סיפור הפרברים 2 - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סיפור הפרברים 2

התייקרות הבתים בערים הגדולות מובילה אמריקאים צעירים לפרברים, ובעקבותיהם מגיעים השירותים שמהם הם נהנו בערים

דווקא כשקודי באטלר וג'ואי טרומבטה חיפשו מקום באוסטין לפתוח בו את הסניף השני של רשת הבוטיק שלהם למכוני כושר, היט בוטקמפ (Heat Bootcamp), הם החלו לאבד עסקים. הלקוחות שלהם לא החליפו את המשקולות ורצועות ה־TRX בצורה אחרת של עינוי – הם פשוט עזבו את העיר. "בכל כמה חודשים מישהו אחר בא אלינו ואמר 'אני מת עליכם, אבל אנחנו צריכים בית גדול יותר ולא יכולים להרשות לעצמנו אותו באוסטין, ולכן אנחנו עוברים לפרברים של מחוז הייז'", מספר טרומבטה. השותפים העסקיים החליטו ללכת בעקבות הלקוחות. אחרי ששיפצו חלל גדול שבעבר היתה בו רשת מרכולים והתאימו אותו לחדר כושר עם משטחי גומי, מראות ותאורה כחולה־אדומה, הם פתחו את היט בוטקמפ בעיירה השלווה סן מרקוס.

המחוז התרחב ב־5% בין יולי 2016 ליולי 2017, והוא מהווה דוגמה קיצונית למגמה שסוחפת את ארצות הברית כולה: עלייתם מחדש של הפרברים. המיתון הגדול, בשילוב עם משבר המשכנתאות, פגעו בניידות החברתית, בלמו את רכישת הבתים ועצרו את צמיחתם של הפרברים. בה בעת, מרכזי העיר החלו לצמוח בקצב מהיר יותר מאשר בעבר, מה שעורר שאלות לגבי עתיד הפיתוח של ארצות הברית. אנשי אקדמיה פיתחו תיאוריות לפיהן תנועת "החזרה לעיר" עשויה לשרוד, אולי בזכות בני דור המילניום שהחצר עם הגדר הלבנה חשובה להם פחות מאשר בתי קפה במרחק הליכה עם קפה קר וטוסט אבוקדו.

JohnnyH5 / Getty Images IL

מגמות ההגירה של התקופה האחרונה מראות שזה לא כך. ניתוח של נתונים ממפקד האוכלוסין שערך ויליאם פריי, דמוגרף ממכון ברוקינגס, מראה כי פרברים ואזורים מוקפי שטחים חקלאיים גדלו בקצב מהיר יותר מאז המיתון, בעוד שהצמיחה של מרכזי הערים האטה. מאז 2012, שנחשבת לשנת שיא בתחיה המחודשת של הערים, הצמיחה של מרכזי הערים נפלה בכמחצית, והצמיחה באזורים שמחוץ לערים גדלה פי ארבעה.

ונדל קוקס, שמנהל את דמוגרפיה, חברת הייעוץ לתכנון עירוני מסנט לואיס, מצא כי בשנים 2016־2017 היתה הגירה שלילית של כמעט 438 אלף תושבים מהמחוזות שכללו מרכזי ערים, בעוד שמחוזות עם פרברים של אותן ערים נהנו מהגירה של 252 אלף תושבים. הצמיחה בשלושת האזורים העירוניים הגדולים ביותר בארצות הברית היא אטית. לוס אנג'לס צמחה ב־0.19% בין 2016 ל־2017, בזמן שניו יורק גדלה ב־0.23%, ושיקגו התכווצה ב־0.14%. מספר התושבים שעברו לפרברי ניו יורק בשנה שעברה היה גבוה פי חמישה מאלה שעברו לתפוח הגדול. בערים הגדולות שלהן התווסף המספר הגדול ביותר של אנשים – דאלאס, יוסטון ואטלנטה, למשל – יש אזורים מרכזיים קטנים יחסית ושולטות בהן שכונות מגורים עם תחושה של פרברים.

בפעם האחרונה שבה האמריקאים ברחו מהערים לפרברים, בין שנות ה־50 לשנות ה־80, הם הונעו בעיקר מתחושה של פחד מהפשיעה בערים. הפעם ההגירה היא כתוצאה מההצלחה של הערים, ולא בגלל הכישלון שלהן. מחירי הבתים והדירות להשכרה ברבות מהערים הגדולות זינקו, ולכן תושבים רבים נאלצו לארוז את חפציהם ולעזוב. בלוס אנג'לס וסן פרנסיסקו המחיר החציוני של בתים גבוה פי יותר מעשרה מההכנסה החציונית של משקי הבית. היחס הזה נמוך קצת יותר בבוסטון וסיאטל. מורה בגמלאות שעלתה על מטוס מלוס אנג'לס לאוסטין, שלפרבר שלה היא מתכננת לעבור בהמשך השנה, אמרה לנו: "מי יכול להרשות לעצמו לגור בלוס אנג'לס?".

מתרחקים מאורות הכרך השינוי באוכלוסייה

מבוגרים אינם היחידים שעושים צעדים כאלה. טיילור פילאן, בנקאי בן 30, עבר לסן מרקוס עם אשתו לפני כשנה, לאחר שהשניים הבינו שאם ימכרו את ביתם העלוב באוסטין יוכלו לבנות בית חדש על מגרש של 4 דונם במחוז הייז. והם ממש לא לבד. לפי התאחדות המתווכים האמריקאית, יותר ממחצית מהאמריקאים מתחת לגיל 37 – האוכלוסייה שמהווה את רוב רוכשי הבתים – מתיישבים בפרברים. למרות התפישה הרווחת, לפיה בני דור המילניום לא אוהבים מכוניות, גינות ורשתות שיווק, מתברר שהם דווקא פחות אורבניים מבני הדור הקודם.

לאור העזיבה של יותר ויותר צעירים את הערים לטובת הפרברים, פריי תוהה אם צפויה להתפתח תופעת כלאיים, שבה אנשים שעוזבים את הערים – במיוחד התוססות והיקרות – יימשכו למקומות שבהם אפשר למצוא שירותים דומים. הם גם יכולים להביא שירותים כאלה לפרברים, וזה מה שקורה בסן מרקוס. אף שיש בה לא מעט בתים זהים עם גגות רעפים וקניונים, במרכז הישן שלה יש כבר מבשלת בירה ופאב, סטודיו ליוגה ועכשיו גם חדר כושר בוטיק.

תרגום: רונית דומקה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#