"אני לוקח כסף מממשלות רק אם הן לא מיישמות את התוכניות שלי" - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אני לוקח כסף מממשלות רק אם הן לא מיישמות את התוכניות שלי"

האסטרטג הנריק וון שיל שייעץ ל-17 מדינות משרטט את קווי המתאר של המהפכה התעשייתית הבאה, ומזהיר שישראל אינה חלק ממנה

3תגובות

הנריק וון שיל מיצב את עצמו בשנים האחרונות כנושא בשורת המהפכה התעשייתית הבאה, הממותגת תחת השם Industry 4.0. הדני בן ה־49, שמתגורר כיום בשווייץ, מבקש להתבונן על העולם התעשייתי והעסקי דרך הגרפים שעיצב, ומציגים את שלושת גלי המהפכה שעליה הוא מדבר: הגל שמאחורינו, שכלל תהליכי דיגיטציה רחבים, אינטרנט של הדברים, ביג דאטה, ענן, מטבעות מבוזרים; הגל הנוכחי, שהחל לפני כשנתיים וכולל בינה מלאכותית, מחשבי קוואנטום, תשתית 5G, טכנולוגיות בלוקצ׳יין וצריכת אנרגיה; והגל השלישי שיגיע ב־2025 ויכלול נוירוטכנולוגיה, שימור אנרגיה, ביואינפורמטיקה ורובוטים אנושיים. לטענתו, רק הטמעה נכונה ומשולבת של הטכנולוגיות שמגיעות בכל גל, תאפשר לכלכלות ולחברות עסקיות לצמוח.

גרמניה היתה הראשונה שאימצה את התזה. ״ב־2009, אחרי המשבר הכלכלי, גרמניה היתה בלחץ גדול, והם הבינו שהם צריכים לשנות אסטרטגיה כדי לצמוח״, הוא אומר. ״הם פנו אלי ואל עוד כמה מומחים כדי שנייצר אסטרטגיה ממשלתית. באותה תקופה דברים רבים קרו במקביל: אינטרנט, מובייל, מדיה חברתית. אף אחד לא יכול היה להגיב לדברים כל כך מהר, ואנחנו זיהינו שעומד להגיע עוד גל גדול, עם טכנולוגיית ענן, ביג דאטה, האינטרנט של הדברים, והיה צורך לעשות סדר. אחרי שנתיים הצגתי תוכנית אסטרטגית שבה הממשלה תעזור לחברות פרטיות, אפילו לחברה כמו מרצדס, לעבור לייצור לפי עקרונות תעשייה 4.0, תוך שילוב של הטכנולוגיות השונות. העיקרון המרכזי היה להתמקד בייצור חכם, עם אינטרנט של הדברים, רובוטיקה וקצת בינה מלאכותית. כשהם התחילו לשלב בין הדברים, המשק עבר לצמיחה״. מאז הוא ייעץ ל־17 מדינות ברחבי העולם ועובד עם האיחוד האירופי על תוכנית אסטרטגית ל־2020. בישראל הוא מבקר לעתים תכופות יחסית (״אני חושב שזו הפעם ה־14 שלי פה״), בעיקר לצורך עסקים. ״אני עובד הרבה עם מדינות ערב, ויש לי יכולת ׳להבין׳ חברות ישראליות ולעשות איתן עסקות״. הפעם הוא הגיע כדי להרצות בסדנה של חברת Go-Arc, העוסקת בתחום הבטיחות, ושבה הוא משמש חבר דירקטוריון.

מגד גוזני

האם ישראל היא שחקנית משמעותית בתעשייה 4.0, שאתה מדבר עליו?

״ישראל חזקה בגל הראשון, באינטרנט של הדברים ובביג דאטה. אבל צריך להבין שאלה היו דברים פשוטים יחסית, ועכשיו מגיעים האתגרים האמיתיים, עם הבינה המלאכותית ואלגוריתמים אוטונומיים. כבר אי אפשר יהיה למכור כל טכנולוגיה, הדברים נהפכים מורכבים יותר. גם תחום הסייבר, שישראל חזקה בו, עומד להשתנות, בעיקר בגלל הבלוקצ׳יין שהכל יהיה מבוסס עליו״.

אז אנחנו בבעיה?

״ישראל עדיין לא מאחור כי אתם חלק מהגל הראשון, אבל אתם צריכים להבין איך להשתלב גם בגל השני. אני לא עובד עם הממשלה הישראלית. בפורום הכלכלי העולמי אני יושב עם השחקנים הגדולים, וישראל לא מיוצגת בחדר. אם ישראל רוצה, היא יכולה לפנות אלי. אבל אני לא מוכר את עצמי, אני אפילו לא לוקח כסף מרוב הממשלות שאני עובד איתן. אני לוקח כסף רק אם אני מרגיש שלא מעריכים את העבודה שלי. בחוזי הייעוץ שלי אני כותב שאני לוקח כסף רק אם לא מיישמים את התוכניות שלי״.

