נס או לא נס: מה הסיפור של מאגרי הגז - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נס או לא נס: מה הסיפור של מאגרי הגז

האם הגז הטבעי יציל את המשק או ייגזל בידי תאגיד בינלאומי חמדן? האם יצחק תשובה הוא "סלף מייד מן", או טרמפיסט ומזליסט עם מעט מדי בושה? מעולם לא היה בישראל נושא שבו שולבו זה בזה באופן כה מושלם הנרטיב האישי והלאומי, כמו תגליות הגז

4תגובות

"לא איבדתי את מגע הזהב", זעקו הכותרות בינואר 2009, לאחר שנודע דבר גילויו של מאגר הגז הטבעי תמר. הציטוט הזה שייך ליצחק תשובה, בעלי קבוצת דלק, שאמנם החזיק רק ב־31.25% מהזכויות בתמר, אך די מהר נהפך לפנים שלו. ואיך לא?

תשובה, ילד מעברה מנתניה שכבר בגיל 12 יצא לסייע בפרנסת משפחתו, השתחל אל מועדון ההון הסגור בישראל, פילס דרכו בעולם העסקים הציני, השתלט, התמנף, הקים אימפריה עסקית ואז עמד כפסע מהתרסקות כלכלית כואבת, בפתחו של משבר פיננסי עולמי – רק כדי להינצל ברגע האחרון בזכות תגלית גז סנסציונית שהפכה אותו בן לילה מפושט רגל למיליארדר. אין פלא שהנרטיב שאומץ באותם ימים ראשונים של אופוריה היה של נס או התערבות אלוהית. "למי אני מודה עכשיו? לריבונו של עולם", אמר אז תשובה ל־TheMarker.

יצחק תשובה בביקור בתמר
משה בנימין
  • תשובה הסתכן - והצליח
  • ישראל זכתה לעצמאות אנרגטית
  • נס כלכלי שיעשיר את קופת המדינה
  • יופחת זיהום האוויר

לצד הנס הפרטי של תשובה – לא נפקד באותם ימים גם הנרטיב "הנס הלאומי". גם כאן, בצדק. ארץ זבת חלב ודבש הצדיקה סופסוף את שמה. לאחר עשורים שבהם השלימה עם דלות משאביה הפיזיים למול העושר האנושי שבו התברכה, התברר כי גם זו הקטנה תצטרף לחוג המדינות המצומצם שנהנה מתשורות הטבע. האי האנרגטי שסבל מאז תקומתו מתלות קשה בספקי נפט ופחם זרים, מצא את המפתח לעצמאות, לשדרוג גיאו־פוליטי, לייצור חשמל זול ונקי יותר, להכנסות עתק מתמלוגים ומסים ולשיפור כוח התחרות של התעשייה המקומית. כל אלה, בעת שהעולם כורע תחת המשבר הפיננסי הגדול, בנקים נופלים בזה אחר זה ומדינות פושטות את הרגל. נס או לא נס?

אלא שברקע כבר קינן נרטיב חלופי, מפוכח וציני יותר, שצף על פני השטח לאחר שהעננים המבסמים התפוגגו וכולם ירדו חזרה לקרקע המציאות. תחילה עלו תהיות על כך שתשובה ושותפתו האמריקאית, נובל אנרג'י, חולשים כמעט על כל שטחי הקידוחים במים הכלכליים של ישראל; לאחר מכן בצבצה הדאגה משליטת תשובה בכל שרשרת ההפקה והשיווק של מוצרי האנרגיה בישראל (גז, חשמל, מים, דלק); ואז חלחל הספק באשר להבטחת חלקו של הציבור הישראלי ברווחים ממכירת הגז. עד מהרה החלו להישמע השאלות הקשות: כיצד קרה שכל תגליות הגז העוקבות – דלית, לווייתן, כריש ותנין – מוחזקות בידי קבוצה עסקית אחת? מדוע מונופול גז מוכר את המשאב לתחנות כוח שבבעלותו, שמוכרות חשמל זול למתקני התפלה שבבעלותו? וכיצד ייתכן שבכל העולם זוכה המדינה לנתח של 50%־70% מרווחי הגז והנפט שמופקים בשטחה, בעוד שבישראל נתח הציבור הוא רק כמחצית מכך (25%)?

  • תשובה ונובל שולטים בכל היתרי החיפוש ותגליות הגז
  • נוצר מונופול גז דורסני שמסכן את הדמוקרטיה
  • חלק הציבור בתגליות קטן ממה שהובטח
  • המונופול קנה פוליטיקאים, מומחים ופקידים מונופול הגז ניפח את
  • מחירו - וגבה מהציבור מיליארדי שקלים עודפים

כינון ועדת ששינסקי – או ליתר דיוק, תגובתן האלימה של חברות הגז להקמתה – נתן את האות לצמיחת נרטיב חלופי. סיפור הסינדרלה של תשובה פינה את מקומו לתיאור אחר של השתלשלות האירועים: תשובה הוא טרמפיסט בר־מזל שהצטרף לקידוח תמר רק בישורת האחרונה, סיכן כספי משקיעים (ולא את שלו), נשען על ההיכרות המקצועית של מנכ"ל אבנר חיפושי נפט, גדעון תדמור, עם נובל אנרג'י – וגרף הון בזכות הימור שבו לא סיכן דבר. זאת בשעה שבזרוע הנדל"ן שלו (דלק נדל"ן) הוא מחק 1.4 מיליארד שקל מכספי המשקיעים באחת התספורות האכזריות שידע שוק ההון הישראלי.

כך, דגלי ישראל שהונפו ביום החג הלאומי של תגלית תמר, הורדו בחלוף שנתיים לחצי התורן. הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון התגלתה במערומיה שעה שהעזה, בטעות, לתקן הקצאת נכסים מעוותת ועל הדרך, ערערה את מבנה ההון־שלטון השלו. ריכוז תגליות הגז ורווחיו בידי גוף עסקי אחד התברר כתוצר של רשלנות רגולטורית מצד אחד (חלוקה לא מרוסנת של רישיונות קידוח והשעיית הניסיונות להגדיל את המיסוי בענף) – ומצד אחר, עקיפה מתוחכמת של החוק הישראלי (יציאה לקידוח לווייתן ללא אישור רשות ההגבלים). התוצאה אף היא לא איחרה לבוא, ומצאה ביטויה בכיסי אזרחי ישראל – לאחר שהמונופול המלאכותי ניפח את מחירי הגז ו"קנס" את הציבור במיליארדי שקלים דרך חשבונות החשמל שלו.

לאחר שהדברים צפו והתבררו, פצחו חברות הגז בקמפיין אגרסיבי נגד הממשלה ונגד הוועדות המקצועית שכוננה. חברי כנסת גויסו כבובות; רגולטורים לשעבר נקנו בכסף; משכן הכנסת נהפך לאתר מביש והליכי החקיקה נדמו לתיאטרון. כך קרע "הנס הלאומי" של תגליות הגז את המסכה מעל פני המשק הישראלי וקשרי ההון־שלטון שמתחזקים אותו, ויצר את כדור השלג שהמשיך במחאת קיץ 2011 והוטבע בתודעת יוקר המחיה שמלווה אותנו מאז.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#