קריפטו מגזין TheMarker

הראשונות שקופצות אל התהום

יש מדינות שמנסות לגרום למשקיעי הקריפטו להפסיק לפחד מרגולציה ולהתחיל לחבב אותן והן עושות את זה בהצלחה

נעם בוקסבאום
נעם בוקסבאום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

האויב הגדול והמפחיד ביותר עבור משקיעי הקריפטו הוא הממשלות. החששות מחקיקה עוינת גוברים על הפחדים מהאקרים או מקריסה של בורסות, על אף שאלה כבר גרמו לנזקים של מיליארדי דולרים. הדאגה הזאת נראית לכאורה מוצדקת – ממשלות אכן מטילות איסורים שמקשים על המסחר בקריפטו. עם זאת, במדינות רבות, כולל ארצות הברית, מוקדש מאמץ ניכר גם לאסדרה של התחום הפרוץ.

לרוב, האסדרה נובעת מלחץ של יזמים מקומיים שרוצים להבטיח אופק של ודאות יחסית לעסקים ולהשקעות שלהם. במקביל, הממשלות מבינות כי מוטב ליהנות מהיתרונות של שוק זה, למשל באמצעות גביית מסים, מאשר לצאת למלחמה נגדו – שבה קשה לנצח בגלל אופיו המבוזר והאוטונומי. בשורה התחתונה, רוב המדינות פועלות בזהירות ובאטיות ביחס לביטקוין, לאתריום ולמטבעות האחרים. כך גם ישראל, שחוששת ממהלכים פזיזים שיגרמו הפסדים למשקיעים, וממתינה להתפתחויות בעולם.

קבוצה קטנה של מדינות הולכות בדרך אחרת לגמרי, ומזנקת אל המים העמוקים והמסוכנים האלה הרבה לפני שמישהו למד לשחות בהם. ברובן אלה מדינות בלי תעשייה מפותחת או משאבי טבע, השואפות להיות הראשונות שיסדירו את החקיקה בתחום. התקווה היא שמהלך חסר תקדים שכזה יהפוך אותן למוקד משיכה לתעשייה המתפתחת ולהון שמקיף אותה. גם אחרי הקריסה היחסית בשווי הביטקוין, שוק הקריפטו הוא מכונת כסף וגיוסים מרשימה עם שווי של מאות מיליארדי דולרים וחברות חדשות שצצות מדי שבוע – וטומנות בחובן הבטחות טכנולוגיות וכלכליות, ולעתים גם עסקים מפוקפקים.

מלטה
מלטה. "טכנולוגיה של רישום מפוצל"צילום: בלומברג

שתיים מהמדינות שמתחרות במגרש הזה קרובות למדי לישראל: מלטה, שלושת האיים מדרום לסיציליה שהיו בעבר קולוניה בריטית וכיום מרכיבים את המדינה הקטנה ביותר באיחוד האירופי; וגיברלטר, מדינת החסות הבריטית הזעירה עוד יותר, שבה חיים רק כמה עשרות אלפי תושבים, והיא נהנית מעצמאות כלכלית חלקית. למלטה ולגיברלטר יצאו כבר מוניטין של מדינות עם תנאי מס מפתים מאוד, ולפחות בעבר הן נחשבו גם מקלטי מס, והפעילות העסקית בהן לוותה בחששות מפני שחיתות.

המדינות הזעירות הללו משכו אליהן בעשור האחרון חברות רבות מתעשיית הגיימינג וההימורים, בהן פלייטק ו־888 הישראליות שפועלות בגיברלטר. כעת הן מקוות להגיע להישגים דומים עם תעשיית הבלוקצ׳יין, אף שזה אתגר מסובך. יצירת סביבה עסקית מתאימה לעסקי הקריפטו דורשת המצאה של מערכת חוקים שעדיין אינה קיימת בשום מדינה בעולם. כדי לעמוד ביעד הזה צריך לנסח פתרונות לבעיות פיננסיות וטכנולוגיות אדירות ובתנאים של שינויים בלתי פוסקים בהגדרות הטכניות, בשיטות העבודה וביעדים העסקיים. מערכת כזו חייבת גם לעקוב אחרי הנורמות המתפתחות במדינות אחרות ולהתאים את עצמה אליהן. אחרת, למשל, בעלי החברות לא יוכלו למשוך כספים אל בנקים רגילים בלי להסתבך בעבירות של הלבנת הון.

