דבר עורךמגזין TheMarker |

תראו להן מדעניות

הדבר ההגיוני שכל הורה צריך לעשות בעבור ילדיו הוא להציע להם לבחור בלימודים טכנולוגיים

איתן אבריאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתן אבריאל

הדבר ההגיוני שכל הורה צריך לעשות בעבור ילדיו הוא להציע להם לבחור בלימודים טכנולוגיים – שבהמשך יובילו אותם לעבודה בהייטק. הורה שהצעתו התקבלה, יזכה לראות את ילדיו נהנים מעצמאות כלכלית, והוא עצמו יהיה עשיר יותר כי יצטרך לעזור להם פחות.

המספרים מדברים: על פי נתוני משרד העבודה, המקצוע בעל השכר הגבוה בישראל הוא מפתח תוכנה. אחריו בסדר יורד נמצאים מקצועות טכנולוגיים כמו אבטחת איכות, בדיקת תוכנה והנדסה אזרחית. רק אחר כך מגיעים מקצועות כמו עורך דין, נהג משאית וכלכלן.

זה לא הכל: הסיכוי שילדים אלו ייהנו מהביטחון העצמי שמגיע עם שכר גבוה יחסית, כמו גם מבחר בני זוג, ובסופו של דבר גם הביטחון הכלכלי של הנכדים. ועוד לא אמרנו מילה על האפשרות ללמוד מחשבים בזמן התיכון, שיפתחו אופציה למיון ליחידה טכנולוגית בצבא.

אין בהצהרה הכלכלית הזו שום אמירה על טיב העבודה בהייטק, מידת הסיפוק ממנה או רמת העניין בה. עבור רבים, עבודה של שעות רבות מול מסך מחשב עלולה להיות בלתי מספקת או משעממת, אם כי לא בהכרח יותר ממקצועות אחרים. גם עבודה של עורך דין, רואה חשבון, מנהל השקעות או מציל בים עשויה להיתפש כמשעממת.

עדה יונת. על מנת שיהפכו לממציאות ומדעניות, לא מספיק לחשוף את הילדות לתעשייה עצמה – אלא צריך לחשוף אותן לסביבה טכנולוגית שבה יש נוכחות בולטת לנשיםצילום: AP

עבור אחרים עבודה בהייטק אינה אופציה ריאלית כי פשוט "אין להם את זה". אבל צריך להודות: קריירה בעולם ההייטק מציעה את הפרנסה הטובה במשק, עבודה בתנאים נוחים, וגם הזדמנות לקחת חלק בבניית העתיד ובעיצובו.

את הראייה לכך אפשר למצוא ב"נבחרת הסטארטאפים" המתפרסמת במגזין זה. 20 החברות בנבחרת פועלות בתחומים מגוונים – רפואה, סייבר, חקלאות, רכב, שירותים עסקיים ופינטק. כל אחת בדרכה פורצת דרך ועושה משהו שלא נעשה בעבר. כך גם מאות הסטארטאפים שהגישו את מועמדותם, ועוד כ־5,000 סטארטאפים אחרים בישראל. כולם עושים דבר מה ייחודי, אם לא במהות – אז בדרך שבה הם פותרים אתגרים.

עכשיו, בואו נניח שהורה שקורא את הדברים השתכנע –והחליט לעודד את ילדיו להתעניין בהייטק. האם זה מספיק כדי להשפיע על הילד? מה עושה הורה שהוא עצמו לא מהתעשייה – והרי פחות מ־10% מהעובדים מועסקים בהייטק – וכלל אינו יודע להנגיש לילדיו את התחום?

מחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית בשאלה "מי הופך לחדשן באמריקה", מספק חלק מהתשובה. שלא במפתיע, הוא מראה שלרוב, בני המעמדות הכלכליים הגבוהים הם אלה שנהפכים למדענים ואנשי טכנולוגיה. מרכיב חיוני נוסף הוא לימודי מתמטיקה: ילד שמצטיין בהם מגדיל את סיכוייו, לא משנה מהיכן הגיע, אבל בני השכבות החלשות לומדים מתמטיקה בשיעור נמוך יותר. עוד מתברר שנגישות וחשיפה בגיל צעיר למדע, חדשנות והייטק, מגדילה את ההסתברות שהילד ייהפך למדען או טכנולוג – וזה נכון לכל שכבות האוכלוסייה. ילדים שגדלו באזורים שבהם יש פעילות מדעית ענפה נמשכו אליה, ולא רק למדע באופן כללי אלא לענף המדעי הייחודי שבו האזור מתמחה.

אבל הממצא המדהים ביותר נוגע לילדוֺת: במקרה שלהן, על מנת שיהפכו לממציאות ומדעניות, לא הספיק לחשוף אותן לתעשייה עצמה – אלא צריך לחשוף אותן לסביבה טכנולוגית שבה יש נוכחות בולטת לנשים. רק אז, ושוב עבור כל שכבות האוכלוסייה, נרשמה קפיצה בהסתברות שהילדות יפנו ללימודים מדעיים.

כותבי המחקר מחלצים ממנו המלצות עבור מדינות שמעוניינות להגדיל את כמות המדענים, ולהעניק סיכויים טובים יותר למוביליות עבור האוכלוסיות החלשות. הם חישבו, למשל, שאם השכבות החלשות יספקו לשוק מדענים כמו ה־20% העשירים, הרי שקצב החדשנות הלאומית – הנמדדת על פי מספר הפטנטים המוגשים לרישום – יוכפל פי ארבעה. אלא שמה שמעניין אותנו הפעם הוא איך הורים יכולים לעזור לילדים שלהם, וזו כנראה הנוסחה: דברו עם ילדים, שכנעו אותם לבחור בלימודי מתמטיקה ומדע ולהצטיין בהם, ובעיקר תחשפו אותם למקומות שבהם אנשים עוסקים במדעים, בהייטק ובטכנולוגיה. את הילדות הקפידו לחשוף לסביבות טכנולוגיות שבהן נמצאות כמה שיותר נשים בתפקידים בכירים. זה כדאי לכן, להם ולכם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker