לסביות מרוויחות יותר (באוסטרליה) - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לסביות מרוויחות יותר (באוסטרליה)

המחאה הלהט"בית ומפגן התמיכה של המגזר הפרטי אינם מעידים על כוחם הכלכלי של חברי הקהילה. מחקרים בעולם מצביעים על תמונת מצב מורכבת, שבה לצד מנהלים בכירים גאים, גדול יותר הסיכוי של להט"בים לסבול מעוני ומאבטלה

המונח "פער השכר הגאה" (The Gay Pay Gap) מקבל בשנים האחרונות ביטוי גובר בשיח הציבורי, בתקשורת ובאקדמיה, כחלק מהמאבק העקבי לקידום זכויות הלהט״בים יחד עם המודעות הגוברת לפערי הכנסות בין אוכלוסיות שונות בעקבות הזינוק באי השוויון.

אבל בעוד הרושם הוא שחד מיניים מרוויחים יותר מהטרוסקסואלים (גברים ובוודאי נשים) מחקרים חדשים מערערים על כך ומצביעים על פערי שכר גאה לרעת החד מיניים ויותר מכך – לרעת ההומוסקסואלים.

גיל אליהו

מחקר מלפני שלוש שנים, שהוביל פרופ' מארק וודן מאוניברסיטת מלבורן, מצא כי הומואים באוסטרליה משתכרים 20% פחות מסטרייטים בעוד שלסביות מרוויחות 33% יותר מסטרייטיות. במחקר השתתפו יותר מעשרת אלפים איש באוסטרליה.

ניתוח מעמיק יותר של הנתונים מראה שגם אצל לסביות המציאות פחות ורודה. הפער לטובתן הוא רק בשכר הגלובלי, בעוד שבשכר לשעה אין הבדל בין שתי קבוצות האוכלוסייה. מכאן שהסיבה לפער היא שלסביות עובדות הרבה יותר שעות מסטרייטיות. ״אחת הסיבות לכך שהן עובדות יותר שעות היא משום שהן בעלות סיכוי יותר קטן להיות אמהות לילדים״, אמר פרופ' וודן בראיון לאתר ״באזפיד״. משום כך יש להן גם יותר זמן פנוי לעבוד, וזה גם מגדיל את הסיכויים שלהן לפתח קריירה ולהתקדם למשרות בכירות. בנוסף, יש להן סיכוי גבוה יותר להתקבל לעבודה, משום שמעסיקים יודעים שברוב המקרים אין להן ילדים: לפי המחקר של וודן, באוסטרליה רק ל־22% מהלסביות בגילים 30־49 יש ילדים, לעומת 59% בקרב סטרייטיות.

בעשור האחרון הגיעו להט״בים מוצהרים לעמדות השפעה בולטות ולכמה מהתפקידים הבכירים בעולם – ממנכ״ל אפל טים קוק, דרך ראשת ממשלת סרביה, אנה ברנביץ׳, ועד המיליארדר הטרנסג'נדר ג'יימס ניקולס פריצקר, שב־2013 הכריז רשמית על המהפך ושינה את שמו לג׳ניפר נטליה פריצקר.

ואולם, סיפורים אלה הם היוצאים מהכלל שמתקיימים בתוך מציאות מפלה. מחקרים שפורסמו ברחבי העולם בשנים האחרונות חושפים תמונת מצב מורכבת בכל הנוגע למצבם של להט״בים בשוק התעסוקה. יש מחקרים שהראו שלהט"בים דווקא מרוויחים יותר, בעוד אחרים מצאו שהם מרוויחים פחות. רוב המחקרים מציגים שיעורי אבטלה גבוהים יותר אצל להט״בים לעומת האוכלוסייה הכללית, ומצביעים על קושי גדול יותר להתקבל למשרות – במיוחד בקרב הומוסקסואלים וטרנסים. המחקר האוסטרלי, למשל, הציג נתונים לפיהם לנשים ביסקסואליות יש סיכוי נמוך בעד 18% להתקבל למשרה לעומת הטרוסקסואליות, אף שרמות השכר זהות.

לעתים, הממצאים מצביעים על נתונים מנוגדים באותה מדינה. בארצות הברית, לדוגמה, פורסמו בשנה החולפת שני מחקרים עם ממצאים סותרים. באוגוסט 2017 פורסמו ב"הרווארד ביזנס ריוויו" ממצאי מחקר של הכלכלנים כריסטופר קרפנטר וסמואל אפינק מאוניברסיטת ונדרבליט בנשוויל, שהתבסס על נתונים של שאלון בריאות פדרלי מהשנים 2013־2015. קרפנטר, שעומד בראש מכון מדיניות לקידום אוכלוסיית הלהט״ב באוניברסיטה, ציין כי לראשונה בספרות המחקרית הוא ועמיתו מצאו כי גברים הומואים משתכרים משמעותית יותר מסטרייטים – "סביב ה־10% בהכנסה שנתית״. כמו כן מצאו החוקרים כי לסביות משתכרות יותר מסטרייטיות. המחקר לא מצא הסבר לממצאים, אבל קרפנטר שיער כי לקבלה ולסובלנות הגוברת בארצות הברית יש חלק מהותי בשינוי.