דן ביטון, גימלי: "במלטה רוצים מאוד את חברות הבלוקצ׳יין, אך בשלב הראשון הם לא הכירו חברות כאלה ולא הבינו את הצרכים שלהן. גם לא היה להם מודל ברור לחקיקה והמצב הסתבך. בהמשך, יזמים וחברות שהגיעו למדינה הפעילו לחץ, ונוצר תהליך חיובי. יפה לראות איך הממשלה דוחפת את המערכת החוקית ואת כל האקוסיסטם"צילום: דן ביטון

חלוצי הקריפטו

״ברוכים הבאים למלטה. אנחנו שואפים להיות החלוצים בפיתוח רגולציה לעסקי הבלוקצ׳יין והפינטק״, צייץ במארס ראש ממשלת מלטה, ג׳וזף מוסקט. הציוץ נועד לחגוג אירוע חשוב: אחת מבורסות הקריפטו הגדולות בעולם, בייננס, שנוסדה בהונג קונג רק לפני כשנה והמסחר בה כבר זינק להיקף של מיליארדי דולרים ביום – הודיעה כי נמל הבית שלה יעבור למלטה. הסיבה העיקרית לכך הם האיומים על חופש הפעולה שלה מצד רגולטורים סינים (ששולטים בעקיפין בהונג קונג) ויפנים (שם תכננה ביינס לפתוח סניף).

בורסת בייננס שונה מאחרות בכך שהמסחר בה מתנהל רק בין מטבעות דיגיטליים, בלי אפשרות להמיר את הכסף למטבעות רגילים במסגרת הבורסה עצמה. המייסד, המיליארדר ז׳או צ׳נגפנג, הגיע לסיור במלטה, וסיפר כי הופתע מהנחישות של הממשלה המקומית לגבש את המסגרת החוקית המתאימה לעסקי הקריפטו. לאחר הביקור הקצר, הוא הודיע כי הבורסה שלו תעבור, באופן מלא או חלקי, למדינת האיים הים־תיכונית. "אנחנו משוכנעים שמלטה תהיה חממה לחדשנות עבור חברות בלוקצ׳יין והמרכז לאקוסיסטם של התחום באירופה״, אמר ז׳או לעיתונאים אחרי הביקור.

בראיון לפודקסט Epicentre שפורסם במאי, אמר ז׳או כי "כשהגעתי למלטה לא הייתי צריך להסביר לאף אחד את מושגי היסוד בתחום, והיה ברור שראש הממשלה, שר האוצר ופוליטיקאים אחרים מודעים לחשיבות של תעשיית הבלוקצ'יין. אחרי שראיתי את התנאים הרגולטוריים שהם קבעו, יכולתי רק להעיר שהם גמישים מדי ויש צורך להחמיר את הכללים בנקודות מסוימות. זו היתה החלטה קלה לעבור לשם".

ההודעה על המעבר של בייננס למלטה הדהימה את שוק הקריפטו, שמרוכז במזרח אסיה ובארצות הברית. אירופה כולה היא זירה משנית במגרש המשחקים הזה, עם מספר מצומצם יחסית של פעילים ויזמים. מלטה, עם פחות מחצי מיליון תושבים, היתה עמוק מתחת לרדאר עם תוצר של כ־12 מיליארד דולר בשנה – קטן אפילו יחסית להיקף הפעילות של בורסת בייננס לבדה. הכלכלה במדינה עדיין מבוססת במידה רבה על שימוש במזומן, אפילו עבור תשלום שכר בעסקים מסוימים. המדינה גם נודעה בכך שניפקה דרכונים למאות אנשים ששילמו כמיליון דולר כל אחד – וזכו בכרטיס כניסה לאיחוד האירופי.

