מאבק ההישרדות של האינטרנט - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאבק ההישרדות של האינטרנט

ארצות הברית מכריעה בימים אלה מה תהיה הדרך שבה יובטחו החופש והשוויון היחסיים בגלישה ברשת, וזה לא קשור לצוקרברג

בזמן שמארק צוקרברג הזיע מול הקונגרס האמריקאי והפרלמנט האירופי במהלך העדויות שמסר בשבועות האחרונים על פרשת קיימברידג׳ אנליטיקה, התחולל אירוע חשוב לא פחות לעתידו של האינטרנט, שזכה לתשומת לב פחותה בהרבה. במוקד ניצב מושג בעל שם כבד ומסורבל, אבל גם בעל השלכות ברורות על החופש לגלוש – נייטרליות רשת. העיקרון המהותי הזה קובע שכל המידע, האתרים והשירותים צריכים לזרום אל הגולשים באופן שוויוני, ללא כל אפליה או צנזורה מטעמים כלכליים או פוליטיים.

ארצות הברית נמצאת בשלבים המכריעים של מאבק עמוס אינטרסים ויצרים על תקנות נייטרליות הרשת. בתקופה הקרובה יוכרע אם הממשל האמריקאי יחזור לאכוף את השוויון האינטרנטי, או שהאחריות לכך תישאר בידי כוחות השוק. האפשרות האחרונה מעוררת חלחלה בעיני רבים, שרואים בכך הפקרת משאב ציבורי לחסדיהם של עסקים דורסניים.

בלומברג

הרגולציה של נייטרליות הרשת קיבלה את צורתה המפורשת והמלאה במהלך כהונתו של נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה. מאז, הדיון בנושא נצבע בצבעים מפלגתיים עזים שכמעט מחקו את השיקולים המקצועיים והציבוריים. מרגע שדונלד טראמפ נבחר לנשיא והחל לחסל את היוזמות הציבוריות המזוהות עם אובמה, גם נייטרליות הרשת עלתה על המוקד. טראמפ מינה לראש נציבות התקשורת הפדרלית (FCC) את אג׳יט פאי, שנודע בהתנגדותו לתקנות.

פאי, בן למשפחת מהגרים הודית שגדל בקנזס, למד בהרווארד ועבד בין השאר כפרקליט בחברת התקשורת ורייזון. עם מינויו, הוא מיהר לקדם את האג׳נדה שלו ושל פטרונו, ובדצמבר האחרון הכריז על ביטול תקנות הניטרליות. לטענתו, החקיקה של אובמה החדירה את הממשלה אל ״ליבו של האינטרנט״ על בסיס הפחדות חסרות בסיס, בשעה שלא היה דבר שדרש תיקון. כדי להגן על מהלכיו, השתמש פאי במונחים דומים לאלה של תומכי נייטרליות הרשת וטען כי הוא פועל למען ״השבת החופש לאינטרנט״.

ההחלטה של פאי עוררה זעם אדיר במחנה הליברלי בארצות הברית. המגזין Wired פרסם באחרונה פרופיל נרחב על ראש ה־FCC והגדיר אותו ״האדם הכי מושמץ באינטרנט״, שפעולותיו והמאמצים הניכרים שלו לזכות באהדה חלקית לפחות מצד קהילת האינטרנט מעוררים רק בוז ולעג. המהלך לביטול התקנות זכה בכינויים אפלים כמו ״הגסיסה של האינטרנט״, וברשת נפוצו תסריטים מבהילים על חסימת תכנים בהתאם לאינטרסים של אנשי עסקים או פוליטיקאים; ועל השתלטותם המוחלטת של אתרים גדולים, עשירים ומקושרים. הפרופסור למשפטים טים וו, שטבע ב־2003 את המושג נייטרליות רשת, הגדיר את היוזמה של פאי כ״שינוי רדיקלי״, שמוחק שנים ארוכות של פעולות שנועדו להבטיח את חופשיות האינטרנט. לדבריו, ״זהו רגע מכריע לדמוקרטיה ולחופש הביטוי״.

