למה באמת התחלתם לעשות כושר - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה באמת התחלתם לעשות כושר

2תגובות

נניח שהייתם רוצים להפיץ שמועה זדונית על אישיות בכירה באינטרנט, או להפיץ מידע מחמיא עליכם. הדרישה הראשונה שלכם תהיה שלא ניתן יהיה לזהות את מקור השמועה (משיקולי דיבה או צניעות  מעושה) והשנייה היא לדאוג להפצה אפקטיבית. אתם לא יכולים לשלוח הודעה לכל 500מיליון המשתמשים ב- Facebook. אבל אתם בהחלט יכולים לשלוח ל-100משתמשים. לאיזה משתמשים תבחרו לשלוח את ההודעה, כדי שהשמועה תופץ,  תגיע לקהל הרחב ביותר וגם תראה אמינה?

העוצמה של רשתות חברתיות מקוונות בהפצת מידע יעילה ברורה לכל. רק לאחרונה כולנו שמענו וראינו  את התפקיד המרכזי ששיחקו רשתות אלו בטלטלה שעוברת על המזרח התיכון. "מהפכת ה-Facebook וה-Twitter” אפשרה להפיץ מידע בצורה רחבה, מהירה וזולה, לתאם הפגנות, לפרסם מעצרים ובסופו של דבר, יש אומרים, להפיל שליטים. זה מכבר השימוש ברשתות אלו הוא כלי סטנדרטי במערכות בחירות ובקמפיינים של שיווק.

אחד הגורמים העיקרים ליכולת של רשתות אלו להפיץ מידע אפקטיבי בצורה כה מהירה ורחבה הוא המבנה שלהן, או במילים אחרות הטופולוגיה של הקשרים החברתיים, אותה "רשת" המחברת חבר לחבר וחוצה מדינות, יבשות ותרבויות. מה מיוחד במבנה הזה? האם הוא זהה בכל הרשתות? כיצד הוא משתנה בזמן? שאלות אלו ואחרות עומדות כיום במרכז מחקרים רבים בתעשייה ובאקדמיה המנסים להבין את תופעת הטבע הזו המתגבשת לנגד עינינו. למרות ההתקדמות הרבה בתחום והיקף הנתונים העצום שיש למדענים, עדיין רב הנסתר על הגלוי.

הבנה מעמיקה של מבנה רשתות אלו, הדינאמיקה שלהן, ותהליכי הפצת המידע יכולה לסייע במגוון תחומים: פיתוח טקטיקות שיווק אפקטיביות יותר, איתור משתמשים חשובים ומשפיעים, זיהוי קהילות, איתור המקור לשמועות זדוניות, לידיעות אמת או לווירוסים. הבנת המבנים הללו יסייעו גם למלחמה פסיכולוגית מקוונת.

כדי ללמוד ולנתח את המבנה של רשתות חברתיות, פונים המדענים לתורת הגרפים, ענף במתמטיקה. גרף הוא אובייקט המורכב משחקנים המייצגים את המשתמשים, וקשרים (קשתות) המייצגים קשר חברתי בין 2שחקנים  - חברים ב Facebook, מעקב ב-Twitter, וכדומה.

השלב הראשון בלימוד הטופולוגיה מצריך לדעת מי השחקנים ומה הם הקשרים ביניהם. Facebook  שומרים את המידע חסוי ואינם מאפשרים לגורמים חיצוניים לאסוף אותו ללא אישור המשתמשים. המידע  זמין כמובן לעובדי Faceookוהצצה למבנה הרשת ניתן לראות בתרשים למטה. Twitterלעומת זאת מאפשרים לקבל המידע בצורה חלקית. קבוצת מדענים קוריאנים שאספה מידע על משתמשי Twitterבשנה שעברה פרסמה לאחרונה את מבנה הרשת של Twitterכפי שהיתה בזמן המחקר: 42מיליון משתמשים ו-1.5מיליארד קשתות. כיום מספר המשתמשים הוא כבר מעל 200מיליון.

על הפרדה וחמדנות

שאלת מבנה הרשת החברתית שלנו (אם בעולם הפיזי ואם ברשת המקוונת) היא שאלה בסיסית בסוציולוגיה. הראשון שניסה לענות על שאלה זו היה הסוציולוג  סטנלי מילגרם, שערך בשנת 1967ניסוי שאת תוצאותיו פרסם במאמר "The small world problem”.

כל משתתף בניסוי קיבל מכתב עם שם של נמען, כתובתו ומקצועו והתבקש לשלוח אותו לנמען עצמו או למישהו שלדעתו מכיר את הנמען על מנת שהוא ינסה להעבירו הלאה ליעד. מבין המכתבים שהגיעו ליעדם (וחשוב לציין שרוב המכתבים לא הגיעו)  מילגרם מצא כי המספר הממוצע של מסלולים המכתבים הללו היה בקירוב שש! ובעקבותיו נקבע המושג שש דרגות של הפרדה (six degree of separation) הבא לציין כי בין כל 2אנשים בעולם מפרידה שרשרת של כשישה אנשים.

