מאורגנים על עצמם: מה הסיפור של העבודה המאורגנת - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאורגנים על עצמם: מה הסיפור של העבודה המאורגנת

במגזר הציבורי ובחברות הממשלתיות משתמר מודל של עבודה מאורגנת שלקוח מימים אחרים ורחוקים. זה מצוין לעובדים – והרבה פחות לכל השאר

2תגובות
קרנית פלוג
אמיל סלמן

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, הציגה לפני כמה שנים את המשק הישראלי באחת מהרצאותיה, וקבעה ששוק העבודה הישראלי הוא "גמיש" ושזה אחד מיתרונותיו. לעובד מן המניין המלה "גמיש" נתפשת כחיובית – גמישות היא תכונה טובה, חשובה, ויותר מכל, נחוצה בעולם ששועט קדימה. הטכנולוגיה דוהרת? כדאי לשמור על גמישות. הגלובליזציה מאיימת? זה הזמן להיות גמיש. משברי ענק כמו פקיעת בועת הדוט.קום בתחילת שנות ה־2000, ומשבר הסאב פריים וקריסת המערכת הפיננסית העולמית ב־2008? תתגמש, חביבי. העולם השתנה.

אם הנגידה אומרת ששוק העבודה הישראלי הוא גמיש, זה אומר שאנחנו במצב טוב, ערוכים ומוכנים לכל סערה ומשבר, יודעים להגיב ולהתאים עצמנו במהירות לסכנות שאורבות בפתח. האמנם? ובכן, הנגידה לא דייקה. היא דיברה על שוק העבודה הגמיש בישראל, ויש אכן שוק כזה, אלא שהוא לא כולל את כל שוק העבודה הישראלי. למעשה, הוא לא כולל כרבע ממנו, ואפילו רבע חשוב במיוחד – המגזר הציבורי והחברות הממשלתיות (חברת חשמל, נמלי הים, רשות שדות התעופה) והממשלתיות לשעבר (כיל, אל על, הבנקים). המגזר הזה אינו גמיש מנקודת מבטם של העובדים. יש להם רשת הגנה חזקה בדמות "קביעות", והסכמים קיבוציים קשיחים למדי שמונעים מההנהלות לעשות את מה שנדרש כדי שאותם ארגונים ועסקים יתנהלו בצורה יעילה.

מנקודת מבטם של העובדים זה כמובן מצוין. זו תעודת ביטוח מפני פיטורים וטלטלות תעסוקתיות. מנקודת מבטו של הארגון, זה אומר שהוא אינו גמיש. אין לו יכולת תגובה לשינויים בסביבה העסקית והציבורית שלו. כל שינוי שהוא רוצה לבצע דורש הסכמה של ועדים ועובדים, וככל שאלה נשענים על שאלטר חזק יותר – כך נחלשת הגמישות של ההנהלה. זה מוצא אותה במצב של הנהלה נכה, חסרת כושר ביצוע, חסרת כלים בסיסיים להנעת הארגון ולהשבחתו. כדי לנהל את הארגון – ממשרד ממשלתי, דרך מוסד חינוכי או רפואי ועד חברה ממשלתית או ממשלתית לשעבר – דרושה גמישות. רק כך ניתן לפעול ולעשות את הדבר הכי נכון להצלחת הארגון: להגיב לשינויים, ליזום, להתחדש, לפעול מהר כשמגיעה סערה. להיות גמישים.

עובדי חברת החשמל
דוברות חברת החשמל

המגזר הלא גמיש בישראל הוא זנב של שיטה כלכלית חברתית שהיתה נהוגה כאן עד אמצע שנות ה־80, והוחלפה במשק שרובו צומח, משוכלל וגמיש יותר. אבל זהו זנב גדול מאוד. למעשה, זה זנב שמנהל את המשק ומכתיב את טיבם של שירותים ציבוריים חשובים מתשתיות ועד חינוך ובריאות, את מבנה הרגולציה ועומק הביורוקרטיה, ובמידה רבה גם את יוקר המחיה ורמת התחרותיות בישראל.

תומכים מסורתיים של עבודה מאורגנת בישראל נוטים לקדש את כוחו של המגזר הלא גמיש ולשמר אותו, על אף היתרונות הרבים בהפיכתו לגמיש יותר. משימתם היא להעניק כוח לוועדי העובדים ולהסתדרות, כדי שאלה יפעילו את מנופי הלחץ שלהם למען העובדים. אבל כמובן שלא כל העובדים נהנים מזה, אלא בעיקר העובדים במגזר הלא גמיש.

זה לא חייב להיות כך. במדינות הנורדיות, שהן הרבה יותר סוציאל־דמוקרטיות מאיתנו, שיעור ההתארגנות של העובדים כפול ואף משולש בהשוואה לשיעור ההתאגדות כאן, ולמרות זאת שוק העבודה שם באמת גמיש. אפשר לפטר ולגייס שם עובדים בצורה חופשית. יש אפילו מודל שלם שעונה לשם "פלקסקיורטי" ומתאר את עקרונות ההפעלה של המודל: גמישות וביטחון. גמישות וביטחון? הילכו שניים יחדיו בלתי אם נודעו? ובכן, מתברר שזה אפשרי, כי הגמישות חלה על העובד והמעסיק, ואילו הביטחון הוא באחריות המדינה. המעסיק יכול להיפרד מעובדים ולגייס כשהוא זקוק להם, והוא משאיר לממשלה את הטיפול במי שמאבד את עבודתו. המדינה לוקחת אחריות על הדאגה לעובדים האלה והיא מעניקה דמי אבטלה ממושכים והכשרה מקצועית שאמורה להחזיר את העובד לשוק העבודה במהירות.

זוהי גמישות אמיתית, והיא זו שאחראית לכך שהכלכלות הנורדיות הן מהתחרותיות ביותר בעולם. התשומה המרכזית שלהן – כוח אדם – היא גמישה, וזה הופך אותן לתחרותיות. אבל, אין זו גמישות אמריקאית, מהסוג שאומר לך "אתה יכול לישון עד מאוחר ביום שני" ומשליך אותך לגורלך, אלא גמישות של חברה שבה יש הון חברתי גבוה מאוד ויחסי אמון, שמשאירים את העובד ששילם את מחיר הגמישות עם הידיעה הברורה שיש מי שידאג לו. הוא לא לבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#