מיטה במנהטן - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מיטה במנהטן

למה לשלם 300 דולר ללילה בבית מלון בינוני בתפוח הגדול, כשאפשר להתאכסן בדירה מאובזרת בחצי מחיר? ומי שרוצה להתפנק כמו ניו יורקי אמיתי, יכול לשכור לופט מעוצב בסוהו, או פנטהאוז עם נוף לסנטרל פארק

תגובות

כל יום במנהטן עולה לי 600 דולר לפחות”, יילל מיכה, ידידי ההיי־טקיסט.
“הגזמת”, עניתי לו.
“באמת? בוא נעשה חשבון: מלון עולה לי 300 דולר, מזון כ־100 דולר, מוניות כ־30 דולר, פה כרטיס למחזמר, שם כניסה למוזיאון, דרינק קטן לפני השינה - זה עוד 150־200 דולר בממוצע; וכל זה עוד לפני שהתחלתי לעשות שופינג”.
“מה אכפת לך? רוב ההוצאה היא על חשבון החברה”, ניחמתי אותו.
“זהו, שלא. בהנהלה מאשרים לי רק ארבעה ימי עבודה, אז אני נאלץ לממן עוד שבוע מכיסי”.
“אוי, אומלל שלי. למה אתה צריך להישאר עוד שבוע”?
“לבלות עם בתי. היא התחילה ללמוד השנה ב’פרנץ’ קולינרי סקול’, ואני רוצה לוודא שהיא מסתדרת, ולהסתובב איתה קצת במנהטן”.
“למה שלא תלון אצלה?”
"היא מתגוררת באסטוריה, בברוקלין. לא השכונה שאני הכי אוהב. וחוץ מזה, יש לה שותפה לדירה, ואני אוהב להסתובב בתחתונים בחדר”.
“אתה יודע, תוכל לשכור דירה מרווחת לשבוע, וזה יעלה לך חצי מחדר צפוף במלון”.
“באמת? אתה עובד עלי”.
“איפה חשבת שאני לן כשאני בניו יורק”?
“בבית מלון”.

“זהו, שלא. כבר עשר שנים לא נכנסתי לבית מלון במנהטן”.

“מה? איך? למה לא סיפרת לי עד עכשיו?”
“כי אף פעם לא התעניינת”.
“איפה אתה שוכר?”
“בדרך כלל אני מסתפק במלון דירות ישן ברובע צ’לסי, שממוקם נהדר. יש שם הרבה אורחים מישראל, בעיקר משפחות, והבעלים הוא ישראלי לשעבר. אבל לפעמים אני מעדיף לשכור דירה באפר ווסט סייד”.
“כמה זה עולה?”
“דירה עם חדר שינה אחד עולה לי
 כ־120 דולר ללילה, ודירה עם שני חדרי שינה עולה 180 דולר”.
“ומה יש בה?”
“מטבח מאובזר, טלוויזיה בכבלים עם 300 ערוצים, רשת אלחוטית, שוער בכניסה, סדינים, מגבות... כל מה שצריך. אבל אני חייב להודות, שהדירה די בסיסית; הצבע מתקלף פה ושם, הריהוט ישן והנוף מהחלונות הוא המטבח של השכנים”.
“זה ממש לא משנה. הרי לא מבלים בה את כל היום”.
“נכון, במנהטן לא מבזבזים זמן בחדר. אבל בכל זאת, נעים לקום בבוקר, לרדת לקנות לחם טרי, להכין קפה וחביתה ולגלוש לחדשות מהארץ. לפעמים אני מכין לעצמי גם ארוחת ערב. ב־25 דולר ממלאים את המקרר בכל טוב ואפשר לאכול מול הטלוויזיה, עם רגליים למעלה”.
“גם זה חיסכון”.
“בטח. תוכל לחסוך כמה שתרצה, אם תחליט לוותר על מסעדות ולאכול בדירה”.
מיכה החליט לחסוך, אבל גם להתעלם מהמלצתי. באמצעות בתו (שעדיין לא הספיקה להכיר את מנהטן) הזמין מלון זול במרכז, בסביבות מדיסון סקוור גרדן. פגשתי בו שבועיים אחרי שחזר.
“נו?” שאלתי אותו.
“היה נהדר. אני ובתי קרענו את מנהטן”.
“ואיך היה המלון?”
“נורא ואיום. אני מעדיף לא לספר לך, כדי שלא תגיד ‘אמרתי לך!’”
“מבטיח לא לעקוץ אותך”.

הכתבה המלאה והמלצות לניו יורק מופיעים בגיליון מאי של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#