איך צדים סטארטאפים - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הון סיכון

איך צדים סטארטאפים

קרן השקעות חדשה תאפשר גם לציבור לעשות אקזיט. הנה כל מה שצריך לדעת כדי להכריע בין הסיכוי לסיכון

לאחרונה התכבדו מנהלי קרן הטכנולוגיה החדשה של בית ההשקעות אי.בי.אי ללחוץ על הכפתור ולפתוח את המסחר בבורסת תל אביב – אירוע השמור בדרך כלל לחברות חדשות המצטרפות אל הבורסה. בית ההשקעות הצליח לגייס יותר מ־400 מיליון שקל לקרן נאמנות שאמורה להשקיע בסטארטאפים ישראליים ובחברות טכנולוגיה, ולהיות נגישה להשקעה גם לציבור הרחב.

אירוע פתיחת המסחר היה חגיגי במיוחד. ואכן, למנהלי קרן הטכנולוגיה של אי.בי.אי היתה סיבה טובה לחגוג. מבין חמש קבוצות שהתמודדו על הקמת קרנות ייעודיות להשקעה בהייטק הישראלי, רק אי.בי.אי הצליחה להשלים את הגיוס, ולחצות רף מינימלי של 400 מיליון שקל שקבעו משרד האוצר ורשות ני"ע, שיזמו את הקמת הקרן. באירוע ציין דייב לובצקי מבעלי אי.בי.אי כי החברה נכנסה לראשונה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות לפני כחמש שנים, "כשהיום אנו מנהלים כבר חמש קרנות ויותר מ־2 מיליארד שקל", אמר.

איך משקיעים בקרן החדשה של אי.בי.אי? האם הקרן תוכל להשקיע גם בסטארטאפ שלכם? מה המודל העסקי שלה? ומה פוטנציאל התשואות – אם בכלל? ריכזנו עבורכם שאלות ותשובות שיסייעו להכיר ולהבין טוב יותר את הקרן החדשה ופעילותה.

אנשי אי.בי.אי פותחים את המסחר בבורסה, יוני 2018
עומר מסינגר

למה להקים קרנות נאמנות להשקעה בהייטק?

מהאקזיטים הגדולים של ההייטק הישראלי נהנו עד כה בעיקר משקיעי הון סיכון – קרנות השקעה פרטיות (כמו לייטספיד, JVP, ג'נסיס ו־Aleph) שמשקיעות כסף מוסדי או כסף של משקיעים אמידים; וכן משקיעים פרטיים (אנג'לים) עשירים. מי שלא השתתף בחגיגה היה הציבור הרחב.

גם הגופים המוסדיים, שמנהלים את חסכונות הציבור, השקיעו עד כה רק חלק קטן מכספי החיסכון בענף ההייטק – בין היתר, על רקע ביצועים חלשים של רבות מקרנות ההון סיכון, ובגלל היעדר פלטפורמות השקעה זמינות שמאפשרות גישה לחברות טכנולוגיה בשלבים מוקדמים יחסית, ולפני שהן מונפקות באחת מהבורסות.

כדי להרחיב את מעגל המשקיעים בהייטק, יזמו האוצר ורשות ני"ע הקמת קרנות נאמנות להשקעה בחברות טכנולוגיה – שכאמור, רק אחת מהן השלימה את שלב הגיוס בהצלחה. הקרן של אי.בי.אי תיסחר בבורסה (סימול: 1142538), והציבור יוכל להשקיע בה ישירות באמצעות היועצים בבנקים, או לרכוש את הקרן בצורה עצמאית. בקרן של אי.בי.אי, הציבור כבר השקיע באופן ישיר כ־80 מיליון שקל, בעוד הגופים המוסדיים הביאו כ־320 מיליון שקל, שמתוכם אי.בי.אי השקיע בעצמו כ־20 מיליון שקל.

מי מנהל את הקרן?

