דם חם: המדריך למלחמה במוות המיותר בעולם - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מגזין TheMarker

דם חם: המדריך למלחמה במוות המיותר בעולם

אף שבעולם יש כיום פחות מלחמות מבעבר, שיעור הרציחות נמצא בעלייה במדינות מתפתחות רבות. 68% מ–560 אלף מקרי מוות אלימים בעולם ב–2016, היו מקרי רצח

15תגובות
רצח בגואטמלה
REUTERS

העולם כבר מזמן לא היה שליו כל כך. למרות המלחמות הנוראות שמשתוללות במקומות כמו קונגו, סוריה ותימן, מלחמות בין מדינות ובתוכן נהפכו להרבה פחות שכיחות וקטלניות. אבל יש סכנה אחרת שאורבת לאזרחי העולם – הגידול במקרי הרצח שמאיים על כמה מהערים הגדולות במדינות המתפתחות. מבין 560 אלף מקרי מוות אלימים שהתרחשו בעולם ב־2016, 68% היו מקרי רצח. מלחמות היו הגורם ל־18% בלבד ממקרי המוות. שיעור הרציחות במדינות עשירות אמנם נמצא במגמת ירידה (אם כי לונדון סובלת מעלייה בשיעורן), אבל הוא גבוה כבר זמן רב באמריקה הלטינית, ומתחיל לעלות בחלקים מסוימים של דרום יבשת אפריקה, המזרח התיכון ואסיה. העולם עושה לעתים קרובות מאמצים גדולים לעצור מלחמות. דמיינו לעצמכם מה היה קורה אם מאמצים כאלה היו מושקעים במניעת מקרי רצח.

באמריקה הלטינית, בה מתגוררים 8% מאוכלוסיית העולם, מתרחשים 38% ממקרי הרצח המתועדים. בחישוב עלויות המשטרה, בתי החולים, אובדן ההכנסות של הקורבנות והוצאות נוספות, החשבון של פשעים אלימים מגיע ל־3.5% מהתמ"ג. אבל הנטל הכבד הרבה יותר הוא אנושי: אמהות ואבות קוברים את ילדיהם, ילדים גדלים בלי הורה, וחברות מאבדות עשרות אלפי אזרחים בשנות השיא של חייהם. אין שום תירוץ לסבל הזה. רבות מהבעיות של המדינות המתפתחות קשות לפתרון. רציחות אינן דוגמה לבעיה כזאת.

לשיעורי רצח גבוהים יש הרבה גורמים: ממשלות חלשות; כלי נשק ולוחמים שנותרו ממלחמות שהסתיימו; משפחות שהתפרקו והגיעו לעיר בגלל אלימות ועוני בכפרים; סמים ופשע מאורגן שהמשטרה מתקשה או לא רוצה להתמודד עמם; ומספרים גבוהים של גברים מובטלים.

נרקוס - דלג

השילוב של הגורמים משתנה ממדינה למדינה, אך בכל המקרים תהליך מהיר וכאוטי של עיור מחריף את הבעיה. עיור כשלעצמו הוא דווקא דבר מבורך, מאחר שהוא מעודד הכנסות וצמיחה. הוא לא אמור בהכרח להוביל לאלימות – בהודו ובסין, למשל, שיעורי הפשיעה נמוכים יחסית. אבל עיור מהיר עלול ליצור מעגל קסמים בעייתי, מאחר שעלייה במקרי הרצח מחסלת את האמון בין המשטרה לתושבים שעליהם היא אמורה להגן. התושבים נשארים בבתים, הם לא תומכים ברשויות, הרוצחים חומקים מעונש והאלימות ממשיכה לטפס. זה מה שקורה בכמה מהערים העניות בעולם. ברבות מהן יש כבר את כל המרכיבים של תרבות רצח. בעשורים הבאים הערים הללו צפויות לצמוח בקצב מהיר: 90% מהצמיחה העירונית תתרחש במדינות עניות. לפי בנק HSBC, ב־2030, 42 מבין 50 הערים המאוכלסות בעולם יהיו בכלכלות מתעוררות. דאקה, קראצ'י ולאגוס, שבכל אחת מהן מצטופפים כ־25 מיליון תושבים, יצטרפו לעשר הגדולות בעולם.

כדי להבין לאן כל זה מוביל, אפשר להביט באמריקה הלטינית, שבה בשבע מדינות מתרחשים רבע ממקרי הרצח בעולם. לא פעם שיעור מקרי הרצח החל לעלות בערים בגלל סמים וכנופיות. היות שאמריקה הלטינית עברה עיור דור אחד לפני מדינות מתפתחות אחרות, היה לה זמן לגלות איזו מדיניות יכולה לסייע לעצור את התופעה, ואיזו מדיניות רק מעודדת אותה.

