נקודה למחשבה: מה הסיפור של צ'ק פוינט - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נקודה למחשבה: מה הסיפור של צ'ק פוינט

האם צ'ק פוינט היא ספינת הדגל של ההייטק הישראלי ומקור גאווה לאומי, או חברה שלקחה מהציבור יותר ממה שהיא מוכנה להחזיר

8תגובות

הסיפור של צ'ק פוינט, ועוד יותר מזה הסיפור של המייסד והמנכ"ל שלה, גיל שויד, הוא סיפור של הצלחה ישראלית – ואולי אפילו ההצלחה הגדולה מכולן. ב־1993 השתחררו מיחידת 8200 שלושה חבר'ה צעירים – שויד, מריוס נכט ושלמה קרמר, והקימו סטארטאפ קטן שפיתח ושיווק תוכנה להגנה על רשתות מחשבים – "חומת אש" – לפני כולם. המספרים אז היו צנועים: השלושה גייסו כמה מאות אלפי דולרים, בין השאר מראש עיריית ירושלים ניר ברקת ואחיו אלי. שלוש שנים לאחר היווסדה הם הנפיקו את החברה בבורסת נאסד"ק בארצות הברית. נכט וקרמר פרשו מאז מהחברה, ואילו שויד הפך אותה לתאגיד ששולט בתחומו בעולם, ולחברה בעלת שווי שוק של כ־18 מיליארד דולר – החברה הישראלית השנייה בגודלה.

צ'ק פוינט היא ללא ספק סינדרלה ישראלית, ולא רק בגלל המספרים. היא מבוססת על כוח אדם ישראלי, ומרכז החברה והנהלתה נמצאים בישראל, אף שהגיון עסקי קר היה צריך לשלוח אותה לקליפורניה. היא מגייסת, מכשירה ומעסיקה דורות של מפתחים צעירים, רבים מהם יוצאי 8200 בעצמם, ולעתים הם פורשים ומפתחים סטארטאפים בעצמם. צ'ק פוינט היא כמעט אקו־סיסטם טכנולוגי־עסקי שלם. היא מתרחבת באמצעות רכישת עסקים וחברות אחרות – דבר שבדרך כלל ענקיות זרות עושות לנו. היא מנוהלת בשמרנות, תכונה שישראלים אינם מצטיינים בה. ועל כל הקונצרט הזה מנצח שויד, האיש השישי בעושרו בישראל, המנהל הישראלי המוצלח האולטימטיבי, ומודל לחיקוי לכל המשק. על הדרך, שויד הוא גם ההוכחה לכך שאין בישראל שנאת עשירים, אלא ביקורת על אנשים שהתעשרו מקשרי הון־שלטון, זיכיונות ממשלתיים או רנטה כלכלית.

מוטי מילרוד
  • החברה השנייה בגודלה בישראל: שווי של 18 מיליארד דולר תוך 25 שנים
  • גייסה והכשירה אלפי מתכנתים ישראלים, שבתורם מייסדים סטארטאפים חדשים
  • רוכשת סטארטאפים וחברות בישראל ובחו"ל
  • גיל שויד, הוא האיש השישי בעושרו בישראל, מנהל מוכשר ונערץ ומודל חיקוי

אבל אפילו את סיפור ההצלחה של צ'ק פוינט ושויד ניתן לספר קצת אחרת. הנה: את הטכנולוגיה המקורית של צ'ק פוינט לקחו המייסדים מהצבא, שם למדו אותה, מבלי להחזיר דבר בתמורה לצבא או למדינה, שהשקיעה מכספי המסים של הציבור כדי לפתח את הידע הזה. כך זה נמשך כל השנים וגם כיום: המתכנתים שצ'ק פוינט מגייסת מיחידות צבאיות מביאים לה פעם אחר פעם את הידע הטרי ביותר שהם קיבלו בצה"ל – שוב, מבלי לשלם עליו.

צ'ק פוינט משלמת מעט מסים. העובדים אמנם משלמים מס הכנסה בגין השכר שהם מקבלים, אך חברת צ'ק פוינט קיבלה במהלך השנים פטורים והנחות עצומות – בהיקפים מצטברים של מיליארדי שקלים – בזכות החוק לעידוד השקעות הון. יחד עם טבע, אינטל וכיל, חברות גדולות בהרבה במונחים של פעילות כלכלית, צ'ק פוינט היתה ב־15 השנים האחרונות בין הפטורות ממס הגדולות ביותר. היא גם נהנתה ממבצע של מס הכנסה לשחרור "רווחים כלואים" – עוד הנחה גדולה במס.

זה לא סוף הנרטיב הספקני. שויד, המנהל הנערץ, נוהג להנפיק לעצמו מדי שנה אופציות חדשות בשווי שהצטבר למיליארדי שקלים. הוא ונכט נפרדו מקרמר וממנהל נוסף בשם ניר צוק בנסיבות שהביאו אותם בשני העשורים האחרונים לבנות מפעלי חיים שיוכיחו שהם טובים לא פחות: קרמר משקיע בסטארטאפים, ואילו צוק ייסד ומנהל את פאלו אלטו נטוורקס, חברה שמתחרה בצ'ק פוינט.

  • לוקחת מהמדינה - ללא תמורה - טכנולוגיות סייבר צבאיות, דור אחרי דור
  • משלמת מסים נמוכים
  • רוב הצמיחה והערך המוסף נשארים בחו"ל אצל משקיעים זרים
  • שויד תומך במתן משכורות עתק למנהלים, ללא הוכחת תמורה. הוא מנפיק לעצמו אופציות והטבות מדי שנה
  • החברה לא נסחרת בבורסה בתל אביב

בהתבטאויות הנדירות שלו, שויד הראה שאינו גיבור חברתי: הוא תומך בשכר מנהלים "אמריקאי", ללא תקרות והגבלות, למרות אינספור מחקרים שהוכיחו כי אין קשר בין שכר המנכ"ל לביצועי החברה, וששכר מוגזם התלוי בבונוסים ובאופציות מעוות לעתים את תמריצי המנהלים. ובעיקר: רוב הציבור בישראל בכלל אינו נהנה מהצמיחה וההצלחה של צ'ק פוינט, כי עיקר מניות החברה מוחזקות על ידי גופים וחוסכים בחו"ל. למרות פניות חוזרות ונשנות של נציגי המדינה, שויד מעולם לא הסכים לרשום את צ'ק פוינט למסחר גם בבורסה הישראלית, במקביל לרישום בנאסד"ק.

הנרטיב הנכון, אם יש דבר כזה, או לכל הפחות הסיפור המאוזן על צ'ק פוינט, צריך לשלב בין כל סיפורי המשנה הללו. אולי הדרך הכלכלית לעשות זאת היא על ידי בחינת התרומה של צ'ק פוינט לכלכלה ולחברה הישראלית – במונחים כמותיים. בהיבט של ההסכם החברתי, במשולש שבין מדינת ישראל, מייסדי ומנהלי החברה, והמשקיעים בחו"ל – זו לא נראית כמו העסקה הטובה ביותר עבור הציבור המקומי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#