בלומברג

למרות החלוקה הבוטה בין דמוקרטים לרפובליקאים, הדיון על נייטרליות הרשת מפוצל בין מחנות שונים מכפי שאפשר היה אולי לצפות. עמק הסיליקון, שמזוהה בדרך כלל עם המפלגה הדמוקרטית, תומך בחקיקה של נייטרליות רשת, אף שהיא כוללת התערבות בחופש הפעולה של עסקי האינטרנט. ההצהרות מכיוונן של ענקיות כמו גוגל, אפל, פייסבוק ונטפליקס בזכות התקנות שבמחלוקת כוללות כמובן אמירות שמהללות את חופש המידע, אך סביר כי האינטרסים העסקיים שלהן מהווים מניע משמעותי יותר. יצרניות התוכן חוששות כי ספקיות אינטרנט כמו AT&T, ורייזון וקומקסט ינצלו את האור הירוק שיקבלו לאפליה בין יצרנים וצרכנים ויתחילו, למשל, לגבות ״דמי מעבר״ כתנאי לקבלת גישה מהירה ויעילה אל הגולשים.

מאחר שהשוק בארצות הברית בנוי כך שבכל אזור יש מעט חברות החולשות על אספקת האינטרנט, יש להן אפשרות ממשית להפעיל כוח מופרז על הצרכנים. הספקיות טוענות כי מעולם לא נקטו אפליה כזו וכי לא יעשו זאת בעתיד, גם בלי מגבלה חוקית. טענות אחרות של חברות התשתית מזכירות את הנוסח הקבוע של עסקים שמעדיפים שלא יתערבו בענייניהם. הן מאיימות כי התקנות יעצרו את ההשקעות שלהן בשדרוג תשתיות ויעכבו את הפיתוח והחדשנות. זאת אף כי נתוני עבר מוכיחים כי רגולציה אפקטיבית תרמה בדרך כלל להגדלת ההשקעות, לצד החשש כי מתן כוח לחברות חזקות יפגע ביכולת התחרותית של סטארטאפים קטנים.

נכון לרגע זה, מחנה האוהדים של נייטרליות הרשת רשם ניצחון חלקי. למרות הרוב הרפובליקאי, הסנאט הצביע בחודש שעבר נגד ההחלטה של ממשל טראמפ ובעד השבתן של התקנות שחוקק ממשל אובמה. ההצבעה נערכה בצילו של קמפיין אגרסיבי ברשתות החברתיות, שכלל השמצות או תשבוחות אישיות בניסיון לשכנע את הפוליטיקאים כי העם דורש נייטרליות רשת. ״ניצחנו״, צייץ לאחר ההצבעה הסנאטור הדמוקרטי אד מרקי, שהיה בין מובילי המהלך להשבת התקנות. לדבריו, ״צריך להבטיח שהאמריקאים לא יעמדו בפני מחירים גבוהים, תעבורת אינטרנט איטית או אפילו אתרים חסומים, כי ספקי האינטרנט רוצים להגדיל את הרווחים שלהם״. סקרים מוכיחים כי מרבית האמריקאים אכן תומכים בהשבת התקנות והלחץ ברשתות החברתיות עדיין חזק, אבל הדרך של תומכי הרגולציה ארוכה. כעת עוברת ההצבעה לבית הנבחרים, שבו רוב רפובליקאי גדול, ולאחר מכן יידרש אישור של הנשיא עצמו. אף כי טראמפ ידוע כמי שאינו מהסס לשנות את דעתו במהירות – הפרשנים בארצות הברית חלוקים בהערכותיהם לגבי התוצאה הסופית.

ומה לגבי ישראל? אפליה וצנזורה באינטרנט בארצות הברית עשויות להגיע גם אלינו. עם זאת, חוק לנייטרליות רשת אושר בכנסת כבר ב־2014 ואין כרגע כל איום עליו. כמו כן, התחרות החזקה יחסית בין ספקיות אינטרנט רבות בישראל מגבילה את היכולת שלהן להטיל צנזורה כלשהי על התכנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#