ניהול: מנהלים, לכו לישון! - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ניהול: מנהלים, לכו לישון!

מנהלים הסובלים מחסך שינה כרוני מהווים סכנה לעצמם ולסובבים, סבורים מומחי בריאות מהרווארד, שמסבירים מדוע לילות לבנים לא צריכים להיות חלק מהתרבות הארגונית שלכם

תגובות

שנת לילה ארוכה מעולם לא העסיקה במיוחד את פטריק סקרט, עורך מאמרים בנושא בריאות מטעם בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, אבל סקר שנערך בקרב עובדי תאגידים גדולים שינה את דעתו. מהסקר, העוסק בבריאות ועבודה, אותו הציג בבלוג שלו, התברר עד כמה הנושא הזה צריך להעסיק עובדים ומנהלים כאחד.

גטי אימג`ס

הסקר נערך לפני כמה שנים על ידי ענקית התקופות סאנופי־אוונטיס, וכלל 4,200 עובדים בדרגים שונים מארבע חברות ענק בתחומי התחבורה, התקשורת והקמעונות. בחלק הראשון ענו הנשאלים על 55 שאלות בתחום הבריאות והשינה. בחלק השני ענו על עוד 25 שאלות שניסו לברר עד כמה קשורות בעיות הבריאות האלה לביצועיהם.

מתברר כי מרבית הנשאלים (יותר מ־70%)  דיווחו כי הם זקוקים ל־7.6 שעות שינה בלילה, אך ישנים רק 6 שעות. 45% סיפרו גם שהם סובלים מקשיי שינה, ואילו 10% נוספים דיווחו על נדודי שינה כרוניים. רק 45% מכלל הנשאלים דיווחו כי הם ישנים טוב.

התוצאות גם הבהירו את הקשר בין היעדר שינה ורמת הביצוע: באופן עקבי נרשמו ביצועים טובים יותר בקרב מי שהגדיר את עצמו כבעל שינה טובה, לעומת בעלי נדודי השינה או קשיים אחרים. החוקרים העריכו את איבוד הפרודוקטיביות ב־3,150 דולר בשנה לכל עובד הסובל מנדודי שינה כרוניים, וב־2,500 דולר לבעלי קשיי שינה אחרים. עבור כל החברות שהשתתפו בסקר גם יחד הוערך אובדן הפרודוקטיביות ב־54 מיליון דולר בשנה. הסכום הזה כולל את אובדן ימי העבודה הצפויים לאנשים שסובלים מנדודי שינה הלוקחים 5 ימי מחלה או חופשה נוספים בכל שנה, לעומת אלה המוגדרים כישנים טוב.

מבעיית חוסר שינה סובלים כלל העובדים, אלא שהמציאות מוכיחה כי איכות שנת הלילה, כמו גם אורכה, יורדת עם העלייה בסולם הדרגות. לחצים בעבודה מאריכים את היום ומקצרים את הלילה. מנהלים שעובדים עד השעות הקטנות הם מחזה נפוץ. המצב מחמיר בעולם הגלובלי שבו מרבים עובדים בנסיעות מאזור זמן אחד למשנהו, ופוגעים במחזור השינה הבריא שלהם. “הסיבות לחוסר לשינה רבות ושונות” אומר סקרט בראיון טלפוני “תגובות למתח או לחץ, סביבה שאינה מאפשרת שינה טובה וגם בעיות בריאות כמו משקל יתר ובעיות נשימה. אבל יש גם סיבות אחרות שעליהן לרוב ניתן לשלוט בקלות יחסית, והן קשורות יותר מכל לתרבות הארגונית: מנהלים ששולחים מיילים או סמסים באמצע הלילה אולי מעבירים מסר של עבודה קשה, אבל הם לא מעודדים שינה בריאה של עובדיהם ולא נותנים דוגמה אישית. מי שמעודד אדם שרק ירד ממטוס להגיע לפגישה חשובה מבלי להתרגל לאזור הזמן השונה, עלול לפגוע לו במחזור השינה הבריא. עידוד שינה הוא חלק בלתי נפרד מהעקרונות הניהוליים של ארגון שרוצה להיות יותר פרודוקטיבי”, אומר סקרט.

פרופ’ צ’רלס אי. סיזלר, מומחה לשינה בעל שם עולמי מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד מתבטא בחריפות רבה יותר: “תרבות ארגונית שמעודדת חוסר שינה היא לא הגיונית, מסוכנת, והיא ההפך המוחלט מניהול אינטליגנטי”, אמר בראיון להרווארד ביזנס ריוויו, “מנהלים הסובלים מחסך שינה כרוני הם סכנה לעצמם, לצוותים שלהם, לחברות שלהם ולסביבה בכלל”.

פרופ' סיזלר אינו משאיר את הפתרון בידיו של המנהל הלהוט לספק את הסחורה ולכן מכניס את עצמו למעגל קסמים. הפתרון שלו כרוך ביצירת מדיניות שינה (sleep policy) ברורה. "לא ייתכן כי בכל ארגון ניתן למצוא כללים ברורים בנושא שתיית אלכוהול, כניסה לאתרי אינטרנט, הטרדה מינית או שימוש במכוניות החברה, אבל איש לא אומר מה מותר ומה אסור בכל הקשור למחסור בשעות השינה של העובד", הוא אומר. "אם אתה רוצה להעלות את הביצועים, הן שלך והן של הארגון שלך, פעל ליצירת מדיניות שינה ברורה, כזו שאינה מקבלת בברכה חמש שעות בלילה לאורך זמן”.

המלצותיו חד משמעיות: יש לאסור טיסות לילה ואם אין ברירה יש לאפשר לעובד יום מנוחה עם הגיעו כדי להסתגל למחסור בשינה והן לג'ט לג. אין לעודד עובדים לנחות, לשכור אוטו ולצאת מיד לפגישות, ובכלל לא כדאי לאפשר לעובד לנהוג לפני שנח. יש שיראו בזה בזבוז זמן אך האפקטיביות, טוען סיזלר, תגדל. 

 יום עבודה לפי סיזלר יכלול שעות עבודה מוגבלות - לא יותר מ־12 ובמקרים קיצוניים אין לעודד עבודה של יותר מ־16 שעות ביממה. בכל 24 שעות יש לאפשר לעובד 11 שעות מנוחה. לדבריו, יש לאסור על עובדים לעבוד יותר מ־60 שעות בשבוע, ולאסור באופן מוחלט 80 שעות עבודה שבועיות.

סיזלר אומר כי כדי להפנים את המדיניות יש לדאוג להעברת סדנאות ותוכניות אימון לעובדים במהלכן תובהר המדיניות החדשה. בין השאר הוא מציע "לדבר על הנושא", להעלות אותו למודעות בארגון על ידי סדנאות בנושא שינה בריאה ((ממש כמו בנושאי עישון או הרזייה); לתת יום חופש נוסף לעובד שסובל מג’ט לג או לעובד שחזר מנסיעה ארוכה; להורות שלא להעיר עובדים באמצע הלילה, אם לא מדובר בשעת חירום ובעיקר, לתת דוגמה אישית ולא לענות למיילים או סמסים באמצע הלילה.

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון אפריל של מגזין TheMarker. להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#