ובכן, זה מורכב - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ובכן, זה מורכב

עליית המכונות לא מבשרת בהכרח את נפילתו של האדם העובד, אומר הכלכלן הצרפתי פרופ' דייוויד המוס, שחושש בין השאר גם למשרתו שלו

כשדייוויד המוס, כלכלן צעיר ומבטיח באוניברסיטת ציריך, מתבונן קדימה לעבר העשור הבא, הוא חושש שאפילו אותו יחליפו מכונות. ״כפרופסור באוניברסיטה אני עוסק יותר במחקר מאשר בהוראה״, אומר המוס בראיון למגזין TheMarker, ״אז לגבי מחקר אני לא מודאג, כי לרובוטים יש כברת דרך ארוכה לעבור בבינה מלאכותית. אבל בכל הקשור להוראה, ההכנסה שלי עלולה להיפגע בשל יוזמות כמו אוניברסיטאות מקוונות מתקדמות. בהחלט ייתכן שייצטרכו פחות פרופסורים בעתיד״.

ידוע שקשה להתנבא, אבל המוס מוכן להמר בזהירות בנוגע להשלכות של מהפכת האוטומציה בעשור הבא על הכנסותיו של האדם העובד. למעשה, זה בדיוק תחום המחקר שלו. יחד עם שותפו למחקר, מורטן אולסן מאוניברסיטת קופנהגן, המוס פרסם לפני כמה חודשים מאמר אקדמי בשם ״עליית המכונות: אוטומציה, חדשנות אופקית ואי שוויון בהכנסות", הבוחן את הקשר המורכב בין אוטומציה לבין ההכנסות של עובדים. כמה שבועות אחרי פרסום המאמר נכלל המוס בן ה־34 ברשימת המועמדים לפרס הכלכלן הצעיר הטוב בצרפת. ״אוטומציה אינה תהליך חדש; היא מתרחשת מאז המהפכה התעשייתית, והסיבה שאי השוויון לא התרחב בצורה קיצונית במשך הרבה שנים היא שאנשים נעשו יותר ויותר משכילים. עם זאת, לעתים יש תקופות שבהן יש האצה באוטומציה, כמו בשנים הללו. קשה למדוד עד כמה האוטומציה מהירה יותר כיום דרך משקפיים של אי שוויון – בארצות הברית משבר אי שוויון מתרחש מאז שנות ה־80, אבל הוא האיץ בעשור האחרון, אחרי המשבר הפיננסי".

HANNIBAL HANSCHKE/רויטרס

המחקר של המוס ואולסן בוחן כלכלה שמורכבת מעובדים בעלי מיומנויות גבוהות ונמוכות, ומצויה בצמיחה המבוססת ברובה על אוטומציה וחדשנות. אוטומציה, על פי הגדרת החוקרים, היא תהליך שבו מתקיימת החלפה עקבית של עובדים במכונות (בעיקר של עובדי כפיים), ומוביל מצד אחד לגידול בהכנסות למשרות במיומנות גבוהה, ולירידה בהכנסות של משרות במיומנות נמוכה, מצד אחר. חדשנות אופקית, לעומת זאת, היא תהליך שבו יש גידול בשכר בשני סוגי העבודות.

המחקר מציג שלושה שלבים של אי שוויון בהכנסות. ״השלב הראשון הוא יציבות", מסביר המוס. ״השלב השני הוא אי שוויון שגדל בקצב מהיר יותר, מאחר שנתח המשרות שעוברות אוטומציה גדל במקביל ליצירה של משרות חדשות. בשלב השלישי שיעור המשרות שעברו אוטומציה לא גדל, כי מוצרים חדשים שנכנסים לשוק מחליפים מוצרים קיימים״, אומר המוס. לדבריו, אנחנו נמצאים בעיצומו של השלב השני, אך ״צריך לזכור שהמודל משקף אמנם מציאות, אבל הוא מודל״.

המוס מבקש להבהיר את ההבדל בין חדשנות לבין אוטומציה. ״חדשנות מביאה מוצרים חדשים, אבל המוצרים החדשים לא בהכרח עברו אוטומציה״. דוגמה טובה לכך היא פייסבוק, שהיא מוצר חדש יחסית, ומפעילה מרכזי ניטור מידע גדולים, שבהם מועסקים עובדים רבים בשכר נמוך יחסית. גם אובר היא מוצר חדש עם טכנולוגיה מהפכנית, אבל הנהגים עצמם הם עדיין בשר ודם ולא מכונות. ״במודל שהצגתי, שני הדברים לא תמיד מאוזנים – יש שלב שבו אין אוטומציה בכלל; יש שלב שבו האוטומציה ׳מנצחת׳ את המוצרים החדשים; ויש שלב שבו השניים נמצאים באיזון מסוים. נראה שאנחנו נמצאים כיום בשלב השני, שבו אוטומציה מואצת יותר מהמוצרים החדשים״.