עוברים למלטה
עשר המדינות עם מספר בורסות הקריפטו הגבוה ביותר

כמה שבועות אחרי ההכרזה של בייננס, החברה עדיין לא פתחה משרדים במלטה. אך בכירי הבורסה ואנשי ממשל מקומיים מתייחסים אל המעבר מהונג קונג לחופי הים התיכון כוודאי, אף שישנן גם טענות כי ההצהרות על המעבר נועדו להפעיל לחץ על הרגולטורים במזרח אסיה. לפי הגרסה הזו, המעבר נועד להבהיר כי לשלטונות יש מה להפסיד ממהלכים נוקשים מדי ביחס למטבעות הקריפטוגרפיים, וכי אם לא ישנו את דרכי הפעולה שלהם, יהיו אחרים שיחכו בזרועות פתוחות לחברות מהסוג הזה. כך למשל, בעקבות המעבר הצפוי, נהפכה מלטה למדינה בעלת היקף המסחר הגדול ביותר בנכסי קריפטו, על פי מחקר שפרסם באחרונה מורגן סטנלי (ראו גרף). אבל התוצאה המשמעותית ביותר של ההודעות על המעבר, וזו שמלטה כיוונה אליה, היא הפיכתה בבת אחת לכוכבת ברשתות החברתיות, בפורומים ובקבוצות הטלגרם של עולם הבלוקצ׳יין. הרצון של המדינה להיהפך ל״אי הבלוקצ׳יין״ עם רגולציה נוחה ואוהדת, משך לפי הערכות כבר כ־100 חברות שרשומות או נמצאות בתהליכי רישום. גם בורסת קריפטו גדולה נוספת, OKEx, הודיעה לאחרונה כי היא מעבירה חלק מפעילותה מהונג קונג למלטה – ונתנה תנופה נוספת לקמפיין של הממשלה המקומית.

היזם הצרפתי דן ביטון מספר כי החליט לרשום במלטה את החברה שלו לאחר שהרגולטור בצרפת הבהיר לו כי אין לו סיכוי לקבל אישור לפעול במדינה. ביטון, שהקים חברה להימורים על משחקי וידיאו שעושה שימוש בטכנולוגיית בלוקצ׳יין, בחן שלוש מדינות אלטרנטיביות – שווייץ, גיברלטר ומלטה. ״שווייץ מציעה מסגרת מעניינת לחברות בלוקצ׳יין, אבל יקרה מדי עבורנו, ובנקים רבים באיחוד האירופי לא מוכנים לעבוד עם גיברלטר״, אומר ביטון. ״לכן בחרנו במלטה, שבה יש כבר תעשיית גיימינג פעילה. רשמנו את החברה בתהליך מהיר של כמה שבועות, ביוני בשנה שעברה, הרבה לפני שבייננס הודיעה שהיא מתכננת להגיע לשם״.

החברה של ביטון, גימלי, היתה בין הראשונות שנענו להבטחות של מלטה לקדם במהירות חקיקה לתחום שקיבל את הכינוי (Distributed Ledger Technology) DLT או "טכנולוגיה של רישום מפוצל". המושג הלא לגמרי מוגדר כולל בתוכו את הבלוקצ׳יין המוכר יחסית, הטכנולוגיה המבוזרת והמוצפנת שנמצאת בלב הפעילות של הביטקוין ורבים מהמטבעות הקריפטוגרפיים האחרים, אבל מתייחס גם לטכנולוגיות דומות שמשתמשות בשיטות מעט שונות לצורך התיעוד והאבטחה של העסקות. ייתכן שהשימוש במושג DLT נועד גם למנוע תגובות עוינות מצד מי שכבר גיבשו עמדות שליליות ביחס לעולם הקריפטו.

ביטון גילה במהירות שגם באי הים־תיכוני עדיין לא יודעים מה בדיוק מסתתר מאחורי ההגדרות האלה. ״המצב היה רע. ההגדרות בטיוטות לחוק ה־DLT שפרסמה ממשלת מלטה היו מגבילות מדי, ולא אפשרו לחברות לצמוח. גם אף אחד מהבנקים במדינה לא היה מוכן לעבוד מול חברות בלוקצ׳יין״.

