מלכודת הצמיחה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מלכודת הצמיחה

התכווצות מכפיל הרווח של מיקרוסופט מ־60 ל־10 ביטאה את ההתפכחות של המשקיעים בכל הנוגע לתחזיות הצמיחה הלא ריאליות שהיו להם מלכתחילה

תגובות

פיטר לינץ’, מהגדולים שבמנהלי ההשקעות בוול סטריט, ידוע כחובב השקעות בחברות צומחות. התשואות שהשיג התבססו ברובן על מניות של חברות קטנות, דוגמת רשת המסעדות המקסיקאית טאקו בל. אלה צמחו במהירות והניבו לו רווחים עצומים.
עיקרון הרווח הטמון בחברות צמיחה קל מאוד להסבר. נניח, למשל, שקניתם מניה של חברה ב־50 דולר, כאשר הרווח השנתי שלה הוא 2 דולרים למניה. מכפיל הרווח שבו נקנתה המניה הוא 25 והתשואה על ההשקעה היא 4%. זו אינה תשואה גבוהה, כמובן, אבל היא אמורה לצמוח ולפצות על כך בשנים הבאות.
 נניח שהרווח השנתי של החברה גדל בחמש השנים הבאות ב־30% מדי שנה. לאחר חמש שנים יהיה הרווח למניה כ־7.5 דולרים - והתשואה השנתית על מחיר הרכישה המקורי 15%. זו כבר תשואה נאה ביותר. במונחי מחיר הקנייה, המניה נסחרת כעת במכפיל 7. כלומר, בדיעבד מתברר שהיא נרכשה במחיר זול מאוד.
אבל לא כל החברות מקיימות את הבטחות הצמיחה האופטימיות שהמשקיעים תולים בהן. ניקח לדוגמה את יצרנית הסנדלים האופנתית, חברת קרוקס. כאשר קרוקס הונפקה בוול סטריט ב־2006, ציפיות הצמיחה ממנה הרקיעו שחקים. ואכן, ב־2006־2007 צמחו הכנסותיה ביותר מכפליים, מ־350 מיליון דולר לכ־850 מיליון דולר. התחזית ל־2008 דיברה על צמיחה של כ־40% במכירות. כתוצאה מכך זינקה המנייה בתוך שנה פי חמישה, מ־14 דולר ל־70 דולר. הרווח של קרוקס היה אז 2 דולרים למניה והחברה נסחרה במכפיל 35. שווייה של קרוקס הרקיע לכ־5 מיליארד דולר, והיה כשליש משווייה של יצרנית נעלי הספורט המצליחה, נייקי.
המשקיעים בקרוקס שקנו אותה לפי מכפיל של 35 עשו חשבון פשוט: גם אם הכנסות החברה יצמחו בקצב ממוצע נמוך הרבה יותר, למשל 20% בשנה למשך חמש שנים, עדיין זו השקעה טובה. מדוע? משום שהגידול ברווח אמור לפצות על כך. אם הציפיות של המשקיעים היו מתקיימות, בשנת 2010 היתה קרוקס אמורה להציג הכנסות של 1.5 מיליארד דולר ורווח למניה של כ־4 דולרים, כפול מהרווח ב־2007. במקרה כזה מחיר של 70 דולר למניה היה משקף לה כיום מכפיל רווח של 17 בלבד. נשמע סביר.
בפועל, קרוקס נקלעה לבעיות תפעוליות קשות, שלא היו קשורות בהכרח למשבר הפיננסי. במקום לצמוח, הכנסותיה ב־2008 צנחו ב־15%. הצניחה נמשכה גם ב־2009, ורק במהלך 2010 היא החלה להתאושש. במקום מכירות של 1.5 מיליארד דולר, כמו בתחזית "השמרנית” של 2007, סיימה קרוקס את 2010 עם הכנסות של 790 מיליון דולר, שהיו עדיין נמוכות מהכנסותיה ב־2007. הרווח למניה היה רחוק מאוד מ־4 דולרים המקווים והגיע ל־77 סנט. מניית קרוקס קרסה באותן שנים עד פחות מדולר אחד, וכיום היא נסחרת במחיר של 17 דולר.
המקרה של קרוקס, הגם שהוא מעט קיצוני, שכיח מאוד בוול סטריט. הוא אופייני במיוחד לחברות טכנולוגיה צעירות שמקבלות מחירים נדיבים בסמוך להנפקתן עקב ציפייה לצמיחה מהירה ברווחיהן. בהמשך, כשהציפיות מתבדות, מגיעה האכזבה, ועמה נפילה קשה במחיר המניה.
אבל בדרך כלל הבעיה היא לאו דווקא בחברות, אלא בציפייה מוגזמת של המשקיעים, שגורמת להם לשלם מחיר גבוה מדי על מניות צמיחה. דוגמה לכך היא חברת התוכנה מיקרוסופט. בעשר השנים האחרונות הגדילה מיקרוסופט את הכנסותיה ורווחיה בהתמדה. הכנסות החברה צמחו מרמה של כ־25 מיליארד דולר ב־2001 ליותר מ־60 מיליארד דולר ב־2010, הרווח למניה צמח באותה תקופה פי 3 וכיום הוא 2.1 דולרים למניה.
למרות זאת, מניית מיקרוסופט הלכה בכיוון ההפוך. לעומת מחיר של 35 דולר במחצית 2001, כיום היא נסחרת במחיר של כ־25 דולר. לאורך כל אותן שנים הלך מכפיל הרווח של מיקרוסופט והתכווץ – מרמה של 60 ב־2001 עד למכפיל רווח של 10 בלבד כיום. ההתכווצות של מכפיל הרווח ביטאה את ההתפכחות האטית של המשקיעים בכל הנוגע לתחזיות הצמיחה הלא ריאליות שהיו להם ממיקרוסופט מלכתחילה. תהליך דומה של התפכחות עבר על המשקיעים במניות טכנולוגיה רבות אחרות כמו אינטל, סיסקו, ו־eBay.
דוגמאות אלה, ורבות אחרות, מלמדות עד כמה חשוב לא להגזים בתחזיות צמיחה אופטימיות, גם בחברות מבטיחות, ועד כמה חשוב מחיר הכניסה לכל השקעה. מי שמשקיע בחברות מתוך ציפייה לגידול שנתי עקבי של 30% ברווח, צריך לנסות לבדוק מה עלול לקרות במקרה שהתחזיות שלו יסטו, גם אם רק במעט, מהתוואי האופטימי שלהן. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#