הפתרון שהמוס ואולסן מציעים כדי למנוע פגיעה קשה בעובדים שהמשרות שלהם יעברו אוטומציה הוא מיסוי שלילי לעובדים בשכר נמוך. ״דרך אחת היא להטיל מיסוי שלילי רוחבי, שיוכל לתמוך בעובדים בעלי הכנסה נמוכה ולא משנה מה העיסוק שלהם. דרך שנייה היא שאם עובדים בענף מסוים נפגעים בצורה מהותית מתהליך אוטומציה, הממשלה תתמוך בהם באמצעות מיסוי שלילי ובאמצעות הכשרות מקצועיות לעיסוקים מתקדמים יותר״.

״לפי תחזיות שאני שותף להן, תהליך האוטומציה צפוי להאיץ״, אומר המוס, שביקר בישראל לרגל כנס בינלאומי בנושא צמיחה ואי שוויון, שהתקיים במאי באוניברסיטת תל אביב. ״האוטומציה הזאת לא צפויה לקרות בן לילה, והחששות שכל מיני משרות ייעלמו פתאום הם מוגזמים, אבל ברור שהיא תחולל מהפכה בענפים מסוימים. המכונית האוטונומית היא דוגמה מצוינת לכך. הובלה במשאיות, למשל, היא ענף גדול שמעסיק המוני אנשים. אני לא בטוח שהענף הזה ייכחד גם בעוד עשר שנים. סביר יותר שהתהליך הזה יתרחש באופן הדרגתי ובמגבלות מסוימות – למשל, משאיות אוטונומיות שיסעו רק בכבישים מהירים. גם לא בהכרח כל החברות יאמצו משאיות אוטונומיות, משיקולים שונים.

"סביר יותר שמהפכת האוטומציה בענף כזה תושלם בתוך 50 שנה. וזה טוב, כי אנחנו רוצים שתהליכים כאלה יפגעו כמה שפחות בעובדים. העניין הוא שבעוד שנהיגת משאית היא מקצוע עם סף מיומנות נמוך יחסית, עם קצב ההתפתחות של בינה מלאכותית אפשר לזהות מקצועות במיומנות גבוהה שייפגעו. לדוגמה, אוניברסיטאות אונליין שפוגעות בשכר של מרצים בשכבה מסוימת, תוכנות ביג דאטה חכמות שחוסכות עבודה משפטית אדירה שעד כה ביצעו עורכי דין ופקידים משפטיים, ואלגוריתמים מתקדמים שמחליפים עבודה של רדיולוגים (ענף ברפואה שעוסקים בו באמצעי דימות רפואיים כמו צילומי רנטגן, נ.פ)".

תומר אפלבאום

אתה כותב במאמר שלך ש״הכלכלה נעשית פחות ופחות שוויונית, מאחר שהפרמיה על כישורים עולה, ושהתהליך הזה קורה ״גם כשחלק מעבודות הכפיים לא עוברות אוטומציה״, שזה פחות או יותר מה שקרה במערב בעשור האחרון. אבל למה זאת ההשערה? באותה מידה אפשר לחשוב ההפך – שמהפכות טכנולוגיות יכולות דווקא לסייע בצמצום פערים, כמו מהפכת האינטרנט שמציעה שירותים שוויוניים חינם לכולם – וגוגל ופייסבוק בראש.

"פועלים כאן כוחות מנוגדים – ככל שאנשים נעשים משכילים יותר והכנסתם עולה, כך יש יותר ביקוש לשירותים של עובדים בעלי מיומנויות נמוכות, כמו משלוחים ומכבסות, וכך הפערים גדלים. אוטומציה בפני עצמה גורמת לכלכלות להיות יותר אי שוויוניות, כי ככל שהמשכורות של העובדים יותר גבוהות, כך יותר חברות ירצו לעבור אוטומציה, כדי לצמצם את עלויות השכר. ואז קורה תהליך מעניין – העובדים נעשים מובטלים, או פונים להכנסה דומה או נמוכה יותר בעבודות שחורות אחרות. אבל ההכנסה שלהם לא יכולה ליפול משמעותית כי אז לחברות לא יהיה אינטרס לעבור אוטומציה. ייתכן שחברה עסקית תרצה לעשות אוטומציה למשרה של המנכ״ל בגלל עלויות השכר הגבוהות, אבל מאחר שקשה לעשות אוטומציה לתפקיד הזה, בסוף היא תעשה אוטומציה למשרות עם מיומנות נמוכה".

איך אוטומציה משפיעה על משרות מתגמלות? אמזון, למשל, מציעה שכר של עד 100 אלף דולר לעובדי הייטק מסוימים.