הנה בא עוד גל גדול שלושת גלי המהפכה על פי הנריק וון שיל

מאילו מדינות לקחת כסף?

״מערב הסעודית, למשל. הכנתי להם אסטרטגיה כי הם באמת רוצים לעשות את הדבר הנכון, אבל יש שם כל כך הרבה יועצים ואתה יושב עם שלושה שייח׳ים שלכל אחד מהם יש דעה אחרת והדברים לא זזים. באיחוד האמירויות, לעומת זאת, המצב שונה. שם הם מובילים את התעשייה 4.0, עיקר באמצעות טכנולוגיות. אני חושב שלישראל יש הזדמנות אדירה איתם, אבל אתם צריכים לעשות את זה בדרכים חכמות כי הם לא רוצים לעבוד עם המדינה באופן ישיר״.

אילו עוד מדינות מיישמות את התוכנית בצורה טובה?

״סין הולכת בכיוון הנכון. גם שם בעיקר קונים טכנולוגיות ומעתיקים דברים כי יש להם כוח עבודה זול. ליזמים ולאנשי עסקים ישראליים יש שם הזדמנות גדולה, אבל לא בהייטק ובאינטרנט. בעוד שלוש או ארבע שנים יהיה קשה להתחרות עם הסינים בהייטק. מה שהם יצטרכו זה מזון בכמות גדולה פי שלושה ממה שהם צורכים עכשיו. הם מחפשים פתרונות חכמים בתחום החקלאות, וכאן נמצאת ההזדמנות שלכם״.

וון שיל למד מנהל עסקים וכלכלה בגרמניה, שימש כסגן נשיא בחטיבת התוכנה של יבמ, וב־2009 יצא לקריירה עצמאית כיועץ, משקיע ויזם. ב־2010 הקים את Époque Plus, חברה לסחר אוטומטי בשוק ההון, שאותה הוא מגדיר ״מכונה להדפסת כסף״. החברה מנהלת כיום את כספן של ארבע מהמשפחות העשירות ביותר בשווייץ. ״שוק ההון מלא ברובוטים של סחר, אבל 99% מהם יכולים לעבוד בצורה טובה רק במשך חודשיים או שלושה. האסטרטגיה שלהם מבוססת על ניתוח נתונים היסטוריים, זיהוי תבניות והשקעה לפי אותן תבניות. זה לא משהו שעובד לאורך זמן. המערכת שאני פיתחתי היא בעצם רובוט שיודע לבצע בתוך ננו־שניות פעולות שלסוחרים אנושיים לוקח בערך שש שניות לבצע. בשוק הפורקס, שם אנחנו פועלים, זה משמעותי מאוד. במקום להשתמש בנתוני עבר, אנחנו מגיבים מהר למה שקורה עכשיו״.

למה רק ארבע משפחות עשירות נהנות מהיכולת הזו?

״גם כי אנחנו לא רוצים להפריע לשוק יותר מדי, וגם כי זה סוג השקעה שדורש סכומים גדולים, צריך מינימום של 100 מיליון דולר כדי להיכנס. אנחנו עובדים גם עם בתי השקעות וכספי פנסיות, מוסדות פיננסיים שבאים עם סכומים גדולים. אגב, השנה העברתי את כל האחזקות שלי בחברה לבן שלי, והוא רק בן 25. זו חברה שעושה המון כסף, ואני מאמין שהוא יוכל לעשות מזה משהו עוד יותר טוב. לדור החדש יש רעיונות חדשים״.

בביטקוין, המטבע של הדור הצעיר, הוא לא מחזיק. ״אני מאמין בטכנולוגיה של הבלוקצ'יין, אבל לביטקוין יש חיים רק כי אנשים רוצים להוציא כסף מהבנקים. זה אוויר חם. אין שם נכסים אמיתיים ויש בועה ענקית של כל הטוקנים וההנפקות. לדעתי עד סוף השנה זה יתפוצץ. אנחנו רואים פה טכנולוגיה בגרסה הראשונה שלה. בשלב הבא המטבעות האלה יקושרו לנכסים אמיתיים, בתים, מכוניות וכו'. כשיהיו נכסים אמיתיים, יהיה אפשר לסחור באופן ישיר, בלי בנקים, ובלי שהכל מבוסס על אמון״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#