נדל"ן: כבר לא ימינה במחלף קיסריה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נדל"ן: כבר לא ימינה במחלף קיסריה

השטחים שסופחו לעיר, התוכנית להכפלת האוכלוסייה והמחלף החדש על כביש החוף מאיצים את עליית מחירי הנדל"ן באור עקיבא

תגובות

בשנת 2007 ספגה אור עקיבא מהלומה תדמיתית קשה. הניסיון שלה לאיחוד רשויות עם קיסריה, אחותה העשירה ממערב, נדחה בתום מאבק עיקש. המעברה לשעבר נאלצה לשמוע כי היא תצטרך להתנהל בכוחות עצמה למרות ההיגיון הכלכלי שבאיחוד.

אבל דווקא המכה הזאת הביאה לאור עקיבא פריחה ולמעשה, העיר שנדחפה לעצמאות כלכלית, נמצאת כיום בתנופה נדל”נית בסיוע המדינה. לפני כשנה סופח ליישוב שטח של כ־1,000 דונם מתחום השיפוט של מועצת בנימינה־גבעת עדה. יתירה מזאת, עם דחיית איחוד הרשויות הובטחו לאור עקיבא שני תמריצים: העברת פארק התעשייה של קיסריה (כ־3,000 דונם) לתחום השיפוט של אור עקיבא בשנת 2022 והתחייבות מצד קרן קיסריה להעביר ליישוב תמיכה בהיקף של כשני מיליון דולר לטובת חינוך תרבות וספורט.

מלניקוב אילייה

מהלכים אלה מצטרפים לתהליך ארוך של מתיחת פנים משמעותית לעיר. בעשור האחרון הושקעו באור עקיבא מאות מיליוני שקלים למיגור האלימות, להקמת מוסדות חינוך ותרבות, לפיתוח שכונות חדשות ותשתיות. אחת ההשקעות המשמעותיות בתשתית היתה במחלף חדש וקרוב על כביש 2, כ־5 ק”מ צפונית למחלף קיסריה. כך גדלה הנגישות של העיר הממוקמת בין שני עורקי תחבורה ראשיים - כביש מספר 2 ממערב, וכביש מספר 4 ממזרח.

אור עקיבא החלה כמעברה בשנות ה־50 והתפתחה בהדרגה למעמד של עיר בשטח של כ־4,700 דונם כיום. היקף האוכלוסייה גדל בהדרגה מ־8,000 נפש בשנת 1980 לכ־20 אלף נפש כיום, ובעוד עשר שנים צפויה העיר להכפיל את מספר תושביה.

גידול האוכלוסייה יתאפשר במסגרת סיפוח הקרקעות החדשות ובנייה מסיבית ברחבי העיר. את הפוטנציאל הגלום בעיר גילו המשקיעים שהחלו אט אט לנהור אליה בהמוניהם. בסוף 2009 נרשמה התעוררות משמעותית בשל ביקושים גואים לשכונת היובל הצפונית (המכונה גם “אורות הירוקה”), וזאת לאחר שמונה שנים שבמהלכן מינהל מקרקעי ישראל התקשה לסגור מכרז על קרקעות במקום. אם בשנת 2001 נמכרה קרקע במכרז לפי מחיר של 85 אלף שקל ליחידת דיור (כולל פיתוח), בדצמבר 2009 עמד המחיר באותה שכונה על 125 אלף שקל. המחירים המשיכו לעלות גם בשנה החולפת וביולי 2010 פרסם המינהל ארבעה מכרזים לפי מחיר ממוצע של 146 אלף שקל לקרקע ליחידת דיור -  עלייה של כ־16% תוך חודשים בודדים.

שכונת היובל מתוכננת להכיל כ־1,700 דירות, מתוכן אוכלסו כ־220 צמודי קרקע. בשכונה כבר פותחו התשתיות, גינות ומתקני משחקים, גני הילדים ומוסדות חינוך חובה, ובעתיד יוקם גם מגרש ספורט, מרכז מסחרי ומועדון שכונתי. המכרזים האחרונים שהוציא מינהל מקרקעי ישראל הם לבניית בניינים בני 9־16 קומות ובניין דיור מוגן למבוגרים. בשלב ראשון ייבנו 14 מגדלים, ובהמשך עוד 4 בניינים שיוצאו לשיווק. חברות הנדל”ן שייבנו את השלב הראשון הן שתית, שכטמן, טרקלין, משולם לוינשטיין, וילאר ואשדר, שחלק מהן התמקד עד כה בעיקר באזורי ביקוש. “ביקרנו בעיר כמה פעמים ומיד הבנו את הפוטנציאל בגלל התשתיות החדשות, מוסדות החינוך הקיימים והקרבה לצירי תחבורה”, מסבירה שרון בן צבי מנהלת השיווק בחברת משולם לוינשטיין.

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון מאי של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#