"אמזון הצליחה לבצע אוטומציה למשימות לוגיסטיות רבות, וזה אחד הדברים שאפשרו לה להתרחב משמעותית. אוטומציה שמחליפה עובדים בשכר נמוך יכולה להגביר ביקושים למשרות בשכר גבוה, וכך, בגלל האוטומציה באמזון זקוקים לעוד הרבה עובדים במיומנויות גבוהה, כמו מהנדסי תוכנה. אחת הדרכים למשוך עובדים כאלה היא להציע שכר גבוה, כי הביקוש גדל בחדות. יש סיבה נוספת לעליית שכר במשרות המצריכות מיומנויות גבוהות כתוצאה מאוטומציה – ככל שחברה מקטינה הוצאות, זה מסייע לצמיחת הכלכלה, ומוביל לגידול בביקוש לעובדים במיומנויות גבוהות, שלא יוחלפו על ידי מכונות כל כך מהר".

ההון של בעלי הכנסות גבוהות ובעלי משרות שדורשות מיומנות רבה זינק בעשורים האחרונים, אבל העלייה במערב אירופה מתונה יותר מאשר בארצות הברית, בקרב העשירים. האם זה מאחר שארצות הברית מאמצת תהליכי אוטומציה מהר הרבה יותר מאירופה, או כי מדינות אירופה מספקות הגנה טובה יותר לעובדים שלהן מפני סיכונים ושינויים בשוק התעסוקה?

״נדרש מחקר מקיף יותר בנושא, אבל ההשערה שלי היא שזה המקרה השני. בתחום הרובוטיקה, ארצות הברית נמצאת מאחורי גרמניה, ולכן ברור ששינויים טכנולוגיים גדולים מתרחשים גם באירופה, בד בבד עם העובדה שאי השוויון גדל שם באופן מתון הרבה יותר. מחקר שבחן את ההשפעה של רובוטים מצא השלכות שליליות על עובדים בארצות הברית, שלא היו בגרמניה. בגרמניה, עובדים במשרות ייצור שתופסים רובוטים מחליפים משרות בקלות רבה יותר בתעשיות אחרות ובחברות שירותים, בהשוואה לארצות הברית. ייתכן שזה נובע מכמה סיבות, בהן רמת השכלה ממוצעת גבוהה יותר בגרמניה, ומסוכנויות תעסוקה פדרליות שמסייעות לעובדים בגרמניה יותר מאשר בארצות הברית״.

האם עליית דונלד טראמפ היא תוצאה של פערי ההכנסות הגדולים שהתרחבו אחרי המשבר הפיננסי, במקביל להאצת תהליכים כמו גלובליזציה ואוטומציה במגזר הייצור?

״אנחנו יודעים לומר שני דברים – אחד, שהמגמות באי השוויון מילאו תפקיד בעלייה של פופוליזם באופן כללי, בארצות הברית וגם באירופה; ושניים – שאזורים בארצות הברית שנפגעו יותר מהסחר עם סין ומהגלובליזציה נטו להצביע למועמדים קיצוניים יותר – הן בימין והן בשמאל. העלייה של טראמפ קשורה לאי שוויון בהכנסות, אבל היא נוגעת גם לגורמים נוספים כמו עוינות כלפי מיעוטים ודפוסי הצבעה שהיטיבו עם טראמפ, לא רק בקרב לבנים עניים שאיבדו את מקום עבודתם עם סגירת פס הייצור במפעלים שונים״.

איך אתה מסביר את העובדה שדווקא בשנתיים האחרונות, כשאנחנו עדים להאצה בתהליכי אוטומציה, חלה תפנית באי שוויון בארצות הברית – הפערים הצטמצמו מעט, והשכר בקרב מעמד הביניים החל לעלות?

״עדיין קשה לדעת אם זה חלק ממגמה רחבה או פשוט תיקון שקשור למשבר הפיננסי. אני חושב שמה שקורה בצמרת של ההכנסות, ומה שקורה בתחתית הם שני דברים שונים. בצמרת, ההכנסות זינקו עוד לפני המשבר הפיננסי ואז ירדו חזרה, ואז עלו שוב אבל לא חזרו לרמת השיא שלהן. ההכנסות של המאיון העליון ב־2015 עדיין נמוכות מאשר ב־2007. ואילו בתחתית ההכנסות, כל מיתון, קל וחומר אירוע מטלטל כמו המשבר הפיננסי, פוגע קשות בבעלי ההכנסה הנמוכה. לכן, אף שראינו בארצות הברית עלייה בשכר, ההכנסות הנמוכות עדיין נמוכות. ולכן המגמה של צמצום מסוים בפערי ההכנסות קשורה בעיקר לתיקון של השלכות המשבר הפיננסי. נצטרך לחכות עוד כמה שנים כדי לראות עד כמה טכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית ואוטומציה ישפיעו על ההכנסות – הן של עשירים והן של עניים״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#