משיכה ישנה לכסף חדש - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משיכה ישנה לכסף חדש

המטבעות הקריפטוגרפיים הם הבעת אמון בקהילה חדשה של יזמים גלובליים המציבים את עצמם מעל הממשלות, שנתפשות כמקדמות אי שוויון ומלחמה

6תגובות

אומרים שמהפכת המטבעות הקריפטוגרפיים, שהחלה עם הביטקוין ב־2009, המציאה סוג חדש של כסף. יש כעת כמעט 2,000 מטבעות דיגיטליים שגורמים למיליוני אנשים ברחבי העולם להתרגש מכך מאוד. מה הסיבה להתרגשות הזאת, במיוחד לאור האזהרות שהמהפכה היא תרמית?

יש לאנושות היסטוריה ארוכה של ניסיונות להמציא כסף, כפי שהסוציולוגית ויוויאנה זליזר מתארת בספרה The Social Meaning of Money. "למרות הרעיון ההגיוני ש'דולר הוא דולר הוא דולר', אנשים מנסים כל הזמן ליצור סוגים חדשים של כסף". מרבית ההמצאות האלה מעוררות התרגשות אמיתית, לפחות לזמן מה.

אמצעי החליפין בעולם כולו – כסף בצורותיו השונות – הוא מסתורי ביותר. אנו נוטים למדוד את הערך של אנשים באמצעות כסף. הוא מסכם סוגיות בלתי פתורות בצורה היעילה ביותר. ועדיין, אלו פיסות נייר שמסתובבות סביב במעגלים, תלוי מי מבזבז אותן.

REUTERS

הערך של הכסף תלוי באמון שאנו נותנים בפיסות הנייר הללו. אפשר לקרוא לזה "אמונה". ביסוס סוג חדש של כסף נראה כאישור שהקהילה מעניקה לאמונה ברעיון מסוים. בספרו Euro Tragedy: A Drama in Nine Acts, הכלכלן אשוקה מודי טוען הצידוק האמיתי ליצירת מטבע אירופי ב־1992 היה סוג של "חשיבה קבוצתית", אמונה ש"טבועה בנפשם של האנשים כי הקיום של מטבע אחד ימריץ את המדינות להתאחד בחיבוק פוליטי הדוק יותר".

נראה כי רעיונות חדשים לגבי כסף הולכים יד ביד עם מהפכות, ומלווים בנרטיב מושך ופשוט להבנה. ב־1827, ג'וזייאה וורנר פתח את חנות סינסיניטי טיים, שמכרה סחורה ביחידות של שעות עבודה, והסתמכה על "נייר עבודה" שדמה לשטרות כסף. הכסף החדש נתפש כעדות לחשיבות של האנשים העובדים, אך החנות נסגרה ב־1830.

שנתיים לאחר מכן, רוברט אוון, שמתואר לעתים כאבי הסוציאליזם, ניסה להקים בלונדון את בורסת National Equitable Labour, והסתמך על שטרות העבודה, או מה שהוא כינה Time Money. גם במקרה הזה השימוש בזמן במקום בזהב או בכסף כקנה מידה לערך הציב את הרעיון כי העבודה קודמת, אך בדומה לחנות של וורנר, גם הניסוי של אוון נכשל.

קארל מרקס ופרידריך אנגלס הציעו כי ההנחה המרכזית בקומוניזם – "הביטול של קניין פרטי" – תלווה ב"ביטול קומוניסטי של קנייה ורכישה". ביטול הכסף, עם זאת, היה בלתי אפשרי, ואף מדינה קומוניסטית לא נקטה בצעד כזה. במקום זאת, כפי שאפשר היה לראות בתערוכה שהוצגה לא מזמן במוזיאון הבריטי, ונקראה "המטבע של הקומוניזם", המדינות הקומוניסטיות הנפיקו שטרות עם סמלים של מעמד הפועלים, כי הן היו חייבות לעשות משהו שונה עם הכסף שלהן.

בשפל הגדול של שנות ה־30, תנועה רדיקלית בשם טכנוקרטיה, שהיתה מקושרת עם אוניברסיטת קולומביה, הציעה להחליף את הדולר באמת מידה של אנרגיה, erg. בספרם The A B C of Technocracy שפורסם תחת שם העט פרנק ארקרייט, הם קידמו את הרעיון כי ביסוס הכלכלה על אנרגיה יגרום לכך שהיא תתגבר על בעיית האבטלה. הרעיון לא זכה לתהילת עולם, ודעך לאחר שמדענים בכירים חשפו כי ליומרה הטכנית שלו אין כיסוי.

אך הניסיון לעטוף רעיון לא מפותח דיו במדע מתקדם נמשך. במקביל לטכנוקרטיה, ב־1932 הציע הכלכלן ג'ון פיז נורטון, שנאם בפני האגודה האקונומטרית, דולר שנתמך בחשמל במקום בזהב. הרעיון של דולר חשמלי זכה לתהודה משמעותית, אך לא היתה לנורטון סיבה מוצדקת לבחור בחשמל במקום בכל סחורה אחרת. בזמן שמרבית משקי הבית במדינות המפותחות רק התחילו להכניס חשמל לבתים, ומכשירים חשמליים כמו רדיו ומקררים היו חדשים, החשמל נתפש כמדע גבוה זוהר ומסתורי. אך, בדומה לטכנוקרטיה, הניסיון נכשל. ב־1933, כותב הטורים הארי איי. פיליפס ראה בדולר החשמלי חומר להלצות. "זה יהיה כיף לחשמל את הממשלה כשצריך לשלם מס הכנסה", הוא ציין.

כיום יש לנו שוב משהו חדש: ביטקוין ומטבעות קריפטוגרפיים אחרים, שהולידו את התופעה של הנפקה ראשונית של מטבעות (ICO). המנפיקים טוענים כי הנפקות אלה אינן מצויות בתחום הסמכות של אותה רגולציה המוטלת על ניירות ערך אחרים, מאחר שלא מדובר בכסף רגיל או בהענקת בעלות על רווחים עתידיים. השקעה ב־ICO נחשבת תחום חדש לגמרי.

לכל אחת מההמצאות המוניטריות הללו יש סיפור טכנולוגי ייחודי, אך כולן קשורות לכמיהה העמוקה למהפכה כלשהי בחברה. המטבעות הקריפטוגרפיים הם הבעת אמון בקהילה חדשה של יזמים גלובליים המציבים את עצמם מעל הממשלות, שנתפשות כמקדמות אי שוויון ומלחמה.

העבר לימד אותנו שהמשיכה של הציבור למטבעות קריפטוגרפיים קשורה לתעלומה כלשהי, כמו המסתורין שאופף את ערך הכסף עצמו. אין איש, מחוץ למחלקות מדעי המחשב, שיכול להסביר כיצד המטבעות הקריפטוגרפיים עובדים. התעלומה הזאת יוצרת הילה של ייחודיות, מעניקה לכסף החדש זוהר ומחדירה במעריצים רוח מהפכנית. אין חדש תחת השמש, וכפי שקרה עם חידושים מוניטריים בעבר, סיפור מושך בדרך כלל אינו מספיק.

תרגום: טלי גולדשטין

רוברט ג'יי. שילר, חתן פרס נובל לכלכלה ל–2013, הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ייל, ומחבר שותף של הספר Phishing for Phools: The Economics of Manipulation and Deception. עם ג'ורג' אקרלוף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#