אלים אמריקאיים - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
זווית אחורית

אלים אמריקאיים

אנו מאמינים שאם נבנה מכונה עם קודים ואלגוריתמים מסוגננים המחקים את האופן שבו פועלת המחשבה האנושית, תצוץ פתאום מתוך המכונה התודעה העצמית שלה, שתהיה בעלת רוח אנושית ותבונה מופלאה שתפתור לנו את כל בעיות הקיום, ותסביר לנו כמה דברים על העולם שנמצא מעבר להרים שלנו

תגובות

ג'ון פרום בא מההרים. מההרים הירוקים והרחוקים שמעבר להם שוכנים האלים והמתים. הוא בא אל הכפרים לבוש בהידור ואמר לתושבים שעוד מעט החיים שלהם יהיו טובים יותר, ושעליהם להתכונן ליום שבו האנשים הלבנים יעזבו את המקום. אז יתחיל עידן השפע האמיתי, כשכל מה שיש ללבנים יהיה שלהם, כולל הדברים הקטנים שעושים קולות ושאיתם הם מדברים עם האלים ומבקשים מהם שישלחו את הציפורים הגדולות עם כל מיני דברים טובים מהשמים.

ג'ון פרום צדק. האנשים הלבנים באמת עזבו את המקום. אבל הם לקחו את הכל – את שפע המזון והשתייה הטעימה והחריפה, את הבגדים ואת הסחורות. האלים בטח מענישים אותנו שגירשנו את הנציגים שלהם ועכשיו אנחנו צריכים לפייס אותם בשביל שיחזירו את הציפורים הצועקות שמביאות את העושר. אז בנינו מסלולים לסמן להן איפה לנחות ומגדלים מהענפים של העץ הכי יקר שלנו עם מוטות מכוונים לשמים שמשם אנו קוראים להם לבוא, ואנחנו לובשים מסכות לבנות וצובעים את הגוף בסיד. אנחנו עושים טקסים כמו שעשו הלבנים – כדי להביא מחדש את הציפורים.

BEN BOHANE / AFP

המיתוס הזה מתאר את האמונה של דת המטען (Cargo Cult) של שבטים באיים קטנים בדרום האוקיינוס השקט, שנולדה לאחר המפגש שלהם עם האדם הלבן במאה ה־20. האמריקאים שהגיעו לאותם איים, שנקראים כיום הרפובליקה של וַנואטו, והקימו שם בסיס צבאי שגרתי עם שדה תעופה. אולם בעיני הילידים היו אלה מעשי פלאים: הם ראו קבוצות של אנשים לבנים שעשו כל מיני דברים מוזרים – יישרו את השטח, בנו מגדל ובניינים עם אורות מיוחדים, ופתאום באו ציפורים גדולות ממתכת ומהן יצאו דברים שעשו את החיים קלים ונוחים. לכן אין פלא שלאחר שהאמריקאים עזבו, הילידים אימצו כל מיני ריטואלים מאגיים שמחקים את מה שעשו האנשים הלבנים, בתקווה לזכות מחדש בכל הסחורות האלה.

ואכן, למאגיה ולכלכלה יש נקודות השקה רבות, עד כי נדמה לפעמים שהקשר ביניהן הוא בלתי ניתן להפרדה. תמצית החשיבה המאגית הקסומה מניחה שבכדי שהטבע ייתן לנו את מה שאנחנו מבקשים ממנו (בריאות, עושר, תבואה טובה), אנחנו צריכים לחקות את המקרים שבהם זה באמת הצליח. לדוגמה, אם רוצים שירד גשם אזי יש לשפוך מים בשדה. תנסו, זה תמיד עובד. ואם רוצים שיקרה משהו רע לשכן שלנו, אז צריך לשרוף בגד שלו או ליצור בובה בדמותו ולדקור אותה. ושלא נטעה – האנשים הלבנים באמת חזרו אל האיים הנטושים בציפורים גדולות, מה שהוכיח שהטקסים עבדו.

גם לנו יש מיתוסים, שהעיקרי שבהם הוא שהמדע מתאר נאמנה את המציאות, ולכן אם נבין את המציאות (חוקי הטבע), נוכל לחקות אותם או להתערב בהם (טכנולוגיה) ולהשיג את הדברים הרצויים לנו (קדמה). כך אם נבין איך נגרם סרטן ואיך הוא מתפשט בגוף, נוכל למצוא את התרופה שתעצור אותו. ואם נבין כיצד ציפורים עפות, נוכל לחקות אותן וליצור מטוסים יעילים יותר. ואולם כפי שהזהיר המדען זוכה פרס הנובל לפיזיקה ריצ'רד פיינמן, לא מעט מהמדע שלנו הוא מדע כמו פולחן המטען, שרק נראה כמו מדע אמיתי.

המיתוס הזה בא לידי ביטוי במקומות רבים. לדוגמה – בחיקוי משקיעים ויזמים: אנו מאמינים שאם נחקה את אותם מצליחנים אז גם אנחנו נצליח. לשם כך עלינו ללמוד הכל על האופן שבו וורן באפט הצליח בהשקעות, כיצד סטיב ג'ובס חשב על האייפון, כיצד גוגל הצליחה לכבוש את האינטרנט, ואיך האמריקאים או הסקנדינבים בנו כלכלה חופשית לתפארת. ולאחר שנלמד את כל זה, נעשה כמותם וגם אנחנו נצליח ונזכה לשפע.

אך המקום הבולט ביותר שבו אמונת פולחן המטען מתבררת כתופעה כלל־אנושית הוא בקצה העליון של הקדמה הטכנולוגית – בניסיון ליצור אינטליגנציה מלאכותית. אנו מאמינים שאם נבנה מכונה בצורה מסוימת, עם קודים ואלגוריתמים מסוגננים המחקים את האופן שבו פועלת המחשבה האנושית, עד כמה שאנחנו מבינים אותה בעזרת המדע המתקדם שלנו, תצוף ותצוץ פתאום מתוך המכונה הרוח – התודעה העצמית שלה – שתהיה בעלת יכולות ומאפיינים אנושיים ובעלת תבונה מופלאה ועליונה, כזו שתפתור לנו את כל בעיות הקיום, שתעזור לנו לחיות טוב יותר או לפחות תסביר לנו כמה דברים על העולם שנמצא מעבר להרים שלנו.

ואולם, ברור לכל שאנחנו לא באמת יודעים איך התודעה האנושית עובדת ומה מחולל אותה. ובנסיונות שלנו לייצר אינטליגנציה מלאכותית אנחנו דומים לתושבי האיים הנדחים שמנסים להחזיר את ג'ון פרום, ואם לא אותו אז לפחות את ציפורי המתכת של האלים האמריקאים מהשמים.

לעתים למיתוסים יש מוסר השכל. מיתוס פולחן המטען אינו בא להראות לנו עד כמה רחוקים אותם ילידים מהבנת הטבע והמציאות, אלא להזכיר לנו שגם אנחנו חיים באותה אשליה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#