גולשים מלידה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גולשים מלידה

ילדים גדלים כיום בתוך עולם שהמחשב והאינטרנט הם חלק מובן מאליו בו. מה זה עושה למיומנויות החיים שהם רוכשים בגיל צעיר, ולאופן שבו הם תופסים יחסים חברתיים? בקרב החוקרים שורר קונסנזוס: אף אחד לא באמת יודע

תגובות

אלון היה עצוב מאוד כשאביו בישר לו שאמו, שהיתה צריכה לחזור באותו היום מנסיעת עבודה לגרמניה, תתעכב בכמה שעות ותחזור רק בבוקר שלמחרת. לא רק בגלל הגעגועים לאמו, אלא גם בגלל הגעגועים לאייפד שלה, שלקחה עמה לנסיעת העבודה. אביו לא מרשה לו להשתמש במחשב הנישא שלו, המשמש אותו לעבודה, והילד, שהוא חובב מסכים מושבע, חש געגוע עז למשחקים ולאפליקציות שנמצאים באייפד של אמו.
אלון הוא נציג מובהק של הדור הצעיר הממלא כיום את בתי הספר היסודיים. הוא חובב מחשבים, לא מסרב לצפייה בתוכניות שונות בערוצי הילדים ומסוגל, אם רק ירשו לו, להעביר יום שלם מול מסך. כל מסך. אנשים יכולים לצקצק בלשונם ולומר שההורים מזניחים את הילד שלהם הגולש ומשחק במחשב כל היום, אבל כשחושבים על זה, כמה מאתנו יכולים לנהוג אחרת? רובנו הרי לא מתחילים את היום במדיטציה שאחריה אנחנו מבלים זמן איכות עם הילדים הלומדים בהום סקולינג. מה לעשות, בעולם שלנו צריך לתחזק קריירה, לענות לנייד גם אחר הצהריים ומפעם לפעם ליהנות (בצירוף רגשות אשמה) מיכולתם של המסכים השונים לשמש בייביסיטרים. אלה שבביתם גדלים תיכוניסטים יעידו שהמשימה של הגבלת זמן השימוש במחשב מסובכת שבעתיים.
מה השהות הרבה מול מסך המחשב עושה לילדים שלנו? אפשר להתחיל בחדשות הטובות: מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה  
ב־2008 גילה ששימוש רב באינטרנט משפר את יכולות קבלת ההחלטות וברירת המידע. במחקר אחר, שערכו חוקרים מאוניברסיטת מישיגן, נמצא שהאינטרנט הוא כלי טוב ללימודים שמעלה את הביצועים האקדמיים, בעיקר באוכלוסיות שהכנסתן נמוכה. בארצות הברית, מדובר בעיקר בילדים ובתיכוניסטים אפרו־אמריקאים. על פי המחקר, ילדים הגולשים כ־30 דקות ביום זוכים לציונים טובים יותר בקריאה בהשוואה לילדים הגולשים פחות, ומדורגים גבוה יותר במבחני השוואה ארציים. במתמטיקה דווקא לא נרשם שום יתרון למרבים לגלוש. ככלל, שני המחקרים מצאו שיפור בהתפתחות השפה והכתיבה, מכיוון ששימוש רב ברשת כרוך בקריאה מרובה – בפייסבוק, ככלות הכל, לא מתכתבים בסימני עשן.
ואולם, רוב הילדים בישראל לא גולשים רק 30 דקות ביום. למעשה, הם מבלים מול המסך יותר מילדים בכל מקום אחר. במחקר שערכה אונסק”ו ב־2007, נמצא כי ילדי ישראל נמצאים במקום הראשון בעולם במשך הזמן שהם מבלים במשחקי מחשב. 34.6% מתלמידי כיתה ח’ בישראל משחקים במשחקי מחשב לפחות ארבע שעות ביום. עוד נמצא כי ילדים גילאי 7־10 מבלים מול המחשב כשעה ביום, וכי 10% מהם מבלים מול המחשב 16 שעות בשבוע.
גם אם ילדי ישראל נמצאים בחלק העליון של הסקאלה, התופעה היא גלובלית - רוב הילדים בעולם המפותח משתמשים במחשב באופן אינטנסיבי. השאלה היא איך השעות האלה מול המסך מעצבות את עולמם ואת כישורי החיים שהם רוכשים.

umpcportal.com

מחווטים מחדש את המוח
ברור כיום שהשהות הרבה מול המחשב משפיעה לא רק על ילדים, אלא על כולנו. ב־2008 היטיב לבטא זאת הסופר והעיתונאי ניקולס קאר, במאמר שפרסם במגזין The Atlantic - “האם גוגל הופך אותנו לטיפשים?” קאר העיד שבשנים האחרונות הוא מתקשה לקרוא טקסטים ארוכים כבעבר, וייחס זאת לשימוש הרב שהוא עושה ברשת. בקריאה מסורתית, סיפר, “אני נעשה עצבני. מאבד את ההקשר. מתחיל לחפש משהו אחר לעשות. אני חש שעלי לגרור את המוח הגחמני שלי בחזרה אל הטקסט. הקריאה המעמיקה שפעם היתה טבעית עבורי, הפכה למאבק”. לטענתו, הדרך שבה התרגלנו לצרוך מידע משנה את המוח שלנו.
אם זו השפעת הרשת על מוחם המפותח של אנשים מבוגרים, איך היא משפיעה על ילדים? החוקרים שעמם שוחחנו אמרו כי ברור  שקיימות השפעות, אך סבורים שמוקדם לקבוע מהן ההשפעות לטווח הארוך. “המוח שלנו הוא גמיש ומשתנה בהתאם לחוויות ולפעולות מסוגים שונים שאנחנו מבצעים”, מסביר הנוירופיזיולוג ד”ר אלון סיני מהמחלקה לנוירוכירורגיה והמחלקה לנוירולוגיה ברמב”ם. “זה נכון לכל גיל, אבל העוצמה של השינוי רבה יותר בגילאים הצעירים”. שינוי כזה נצפה, למשל, בהתפתחות קשר עין־יד אצל ילדים כיום. השימוש בעכבר מפתח אצל הילדים קשר
עין־יד משוכלל יותר מזה שנדרש מפעוטות המושיטים יד לחפץ. “בעבר במבחני טיס היו בודקים את היכולת הזו, אבל כיום אין כמעט נבחנים שלא מצליחים במשימה”, מתאר סיני את השינוי. גם מיומנויות שפה, הוא מוסיף, מתפתחות מאוד בזכות השהות באינטרנט: “כיום ילדים מיומנים בתרגום של סמלים למערכת שפתית חדשה. הרי האייקון 'לייק' בפייסבוק הוא סמל שמקבל משמעות מופשטת ומורכבת”.
המיומנויות החדשות הללו לא חייבות לבוא על חשבון יכולות אחרות, מדגיש סיני, ולא הכרחי שפיתוח מערך קישוריות בחלק אחד של המוח יהיה על חשבון מערך אחר. "אם השימוש במחשב בא על חשבון דברים אחרים, כמו פעילות מוטורית, אז נראה התנוונות", הוא אומר.רק שהשפעת שהות מול המחשב לא מסתכמת שינויים בחיווט במוח - השינוי הוא גם בהתנהלות החברתית.

reebob

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון אפריל של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#