האם יכולה לקום כאן גוגל - מגזין TheMarker - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם יכולה לקום כאן גוגל

לא פשוט לבוגרי 8200 היושבים במרתף ברמת גן, להבין מה קוּל בעיניהם של בני טיפש־עשרה בארצות הברית או ביפאן

2תגובות

פעם, עד ממש לא מזמן, היה נהוג לשאול במקומותינו: "מדוע אין לנו נוקיה ישראלית"? השאלה נראתה במקום: פינלנד, מדינה המרוחקת מהמרכזים הכלכליים והתרבותיים של העולם, עם אוכלוסייה של 5.4 מיליון תושבים, פחות מישראל, הצמיחה את החברה מספר אחת לייצור מכשירי סלולר, שבשיאה נסחרה בשווי של 200 מיליארד דולר.


בינתיים נוקיה נקלעה לקשיים, וכיום היא שווה רק 30 מיליארד דולר - פחות מטבע, שנסחרת בשווי של 45 מיליארד דולר - אבל השאלה ברורה: למה חממת הטכנולוגיה ששמה מדינת ישראל, שמייצרת סטארט אפים בקצב רצחני ומוכרת אותם במהירות, אינה מסוגלת להפוך את חלקם לחברות ענק מובילות בשוק העולמי? הנתונים באמת צורמים: בעשור האחרון הוציאה מתוכה ישראל מאות סטארט אפים ומכרה עשרות מהם מדי שנה.


לעומת זאת, את חברות הטכנולוגיה הישראליות הנמנות עם מובילות השוק בעולם אפשר לספור על יד אחת: יש את צ’ק־פוינט בהגנה על רשתות, את נייס במערכות הקלטת קול ותמונה, את אורבוטק בבדיקת מעגלים מודפסים - וזהו. עד כדי כך צורם הפער בין מספר הסטארט אפים והאקזיטים למספר חברות הטכנולוגיה הבשלות, שהשתרש אצלנו מיתוס: הישראלים טובים ביזמות, במהירות ובטכנולוגיה - אבל גרועים בשיווק, בניהול וביכולת לבנות חברות לטווח ארוך.


האמת מורכבת יותר. ראשית, לישראלי המצוי יש תאווה גדולה לאקזיט, ומעטים היזמים שעומדים בפיתוי של “לעשות מכה”. הסיפור מוכר: 100% מהיזמים הישראלים יאמרו ש”הם בונים חברה לזמן ארוך”, אך ימכרו מיד במחיר המתאים וימהרו להסביר כי “החבירה לגוף גדול היא המהלך הנכון להתפתחות החברה בעת הזו”. ההחלטה להעדיף כמה עשרות מיליוני דולרים עכשיו על פני סכום גדול יותר בעתיד - אך גם סיכון לכישלון בשוק ואובדן ההשקעה בחברה - היא רציונלית.


שנית, אולי זה פשוט נכון: לחברה ישראלית, עם הנהלה ישראלית ומנטאליות ישראלית, אולי באמת קשה יותר לעבור את שלבי השיווק, התפעול והניהול ההכרחיים כדי להפוך לחברה בינלאומיות גדולה. בשלבי ההתפתחות האלה השוק אכזרי הרבה יותר, ההשקעות גדולות פי כמה - והסיכוי לכישלון גדל בהתאם.


האם העולם הדיגיטלי לא שינה את כל זה? הרי באינטרנט לא חייבים לפתוח סניפים, לשנע מוצרים ולשלוח מנהלי מכירות לארה"ב, לגרמניה וליפאן. ובמלים אחרות: מדוע שלא יצמחו דווקא מישראל הפייסבוק או הגרופון הבאים? טכנולוגית, יש לנו את זה. יותר מעשר חברות אינטרנט ישראליות נמכרו בשנים האחרונות, בין השאר לגופים כמו גוגל, מיקרוסופט וממש לפני כשבועיים - לפייסבוק. יש אפילו נישה אחת שבה חברות ישראליות שולטות גם בטכנולוגיה וגם בשוק עצמו: פורנוגרפיה, הימורים והימורים במטבע חוץ - הוכחה לכך שבאינטרנט ישראלים יכולים גם לשווק ולנהל.


אבל אם בוחנים את הסביבה הגלובלית של חברות אינטרנט גדולות, מגלים שיש שני סוגי חברות. הסוג הראשון הוא “חברה אמריקאית גדולה”, לעתים קרובות מ”סיליקון ואלי” בקליפורניה, השולטת בשוק האמריקאי ובחלק גדול מהשוק העולמי. כך גוגל בתחום החיפוש, פייסבוק ברשתות החברתיות, אמזון בקמעונות, גרופון במכירות חברתיות ואפל במוזיקה. הסוג השני הוא שיבוטים של הסוג הראשון, שפורחים במדינות גדולות באירופה ובמזרח: סין, רוסיה, הודו, יפאן, קוריאה וגם גרמניה. בחלק מהמקרים שירותים אלה התחילו כהעתקה מדויקת של הקונצפט האמריקאי, אבל היזם המקומי ידע להתאים אותו לשפה ולטעמי הקהל - ולכבוש נתח שוק גדול.


כמעט שאין, לעומת זאת, חברות אינטרנט שיצאו ממדינות קטנות והצליחו להשתלט על העולם. מדוע? אולי כי באינטרנט הטכנולוגיה היא רק חלק מהעניין, ולא בהכרח החשוב ביותר. כדי ליצור משהו מצליח באינטרנט, צריך גם להבין ולנשום את התרבות, את הצרכנים, את השיווק, ובעיקר צריך לדעת איך להיות מדליק וקוּל. זה תנאי כמעט הכרחי - ולא פשוט לשלושה בוגרי 8200 היושבים במרתף ברמת גן, להבין מה יהיה קוּל בעיניהם של בני טיפש־עשרה בארצות הברית או ביפאן.


רשתות חברתיות היו קודם, אפילו בישראל, אבל כדי ליצור את פייסבוק היה צריך להגיע סטודנט מתוסכל אחד, שהבין כיצד סטודנטים בארה”ב מחפשים מידע אחד על השני. ובאינטרנט, לאחר שמשהו מצליח, מבסס מותג ועובר מאסה קריטית של משתמשים - כמעט שלא ניתן לעצור אותו מלכבוש חלקים נרחבים מהעולם.


זה לא בהכרח בלתי אפשרי. כמה חברות סקנדינוויות כבר הוציאו שירותי אינטרנט שהצליחו גלובלית, כמו סקייפ וקאזה ‏(שניהם על ידי אותו ממציא‏). חברה שוודית בשם ספוטיפיי מאיימת להפוך לדבר הבא במוזיקה באינטרנט. אבל לחולמים וליזמים הישראלים שמתעקשים לגור בארץ הקודש ולחיות את ההוויה הישראלית - עם הפיגועים, הקסאמים ומלחמות הטייקונים - יהיה מאוד לא קל לפצח את הדבר הבא שידליק את גולשי האינטרנט. 

הופיע גיליון אפריל של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#