ניקח את אל סלבדור, לדוגמה. אף שהיא נמצאת מחוץ לנתיב העיקרי של הסחר בסמים, התקשתה המדינה לשמור על השלום מאז סיום מלחמת האזרחים ב־1992. הממשלה החלשה לא הצליחה לטפל במאות אלפי תושבים חדשים שהגיעו לערים והידרדרו לעוני. המשטרה לא היתה מסוגלת להתמודד עם תושבים חדשים ואלימים שהגיעו למשכנות העוני. כך נוצרו כנופיות רחוב כמו MS־13 ובאריו 18. ב־2015 נהפכה אל סלבדור למדינה הקטלנית ביותר בעולם אחרי סוריה. המשטרה מתקשה להבין מי רוצח את מי ולמה, ו־95% ממקרי הרצח נשארים לא מפוענחים.

רצח בפרו
STR/אי־אף־פי

ואולם ביבשת יש גם מדינות שרשמו הצלחות בתחום. בערים רבות בקולומביה רצח היה גורם המוות מספר 1. בעיר קאלי היו ב־1994 124 נרצחים על כל 100 אלף תושבים, פי ארבעה מאשר בניו יורק בתקופה המסוכנת ביותר שלה. ראש העיר היה רופא מנתח שהבין שרצח הוא כמו מגפה. הוא חיקה את הגישה של ניו יורק וערך "מעקבי אלימות" כדי לבחון כיצד אנשים, מקומות והתנהגויות שונות מובילים לרצח. המעקבים חשפו כי על אף מלחמת סמים שהשתוללה בעיר, רוב מקרי הרצח היו כתוצאה מקטטות שיכורים. הגבלות על מכירת אלכוהול ונשק סייעו להפחית את מקרי הרצח בעיר ב־35%. ערים נוספות בקולומביה חיקו את השיטה של קאלי והתאימו אותה לצרכיהן. מדיין, למשל, יצאה למלחמה בקרטלי הסמים. גם רפורמות במשטרה ובמערכת המשפט וסיוע מארצות הברית הוכחו כחשובות. ב־2017 שיעור מקרי הרצח בקולומביה היה 24 לכל 100 אלף אזרחים, שפל של 42 שנה.

הרציחות באמריקה הלטינית הושפעו בעיקר מגורמים מקומיים – אלימות משטרתית, בתי כלא צפופים והתיאבון של צפון אמריקה לסמים. מאחר שהיעדר ענישה מעודד רציחות, אפשר היה לחשוב שהסוד הוא בשיטור נוקשה יותר. ממשלת אל סלבדור שלחה חיילים לרחובות והכניסה עבריינים קטנים לבתי הכלא, אבל שיעור הרציחות דווקא זינק. אופציה אחרת היא לקנות שקט באמצעות הסכמים בין כנופיות יריבות. אל סלבדור ניסתה גם את זה, אבל שביתת הנשק קרסה והרציחות נמשכו. אף שהן ירדו מעט בשנתיים האחרונות, הרציחות נהפכו שם לחלק מהחיים.

אחד הפתרונות הוא למקד את המאמצים. מקרי הרצח נוטים להתרכז באזורים מסוימים – 80% ממקרי המוות האלימים בערים באמריקה הלטינית מתרחשים ב־2% בלבד מהרחובות. סטטיסטיקות מפורטות יכולות לאפשר למשטרה לטפל בגורמים המקומיים שעומדים מאחורי מקרי הרצח. אם היא תדע בדיוק איך והיכן לעבוד, היא תוכל לבצע את המעצרים הנחוצים ולמנוע אלימות.

מיצג מחאה נגד קרבות ירי בריו דה ז'יינרו
Silvia Izquierdo/אי־פי

החדשות הטובות הן שלא צריך לפתור את כל הבעיות החברתיות המורכבות הגורמות לרציחות כדי להוריד את שיעורן. ראשי עיר חדשניים בקולומביה עזרו ליצור תהליך מעגלי שבו המשטרה תופסת את הרוצחים ומענישה אותם, והתושבים מבינים שהמשטרה שם כדי לעזור להם ושהרחובות בטוחים יותר. ברגע שהתהליך הזה מתחיל, כל מערכת המשפט והענישה יכולה להתחזק.

אם כל המדינות באמריקה הלטינית יפחיתו את שיעורי הרציחות לרמה של המדינה הטובה ביותר באזור, חייהם של 1.35 מיליון איש יינצלו עד 2030, לפי Small Arms Survey. אם הן יידרדרו למצבה של המדינה הקשה ביותר, 1.25 מיליון איש נוספים ימותו. כוחות שיטור יעילים בשילוב עם ניתוח נכון של הסטטיסטיקה עשויים להציל מיליונים ולמנוע סבל אנושי רב כל כך.

תרגום: רונית דומקה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#