את קרן הטכנולוגיה החדשה תנהל חברת קרנות הנאמנות של אי.בי.אי, אותה מנהלים אורי בן דב (מנכ"ל) ולובצקי (יו"ר). לקרן חמישה יועצים. שניים הם חוקרים באוניברסיטת תל אביב – ד"ר דן אקס ודור לי־לו (שותפים־מנהלים), ושלושה יועצים מוכרים מעולם הטכנולוגיה הישראלי: ערן וגנר, שותף מנהל ב־i3 Equity Partners, ושותף בקרן ג'מיני; אלון אגינסקי, יזם סדרתי ובעבר מנכ"ל ודירקטור בחברות טלקום ומדיה גלובליות; וד"ר אורי וינהבר, מנכ"ל ושותף־מנהל של קבוצת The Time.

מה המודל העסקי?

אילן בשור

המודל העסקי של הקרן החדשה מתבסס על השקעה משותפת עם משקיעים פרטיים (אנג'לים) כוכבים בענף ההיי־טק הישראלי. האנג'לים הללו כוללים בין היתר את שלו חוליו (יזם, שהקים בין השאר את חברת הסייבר NSO); יריב גילת (לשעבר מנכ"ל פיינל ובעל מניות); ד"ר רפי גדרון (ממייסדי חברת כרומטיס); יגאל יעקבי (מייסד אלוט תקשורת), וסער וילף (יזם חברת Fraud Sciences שנמכרה לאיביי).

אילן בשור

האנג'לים מחויבים להציע לקרן של אי.בי.אי להשקיע בחברות שבהן הם משקיעים באופן אישי. מנהלי הקרן בוחרים יחד עם צוות היועצים את החברות שבהן ישקיעו. בשלב השלישי, הקרן בונה פורטפוליו שכולל חברות טכנולוגיה בשלבים שונים: Seed, Early stage ו־Late stage.

באילו חברות הקרן עשויה להשקיע?

הבחירה בסטארטאפים שבהן תשקיע הקרן מבוססת על מחקר שערכו אקס ולי־לו. המחקר, שאמור לנסות ולנבא מיהן החברות שעתידות לבצע אקזיט, בחן את אחת הסוגיות הבוערות בימים אלה בענף ההון־סיכון הישראלי: כיצד קורה שישראל מייצרת חברות סטארטאפ מצוינות שזוכות לאקזיטים רבים – בעוד התשואות של קרנות הון־סיכון רבות מקרטעות מאחור?

במחקר נמצאו שלושה מאפיינים שעשויים לנבא מי החברות שיגיעו בסופו של דבר למכירה – ואלו הם סוגי החברות שעשויות לעניין את הקרן של אי.בי.אי: הראשון – סטארטאפים שיש עליהם תחרות בין הקרנות בנוגע למימון; השני – חברות שבוחרות בדרך כלל במשקיע עם קשרים שיוכלו לפתוח דלתות בחברות ענק כמו פייסבוק, גוגל ואפל; והשלישי – חברות שהמשקיעים שלהן השקיעו בהן הון אישי.

האם הקרן תשקיע רק בסטארטאפים?

לא. מנהלי הקרן התחייבו כי ישקיעו כ־75% מההון שגויס בסטארטאפים ישראליים. אלו חברות לא סחירות, ששוויין משוערך בדו"חות הכספייים מדי רבעון או שנה. בנוסף, הקרן התחייבה כי 25% משוויה יושקעו בנכסים סחירים – כלומר, מניות של חברות טכנולוגיה עם זיקה לישראל.

יצוין כי קרן הטכנולוגיה החדשה צפויה להיעזר במינוף (אשראי) לצורך השקעותיה, עד לשיעור של 50% מגובה הקרן בעת הקמתה. כלומר, אמצעיה הנזילים עשויים להסתכם בכ־600 מיליון שקל.

האם הקרן תוכל בעתיד לגייס הון נוסף?

