תנו לניר חפץ לעשות לכם סדר - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שווי שוק

תנו לניר חפץ לעשות לכם סדר

הבחירה של נתניהו דווקא בחפץ, מאנשי אמונו של נוני מוזס, היא המפתח להבנת מערכת היחסים בין שני האישים. אין בה שום פן אידיאולוגי או מפלגתי, רק אינטרסים מושחתים של כסף ושלטון

תגובות

אם אתם לא עיתונאים או פוליטיקאים, ייתכן שבקיץ 2018 איבדתם את היכולת לעקוב אחרי כל פרשות השחיתות לכאורה בלשכת ראש הממשלה. אבל אם הפסיכולוגיה של הפוליטיקה לימדה אותנו משהו, הבלבול הזה לא מפריע לכם. בכל הקשור לתחום הפוליטי, רובנו אוספים מידע בצורה משונה: כל פיסת מידע שבה אנחנו נתקלים מקוטלגת במוחנו על פי דעתנו הקדומה והמחנה הפוליטי־תרבותי שאליו אנחנו שייכים. מידע שמתיישב עם עמדתנו מחזק את תפישתנו המקורית; ממידע שסותר אותה אנו מתעלמים, או מסווגים אותו כ"פייק ניוז" או "ספין" של המחנה היריב.

בישראל העיתונות מאבדת בשנים האחרונות את המשמעות שלה ובעיקר את האפקטיביות שלה בכל הקשור לתחום הפוליטי. לכל מחנה יש לא רק דעות – אלא גם עובדות משלו. את מחנה ביבי ונגזרותיו לא תשכנעו בשום דבר שפוגע במנהיג – ולמתנגדי נתניהו לא תמכרו שראש הממשלה עושה גם דברים חיוביים. כאשר משהו ממוסגר כפוליטי או מפלגתי, העובדות הקשורות בו מאבדות מחשיבותן. לכן, אנסה לתאר לכם את פרשיות השחיתות האחרונות בצמרת המדינה בדרך שונה מהמקובל, ולתת לניר חפץ, כוכב התמלילים שפרסם בסוף יוני גיא פלג בחדשות 2, להסביר לנו מה בדיוק קורה בעשור האחרון ביחסים המושחתים בין ראשי הממשלה לצמרת העיתונות בישראל.

הנה התחנות העיקריות בחייו של חפץ, מי שבמשך שנים התהלך ביננו עם התואר "עיתונאי", למרות שספק רב אם הוא ראוי לו: הוא צמח מקצועית בקבוצת "ידיעות אחרונות", שם מילא תפקידי עריכה בכירים במוצרי דגל של הקבוצה. הוא נמנה עם "נאמני נוני", קבוצה של כעשרה עורכים ובעלי טורים בכירים שמשרתים ללא פקפוק את האינטרסים של הבוס, נוני מוזס, בעל השליטה והעורך האחראי של "ידיעות אחרונות" והאתר ynet. בתחילת שנות ה־2000 התקרב חפץ לראש הממשלה אריאל שרון, עוד אביר במסדר ראשי הממשלה הישראלים שהיו טבולים בפרשיות שחיתות. שרון ניסה למנות את חפץ לתפקיד מנכ"ל רשות השידור – ג'וב שהיה כמעט תמיד שמור לנאמני המשטר. ואולם הניסיון נכשל וחפץ המשיך ב"ידיעות אחרונות". לאחר שלא מונה לעורכו הראשי של העיתון, פנה לקריירה פוליטית והתמנה לדוברו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

הבחירה של נתניהו דווקא באחד מאנשי אמונו של מוזס היא המפתח להבנת מערכת היחסים בין שני האישים. אין בה שום פן אידיאולוגי או מפלגתי. הכל אינטרסים. העובדה שמוזס ונתניהו שמחו להיעזר בשירותי חפץ מלמדת מה חושבים שניהם על "עיתונות" – אין דבר כזה, יש רק אינטרסים מושחתים של כסף ושלטון.

ניר קידר

בשנת 2011 נפרדו נתניהו וחפץ והאחרון פנה לתפקיד חדש, עורך "מעריב". מדוע החליט נוחי דנקנר, בעל השליטה בעיתון אז, למנות דווקא את חפץ לתפקיד? בדיוק מאותה סיבה שבגללה רצו בו גם מוזס ונתניהו: מינויו היה הדרך הטובה ביותר שבאמצעותה יכלו אנשים בעמדות כוח לעשות שימוש לרעה בעיתונות, כדי להשחית את כל מה שסביבם.

כאן מתחיל החלק המעניין ביותר בקריירה של חפץ. כיצד הגיבה צמרת העיתונות בישראל כאשר דנקנר רכש – עם כספי ציבור – את "מעריב", ושם בראשו את חפץ, אדם שכל מי שהכיר אותו מקרוב ידע על אורחו ורבעו המושחת? כמובן – בהתבטלות או במחיאות כפיים. בנובמבר 2011, בכנס "חירום" שנערך בסינמטק תל אביב, השתתפה כל צמרת העיתונות בישראל שבאה לדון בסכנה הנשקפת לחופש העיתונות. אל הבמה עלו ובאו בזה אחר זה ה"טאלנטים" של ערוץ 2 וערוץ 10, וכל הכוכבים של "ידיעות", "מעריב", "גלובס", ולצערנו גם נציגים בודדים מ"הארץ". והנה עלה על הבמה גם חפץ ונשא את דבריו על חופש העיתונות. האיש אשר כל הקריירה שלו היתה רק השחתה של עיתונות, שמונה על ידי טייקון כדי לסרס את העיתונות, נושא דברים בכנס להגנה על עיתונות. וכל העיתונאים שתקו. שתקו מול הכסף והכוח של חפץ והבוס שלו.

"מעריב" פשט את הרגל כידוע, ביחד עם שאר הפירמידה המושחתת של דנקנר. וחפץ? הוא חזר לנתניהו, רק כדי לחתום כשש שנים לאחר מכן על הסכם עד מדינה, והתמלילים שפרסם פלג מלמדים כי מיד עם כניסתו ללשכת ראש הממשלה הוא פצח בהקלטות סתר של האנשים שעמם בא במגע. הוא לא עשה זאת לצרכים עיתונאיים, כמובן, ואפילו לא לצרכים פוליטיים. איסוף המידע נועד לשרת צרכים אישיים: חפץ השתמש בכל הקלטות הסתר והמידע שאסף במשך שנים על נתניהו כדי לחלץ את עצמו בעור שיניו מכתב אישום פלילי.

האם מעללי חפץ הכניסו בכם אי נוחות? האם אינכם יודעים היכן למקם אותם על הרצף שבין סיפור שמשרת את נתניהו לכזה שפוגע בו? אינכם בטוחים לאיזו מפלגה או "שבט" לשייך את חפץ? זו היתה הכוונה. העיתונות של השבטים והשיח הציבורי המפלגתי אינם אלא מסך עשן. אתם הקורבן. עליכם עושים את הסיבוב. תומכי ביבי, מתנגדיו, ימין ושמאל – במקרים רבים זהו מנגנון ההסוואה שבאמצעותו אנשים כמו חפץ עוזרים לפוליטיקאים, לטייקונים ולבעלי העיתונים לשדוד את עתידכם ולסמא את עיניכם. תתמקדו ב"חפצים" ובמשרתים שלהם שעומדים מנגד – והמציאות תתחיל להתבהר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#