ייתכן שקרפנטר צודק, אך מחקר אחר שפורסם באותה שנה הצביע על ממצאים הפוכים. המחקר, שפרסמה ענקית הביטוח פרודנצ׳יאל פייננס תחת הכותרת ״החוויה הפיננסית של להט״בים״, הצביע על נחיתות בולטת בשכרם של לסביות והומואים. כך גברים גאים השתכרו בממוצע כ־57 אלף דולר בשנה, לעומת כ־83.5 אלף דולר אצל סטרייטים – פער של יותר מ־30%. ואילו לסביות השתכרו כ־47 אלף דולר בממוצע בשנה, לעומת כ־51.5 אלף דולר בקרב סטרייטיות.

לצד הנתונים המנוגדים בשכר, נראה שלהט״בים סובלים יותר מעוני וסיכוייהם להיות חסרי בית גבוהים יותר. מחקר שפורסם במאי השנה על ידי ארגון הלהט״ב האמריקאי מצא כי לאחד מכל ארבעה להט״בים בארצות הברית לא היה מספיק כסף למזון. סקר אחר שערך ארגון הטרנסג׳נדרים בארצות הברית, מצא כי ללהט״בים סיכוי גבוה ב־120% להיות חסרי בית, וכי 20% מהלהט״בים האמריקאים משתכרים פחות מ־12 אלף דולר בשנה — לעומת 17% בקרב סטרייטים. רפורמת המס של ממשל טראמפ עתידה לפגוע בקהילת הלהט״ב, בשל קיצוצים בתקציבי רווחה ובריאות והחמרת הזכאות לסבסוד בביטוח רפואי. מי שייפגעו במיוחד הם נשאי איידס, שזקוקים למימון הוצאות רפואיות (67% מנשאי האיידס בארצות הברית הם להט״בים).

גם בראייה גלובלית התמונה מורכבת. דו״ח שפרסם ב־2014 מכון המחקר הבריטי IZA, והמתמקד במחקרים על שוק התעסוקה בעולם, מצא כי הומואים בכל העולם השתכרו 9% פחות ממקביליהם הסטרייטים, ואילו לסביות השתכרו 12% יותר מסטרייטיות. עם זאת, בבריטניה פער השכר לרעת ההומואים (5%) הוא הנמוך ביותר ממדינות המערב בעוד פער השכר הגבוה ביותר לטובת הלסביות הוא בארצות הברית – 20% יותר משכר הסטרייטיות.

למרות קידום הזכויות העולמי של להט״בים, מחברי המחקר מדגישים כי פחות מ־20% מהמדינות בעולם אימצו חוקים האוסרים אפליה בשוק התעסוקה, וכי ברוב מדינות אפריקה ואסיה חל איסור להקים איגודים מקצועיים של להט״בים.

ומה קורה בישראל, שחווה בימים אלה מחאה חסרת תקדים של קהילת הלהט״ב נגד חוק הפונדקאות. האם התמיכה הרחבה במחאה מצד תאגידים וחברות פרטיות מצביעה על כוחם הכלכלי של אנשי הקהילה הגאה ומעמדם בשוק התעסוקה? מאמצים לאתר נתונים שקושרים בין נטיות מיניות להכנסות העלו חרס, וכנראה לא במקרה. ״המדידה של קבוצות אוכלוסייה שונות בשוק התעסוקה בעייתית בישראל״, אומר מומו מהדב, מנכ״ל ארגון מעלה, שמפרסם מדי שנה את דירוג מעלה, הכולל בחינה של גיוון כוח האדם וגיוון מגדרי בחברות במשק. דירוג מעלה בוחן שילוב של נשים, ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ובעלי מוגבלויות, אך אינו כולל התייחסות לשילוב להט״בים. ״יש רתיעה בקרב חברות ישראליות מתיוג של גיוון אנושי ומגזרי, בניגוד למשל לארצות הברית. וכשמדובר בלהט״בים הרתיעה הזאת חזקה יותר״, מסביר מהדב. ״היה בשעתו ניסיון של אגודת הלהט״בים לקדם מדד כזה, אבל ההיענות מצד החברות היתה נמוכה. באופן כללי בישראל פחות אוהבים מדידה שמתייגת אנשים לפי קבוצות אתניות ומגדריות״.

באין נתונים, מהדב, שבשל תפקידו עומד בקשרים עם מאות בכירים בחברות רבות, מתייחס לאווירה כלפי להט״בים במשק הישראלי של 2018. ״יוצא לי לפגוש לא מעט להט״בים בעמדות בכירות במשק. אולי יש כאן הטיה כי אני מסתובב בעיקר בהנהלות של חברות בתל אביב, למרות שיצא לי גם בפריפריה לפגוש מקרים של להט״בים בתפקידים בכירים. השאלה היא איך ארגון מתייחס ללהט״בים במקומות רכים יותר - האם יש לגיטימציה שעובד גאה ישתף בקרב העובדים סוג משפחה אחר, האם יש בעיה להזמין בני זוג לאירועי חברה? פה אני לא בטוח שהאווירה היא מקבלת וסובלנית בכל החברות ועד כמה יש תרבות ארגונית שמאפשרת את זה״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#