החקיקה התעכבה זמן רב מעבר למועד שהובטח תחילה, וגם כעת היא אינה צפויה להסתיים לפני ספטמבר. ״במלטה רוצים מאוד את חברות הבלוקצ׳יין, אך בשלב הראשון הם לא הכירו חברות כאלה ולא הבינו את הצרכים שלהן. גם לא היה להם מודל ברור לחקיקה כזו, ולכן המצב הסתבך״, מסביר ביטון. ״בהמשך, יזמים וחברות שהגיעו למדינה הפעילו לחץ, ונוצר תהליך חיובי. יפה לראות איך הממשלה דוחפת לא רק את המערכת החוקית אלא את כל האקוסיסטם״.

ביטון מדגיש כי לעומת הגישה היזמית של ממשלת מלטה, לתושבים המקומיים אין עניין רב בקריפטו, ובמדינה יש קהילה קטנה מאוד שעוסקת בתחום. פוטנציאל נפיץ נוסף מגיע מהאיחוד האירופי, שעדיין לא גיבש את עמדתו ביחס לחברות הבלוקצ׳יין. מלטה, כחברה באיחוד, חייבת להתאים את עצמה לחקיקה שלו, אף כי צפוי שיעבור זמן רב עד שזו תתגבש. ״מי שירצה לעשות עסקים ולאפשר פעילות פיננסית בבלוקצ׳יין יצטרך בסופו של דבר לגבש מסגרת חוקית די דומה לזו שמלטה בונה כרגע. לכן אני לא חושש״, טוען ביטון.

בשעה שמלטה מתחבטת בניסוח המסגרת החוקית לפעילות בלוקצ׳יין, גיברלטר נמצאת כבר צעד אחד קדימה. במחוז הזעיר בשערי הים התיכון השלימו בתחילת ינואר תהליך שנמשך כשנתיים ופרסמו את החוקים שמבססים את התנאים לפעילות DLT. עם פרסום הרגולציה, 40 חברות כבר קיבלו מעמד במסגרת זו. גיברלטר מקדמת גם הקמה של בורסת קריפטו, GBX, שתהיה שלוחה של הבורסה המקומית למסחר במטבעות דיגיטליים.

מואי בן־טאטא מחברת הייעוץ אקסס מרקט, אומר כי בשל המעמד הכלכלי העצמאי יחסית של גיברלטר, המבנה החוקי שגיבשה חסין מפני שינויים בשל לחצים מצד בריטניה, שהיא הריבון בגיברלטר וגם המפקחת על המטבע המקומי הצמוד לליש״ט, או מצד האיחוד האירופי. ואולם מקורות אחרים טוענים כי לעתים נוצרות בעיות בהעברת כספים בין בנקים בגיברלטר לבין אירופה.

בן־טאטא מספר כי השלמת החקיקה הובילה לכך שכ־200 חברות הגיעו לגיברלטר וממתינות לקבלת רישיון DLT. בשל מספר המתעניינים הגדול, נדרשים כארבעה חודשים עד לקבלת רישיון כזה. בין החברות יש להערכתו כ־40 חברות ישראליות. ״ישראל היא מדינה בולטת מאוד בגיברלטר, תחילה בתעשיית הגיימינג ועכשיו גם בבלוקצ׳יין. יש כאן הרבה יותר ישראלים מבעבר ושומעים עברית ברחוב״, מספר בן־טאטא.

היזם הישראלי אלי סהר רשם בגיברלטר את החברה שלו, המפתחת מערכת שמנסה לזהות את הנכסים האיכותיים מבין יותר מ־1,800 המטבעות הדיגיטליים שקיימים כיום, שרבים מהם חשודים כהונאות. סהר מודה כי תנאי המס בגיברלטר תורמים לאטרקטיביות שלה, אבל מדגיש כי הבחירה במדינה נבעה בעיקר מהרגולציה שמאפשרת לו לקדם במהירות את העסק שלו. ״ממילא, אם מרכז השליטה של החברה יהיה בישראל, נשלם את המס כאן. הסיבה העיקרית שבגללה בחרנו בגיברלטר היא שאי אפשר לפתוח חברות קריפטו או אפילו לנהל חברות שקשורות לקריפטו בישראל. יש לי חברה בת שמעסיקה עובדי פיתוח בישראל, אבל אם אגיד לבנקים במה אני עוסק – הם יסרבו לעבוד איתי״. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker