מה הדעה של בעל המאה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה הדעה של בעל המאה

לא נדרש מחקר על הקשר בין ענקיות האינטרנט לאקדמיה כדי לקבוע שאם תרמתם לחוקר, תהיו כנראה מרוצים מהתוצאה

בדצמבר 2017 השיקה פייסבוק יישום חדש ומעורר מחלוקת בשם Messenger Kids – תוכנת מסרים מיידיים המיועדת לילדים מגיל שש. פייסבוק הבהירה כי פיתחה את מסנג׳ר קידס עם מומחים וחוקרים מובילים, בתהליך ארוך שנמשך 18 חודשים, כדי להגן בצורה הטובה ביותר על ילדים שישתמשו בו. מסנג׳ר קידס מחייבת הורים לפתוח את החשבון לילדיהם, מעניקה להם שליטה מלאה על המתרחש בו, ואינה מאפשרת חיפוש של חשבונות הילדים למניעת איתורם על ידי פדופילים. עם זאת, פייסבוק עצמה יכולה לאסוף מידע על תוכן ההודעות, התמונות שהילדים שולחים והרגלי השימוש שלהם בתוכנה.

מיד עם צאתה לעולם ספגה מסנג׳ר קידס מטחים של ביקורת. נטען כי מטרת־העל של היישום היא לגרום למשתמשים להתמכר לשירות מגיל צעיר במיוחד. שמונה שבועות אחרי ההשקה, כ־100 מומחים לבריאות הילד פרסמו קריאה לפייסבוק להשמיד את האפליקציה, והזהירו מפני הקשר המסוכן בין שימוש רב במדיה חברתית לבין תסמיני דיכאון.

מארק צוקרברג מקבל תואר כבוד
Steven Senne / AP

כדי להגן על עצמה מביקורת, פייסבוק התהדרה בשני ארגוני הורים שעמם שיתפה פעולה בפיתוח התוכנה – National PTA ו־Blue Star Families, ואף הקימה ועדת ייעוץ הכוללת 13 מומחים, רובם חוקרים ואקדמאים. אולם מה שפייסבוק לא סיפרה לציבור הוא שברוב המקרים הקשרים האלה כללו גם היבט פיננסי, כלומר כסף ששילמה החברה, לרוב באמצעות תרומות. פייסבוק תרמה כסף לשני ארגוני ההורים ולשבעה מתוך 13 חברי הוועדה, שייצגו גופים מקצועיים כמו ארגון מדיה סמארטס, שלו תרמה פייסבוק 50 אלף דולר ב־2017. כמה מחברי הוועדה פרסמו מאמרי דעה באתרי חדשות משפיעים כמו "דה היל" ו"סן חוזה מרקורי ניוז", שבהם תמכו בהפעלת מסנג׳ר קידס. הם עשו זאת תמורת כסף, בלי לדווח על כך לקוראיהם.

המקרה של מסנג'ר קידס משקף היטב את הקשר הפיננסי ההולך ומתהדק בין ענקיות האינטרנט לבין מחקר אקדמי, שמנוצל על ידי פייסבוק, גוגל, אפל ואחרות כדי להגן על פרקטיקות שנויות במחלוקת, להדוף רגולציות ולקדם אג׳נדות בוושינגטון. הררי המזומנים של החברות הללו, בשילוב הגישה הישירה שלהן לחוקרים באקדמיות המובילות בעולם – מסטנפורד בקליפורניה שבה הקימו סרגיי ברין ולארי פייג׳ את גוגל, ועד הרווארד בבוסטון שממנה יצא מייסד פייסבוק מארק צוקרברג – מייצרים אקדמאים הפועלים בשירות ענקיות האינטרנט ותאגידי התקשורת.

ביולי 2017 פרסם ״וול סטריט ג׳ורנל״ תחקיר שחשף את מנגנון ההשפעה של גוגל דרך מחקר אקדמי ממומן. העיתון מצא כי בעשור האחרון גוגל שילמה בין 5,000 דולר ל־40 אלף דולר למחקר, עבור מחקרים שתומכים בפרקטיקות העסקיות שלה כשהיא צריכה להגן על עצמה מול רגולטורים ולקדם חוקים בקונגרס שיטיבו עמה. בחלק מהמקרים אפשרו חוקרים לנציגי גוגל לעבור על המחקר לפני פרסומו ולהתקין בו שינויים - כך עלה מהתחקיר, שכלל אלפי תכתובות אימייל מחוקרים בתריסר אוניברסיטאות אמריקאיות. בחלק מהמקרים החוקרים הסתירו מהציבור את המעורבות של גוגל במחקר, ורובם לא חשפו כי היא מימנה אותו.

באחד המקרים, מרצה למשפטים בשם פול הילד מאוניברסיטת אילינוי קיבל מגוגל יותר מ־18 אלף דולר על מחקר שבו הציג שיטת זכויות יוצרים שתועיל לגוגל, אך כשהמחקר פורסם ב־2012 הוא לא ציין כי החברה היא זאת שמימנה אותו. כש״וול סטריט ג׳ורנל״ פנו אליו הוא נאלץ להתוודות. ״או, וואו, לא, לא ציינתי. זה ממש חמור".

גוגל עצמה דווקא התגאתה בקשרים הפיננסיים שלה עם האקדמיה. ״מאז שגוגל נולדה במעבדות המחשוב של סטנפורד, שמרנו על קשרים הדוקים עם אוניברסיטאות ועם מוסדות מחקר, ותמיד הערכנו את העצמאות והאמינות שלהם. אנחנו שמחים לתמוך בחוקרים בתחומי המחשוב והמדיניות הציבורית, ובנושאים כמו זכויות יוצרים, חופש הביטוי ומעקב״.

מי שעקב מקרוב אחר גוגל יכול היה להבחין שהחברה תורמת גם לארגונים המקדמים הגנה על תכנים ברשת, בדומה לפייסבוק. גוגל תרמה כספים ל־FOSI (Family Online Safety Institute) ולארגון Connect Safely. שני גופים שבהם יושבים חוקרים, מומחים ואקדמאים שמפתחים כלים והנחיות שמטרתם להסביר להורים וילדיהם כיצד לאמץ הרגלי גלישה בטוחה, וכיצד להתגונן מפני תופעות כמו בריונות רשת, תוכן פוגעני ושיימינג. אולם מי שמנהל בפועל את שני הארגונים הם נציגים של החברות הגדולות ביותר בתעשיית האינטרנט – דירקטוריון FOSI, למשל, מורכב מנציגי פייסבוק, גוגל, אמזון, טוויטר, מיקרוסופט, קומקאסט, AT&T, נטפליקס וחברות אחרות. המגזין Wired דיווח בפברואר כי רוב החברות גם שלחו נציגים מטעמן לדירקטוריון קומון סנס מדיה, שעוסק בהגנה על ילדים בעולם הדיגיטלי. בנוסף, קומקאסט, קונגלומרט תקשורת אמריקאי מהגדולים בעולם, וחברת הטלוויזיה בלוויין דיירקטי.וי, תרמו במשותף 50 מיליון דולר לקמפיין שנאבק בהתמכרות לאינטרנט ולשירותים דיגיטליים.

ענקיות האינטרנט לא המציאו את השיטה. במשך שנים תאגידי ענק אמריקאים מימנו מחקרים בסכומים גדולים שהציגו את המוצרים והשירותים שלהם באור חיובי – ואין כמו מחקר אקדמי ממוסד מוביל כדי לשרת את האינטרס של התאגיד, לקדם חוקים מיטיבים ולמנוע רגולציה בלתי רצויה. אחד המקרים הבולטים בשנים האחרונות היה חשיפת הקשר הפיננסי בין קוקה קולה לארגוני בריאות. ב־2015 נאלצה ענקית המשקאות להודות כי שילמה מענקים בסכום כולל של 120 מיליון דולר במשך חמש שנים לארגונים רפואיים, ארגונים לקידום בריאות וארגונים קהילתיים, כדי לטשטש את הקשר בין צריכת משקאות עתירי סוכר לבין מגפת ההשמנה העולמית.

החיבור הפיננסי בין תאגידים לבין חוקרים ואנשי אקדמיה קיים גם בישראל. בשורה של מקרים בשנים האחרונות הועלו טענות שמונופול הגז הזמין עבודות מחקר וחוות דעת משורה ארוכה של אקדמאים בתחום האנרגיה, ואילו בנקים ומוסדות פיננסים נוהגים לשכור את שירותיהם של אקדמאים על בסיס שוטף עבור מטרות שונות, החל מחוות דעת משפטיות ועד שירותי ייעוץ – למשל לקראת השימועים שבהם השתתפו ראשי הבנקים בוועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא של "בנקאות מקורבים".

חוקר בכיר באחת האוניברסיטאות, שביקש להישאר בעילום שם, אמר למגזיןTheMarker כי החל לספק שירותי מחקר לחברה מסחרית כדי להגדיל את הכנסותיו. עבורו ועבור חוקרים אחרים, הסכומים המשולמים יכולים להוות כסף משמעותי. עבור התאגידים המממנים, שמגלגלים מחזורים של מיליארדי דולרים, מדובר לרוב בכסף קטן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#