לא. זוהי קרן סגורה, שאינה יכולה לגייס הון נוסף במשך 15 שנות חייה. עם זאת, הקרן תיסחר כחברה ציבורית בבורסה, כך שמי שירצה להשקיע יוכל לקנות יחידות של הקרן במסחר הרציף, בהתאם למחירים המצוטטים בבורסה. אם שווי הקרן יפחת בעתיד, יוכל המשקיע לרכוש את הקרן בתנאים שונים מאלה שבהם הונפקה.

האם המדינה מסייעת לקרן?

כן. במטרה לעודד את הקמת הקרנות, המדינה קבעה תמריץ כספי והתחייבה כי תערוב להפסדים מהנכסים הלא־סחירים בלבד, בהיקף של עד 50 מיליון שקל. כלומר, המדינה תשפה את הקרן, באופן חלקי, במקרה של השקעות גרועות.

כמה זה עולה למשקיע?

הקרן תגבה דמי ניהול שנתיים של כ־1.3% (דמי הניהול הופחתו מ־2% בעקבות משא ומתן שנערך עם משקיעים מוסדיים). בנוסף, ייגבו דמי הצלחה של 20% – אם הקרן תעבור רף תשואה של 7%. כחלק מהשינויים שנערכו בקרן לפני ההנפקה, נקבע כי דמי ההצלחה ייגבו אך ורק מהחלק הלא סחיר של ההשקעות. התשלום ליועצי הקרן מבוסס על דמי הניהול השוטפים, והאנג'לים צפויים ליהנות מחלק מדמי ההצלחה.

האם יש סיכונים?

כן, והם לא מבוטלים. ראשית, זוהי קרן סגורה. בעוד בקרן נאמנות רגילה המשקיע יכול ביום אחד לממש את השקעתו, בקרנות ההייטק החדשות ניתן למכור את המניות רק למשקיע אחר – ולכן יש תלות בסחירות של הקרן (בדומה למניה רגילה). שנית, רבים מהנכסים אינם סחירים, ומשוערכים על ידי מנהלי הקרן. השערוך עשוי שלא לשקף במדויק את השווי הכלכלי של הנכסים – ומכאן הסכנה לביצוע מניפולציות.

שלישית, קיים צורך לבחון את הקרן ביחס למכשירי השקעה אלטרנטיביים במגזר ההייטק, למשל תעודות סל העוקבות אחר חברות טכנולוגיה סחירות וגובות דמי ניהול נמוכים בהרבה. כך, המשקיע נדרש לשקלל את הסבירות לאקזיט אל מול הסכנה שחלק מכספי ההשקעה יימחק לחלוטין בשל ההשקעה בחברות צעירות. המשקיע גם חייב להיות מודע לכך שזו השקעה עם פרופיל סיכון גבוה בשל סוג הנכסים והמינוף העתידי.

ואולם, הבעיה המרכזית של הקרן תהיה "לספק את הסחורה" ולהציג תשואות גבוהות למשקיעים. עד כה מודל קרנות ההון סיכון – שאותו מנסה הקרן של אי.בי.אי לחקות – לא הוכיח את עצמו. מתוך 77 קרנות שפעלו או פועלות בישראל, כ־90% לא הצליחו להכות את המדדים הפסיביים שעוקבים אחר הענף. זו כנראה הסיבה המרכזית לכך שיתר הקבוצות שהתמודדו על הקמת הקרנות לא הצליחו לעמוד במשימה.

פעילים בשוק מדברים על יעד תשואה של יותר מ־15% לקרן של אי.בי.אי. זהו יעד שנראה שאפתני מאוד, וספק אם מנהלי הקרן – שאינם מתחייבים לתשואה כלשהי – יצליחו לעמוד בו. לכן, לאחר תהליך השלמת הגיוס הארוך, חובת ההוכחה היא על מנהלי הקרן, שקיבלו לא מעט אמון וקרדיט מציבור המשקיעים בבורסה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#