ניסוי זה חשף טפח מהמבנה של הרשת החברתית והצביע על שתי תופעות מפתיעות. הראשונה - המכתבים הגיעו ליעדם במספר צעדים קטן. התופעה השנייה היא שהמכתבים הגיעו ליעדם על סמך מידע מקומי בלבד, כלומר המשתתפים  לא הכירו את כל הקשרים ו/או השחקנים ברשת, הם רק העבירו המכתב לחבר שלהם. למרות זאת משהו במבנה המיוחד של הרשת אפשר למכתבים להגיע ליעדם. ניתוב שמסתמך על רק מידע מקומי נקרא ניתוב חמדני.

ג'ון קלינברג, חוקר מדעי המחשב מאוניברסיטת קורנל, השתמש בשנת 2000 במודל מתמטי חדש כדי להסביר את ההצלחה של הניתוב החמדני. קלינברג חילק את הקשרים החברתיים שלנו לשני סוגים קשרים גיאוגרפים - קשרים קרובים וקשרים רחוקים. הוא טען שהקשרים הרחוקים הם פונקציה של המרחק הגיאוגרפי. כלומר ההסתברות שלתושב באר שבע יהיה חבר מירושלים היא גבוהה יותר מאשר שיהיה לו חבר מצפון אמריקה. קלינברג מצא את הקשר ההסתברותי בין המרחק הגיאוגרפי לקיום הקשתות המבטיח  כי הניתוב החמדן ימצא את מסלולים קצרים הקיימים ברשת.

השימוש במודלים מתמטים לניתוח מבנה הרשתות  תפס תאוצה ובעשור האחרון צצו מודלים רבים לצורך מחקר. החשיבות במודלים אלו היא שהם מאפשרים לנתח ולחזות תכונות עתידיות של הרשת - מה שמבחינה חישובית עדיין קשה לעיתים – אבל החיסרון הוא בכך שהמודלים המוצעים הם בדרך כלל פשטניים מדי ועשויים להיות אנאכרוניסטיים. עד שמודל מנותח ומובן לקהילת המדע, נמצאת תכונה חדשה ברשתות, שלא הובחנה עד היום ושאינה קיימת במודל הנוכחי. מבחינה זו, עוד קיימת כברת דרך עד למציאת מודל מתמטי שיתאר את הטופולוגיה של רשתות אלו בצורה מלאה.

למרות זאת קיימים כמה מודלים טובים שמסבירים היטב את התכונות העיקריות של הרשתות החברתיות. ביניהם ניתן למנות את מודל ה- preferential attachment המבוסס על תופעת ה- "rich get richer”. לפי מודל זה, שחקנים חדשים המצטרפים לרשת נוטים להיות מקושרים לשחקנים ותיקים יותר שהם כבר בעלי קשרים רבים. תהליך זה גורם לאחד מסימני ההיכר החשובים של רשתות (חברתיות, אבל גם רשתות אחרות כגון רשת שדות התעופה ומסלולי הטיסה): לרוב השחקנים מספר קשרים מוגבל בגודלו (עד 100) אבל יש גם שחקנים בעלי מספר עצום של קשרים. שחקנים אלו (כמו משתמשי twitterעם מיליוני עוקבים  ומשתמשי Facebookעם אלפי חברים) הם השחקנים "המרכזים" או "המחברים" של הרשת. מודל זה מוביל לחוק ה-80/20הידוע לפיו 20אחוז מהשחקנים אחראים לכ-80אחוז מהקשרים (ההכנסה).

מודל מתמטי חדש יותר משנת 2009 הוא מודל "רשת הסניפים" – Affiliation Network. לפי מודל זה הרשת למעשה בנויה משחקנים ומסניפים. כל סניף מייצג מקור לקשר חברתי עבור השחקן: מקום עבודתו, משפחתו, הגן אליו הולך ילדו, האגודה בה הוא חבר תחביביו וכו'. השחקנים המצטרפים לרשת, עדיין נוטים להתחבר לשחקנים עשירים יותר (בקשרים) אבל בנוסף מעתיקים מהם גם את הסניפים אליהם הם שייכים. נסו לחשוב בכנות: מי העתקתם את התחביב החדש שלכם? בהתאם לכך, בין כל שני שחקנים השייכים לאותו סניף יהיה קשר חברתי.

מלבד "עולם קטן", ניתוב חמדני ועיקרון ה-80/20רשת הסניפים גם נותנת הסבר לכמה תופעות חדשות יותר כמו הצפיפות ברשת והגידול במספר הקשרים שלנו (כמה קשרים היו לכם לפני שנה ב- Facebookאו ב Skype? האם מחקתם מישהו?). המונח "עולם קטן" מקבל משמעות חדשה לחלוטין: העולם המקוון הולך ומצטמק ולמרות העלייה האדירה במספר השחקנים המרחק ביניהם מתקצר עם הזמן.

אלא שהמילה האחרונה עדיין לא נאמרה. הגילוי המתמיד של תכונות נוספות לרשתות החברתיות, שלא נחשפו בעבר ואינן מופיעות במודלים הקיימים, מזכיר במידה רבה את המדע הקלאסי של מדעי הטבע: תוצאות אמפיריות מובילות לזיהוי חוקים חדשים וחוזר חלילה. אז מהם החוקים הפיזיקאליים של הרשתות החברתיות שלנו?

ד"ר חן אבין  וד"ר צבי לוטקר הם חברי סגל במחלקה להנדסת מערכות תקשורת, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

עוד בנושא ראו שלוש דרגות של השפעה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#