצנות) וכאשר אתם רודפים באופן נואש אחר כבוד והכרה (צורך באישור ובקבלה). אם זיהיתם אחד או יותר מסימנים אלה עליכם לפעול מיד על פי שלושת העקרונות של אגונומיקס כדי לחזור לאיזון - צניעות, סקרנות ויושרה.

גם אם אתם לא צנועים גדולים באופן טבעי, אין צורך לעבור השתלת אישיות כדי להשתנות ולחזור לאיזון. צניעות, סקרנות ויושרה הן בגדר מטרות שיש לשאוף אליהן ולהתאמן להשגתן -  כך שבהדרגה ייהפכו לחלק בלתי נפרד מהרפרטואר האישיותי שלכם. בצניעות הכוונה לראייה עצמית מפוכחת, לניסיון לראות את היתרונות והחסרונות שלנו ולא לחשוב על עצמנו באופן מחמיא או נוקשה מדי. שילוב של צניעות וסקרנות עוזר לנו לראות שאנחנו לא יודעים הכל על הכל, גם אם אנחנו מבריקים במיוחד בתחומים מסוימים. ביושרה הכוונה בעיקר לניסיון לא מתפשר לחתור לאמת מבלי להיות שבוי בתמונת מציאות מעוותת שהיא פרי האגו הקודח שלנו; היושרה היא היכולת להבדיל בין מה שאנחנו חושבים שקורה לבין מה שמתרחש בפועל במציאות.  

“הנקודה המרכזית שיש להבין היא שלכולנו יש עוצמות וחולשות", מוסיף סמית. "אחד רואה את התמונה הגדולה אך לא כל כך טוב בפרטים הקטנים. אחר טוב במספרים, אך לא נוח לו עם אנשים. הנקודה המכריעה היא שכאשר האגו לא מאוזן, אנחנו לא רואים את המינוסים שלנו".

סמית מבקש להדגיש שצניעות אין פירושה ביטול עצמי: “אגו קטן מדי הוא בעיה קשה לא פחות מאגו שיצא משליטה. הקשר בין ענווה לאגו בריא פירושו להיות בעל עמדות ברורות אך גם גמיש, ולא להפוך חלילה מאדם בעל תשוקה לקנאי. אגו בריא פירושו הכרה ביכולותיך המשולבת בענווה אמיתית”.

אגו של ישראלים

כולנו מכירים את הטיפוס של הגאון היצירתי והכריזמטי שלא תמיד שולט בהתנהגותו ולעתים מתפרץ על עמיתים במשרד. ארגונים רבים מוכנים לספוג התנהגות כזו מתוך אמונה שזה חלק מהמחיר שצריך לשלם כדי ליהנות מהתרומה הייחודית של אנשים מבריקים במיוחד. סמית לא קונה את זה. הוא מבהיר כי יצירתיות וחדשנות הם כמעט תמיד תולדה של תהליכי עבודה ברמת הארגון, ולא תוצר של גאונות יחידים. “אני חושב שלאנשים יכול להיות אגו לא מאוזן ועדיין הם יעשו עבודה טובה, אך זה נדיר", הוא אומר. "כפי שניתן ללמוד מסיפורו של ג’ובס, כשפועלים מתוך אגו לא מאוזן משלמים מחירים כבדים. מכיוון שיצירתיות היא כמעט תמיד תהליך קבוצתי, אגו שנוטה לכיוון של ביטחון עצמי מופרז גורם לנו לחשוב כי רעיונותינו הם הטובים ביותר ולעוור את עינינו. בהתאמה, יציאה מאיזון לכיוון חוסר ביטחון מונעת מאתנו תרומה לתהליך היצירה”.

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון מאי של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#