אתם מוכנים? - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
עולם בהפרעה

אתם מוכנים?

יש לא מעט מקרים שבהם מתקבלות החלטות שמשרתות צרכים ושיקולים ארגוניים ופוגעות בעסק. יתרה מכך, יש מנהלים שסבורים כי תפקידו של העסק הוא לשרת את הארגון

השיח על השפעת הטכנולוגיה מלווה אותנו כבר יותר מחמישה עשורים ואף כונה "הלם העתיד", אך בשנתיים האחרונות מורגש שינוי מהותי, בקצב מואץ. הנהלות מבינות שעליהן להצטרף למרוץ הטרנספורמציה הדיגיטלית, אולם לא תמיד ברור להן מהו היקף השינוי שנדרש או הקצב שבו יש לנוע. מעטות מהן מבינות את ההשלכות הבין־ענפיות שמייצר העולם החדש, העולם "בהפרעה". ארגון שמבין כי עליו להשתנות בהתאם למאפייני וצורכי העולם החדש, וכי הסתגלותו היא הכרח קיומי, משקיע בהכשרת עובדים בהתאם לצרכים העתידיים; לעומת זאת, חברות שלא משכילות לקרוא את המפה ולהשתנות בהתאם, ויהיו גדולות ובינלאומיות ככל שיהיו, דינן להיפגע ואף להיעלם.

כיצד מגמות אלה משפיעות על שוק העבודה? בדקנו זאת באמצעות סקר שערכנו בין מנהלי משאבי אנוש בארגונים מסדרי גודל שונים – החל בחברות קטנות וכלה בכאלה המעסיקות יותר מ־1,000 עובדים – בענפי הרכב, הפארמה והבנקאות, הטכנולוגיה והקמעונות. התוצאות מובילות לתובנות מעניינות, המסייעות לנו לגבש הצצה לעתיד התעסוקתי והארגוני, עם השלכות על שוק העבודה.

ההתחלה נראתה מבטיחה. יותר מ־70% מהארגונים הביעו מודעות לעצם הצורך בשינויים כדי להסתגל למציאות החדשה. ואולם, יותר מ־80% מהמשיבים דיווחו שהארגון שלהם אינו ערוך לשינויים כאלה. יותר מ־40% מהמנהלים דיווחו כי אין להם תוכנית סדורה להכשרת עובדים בתפקידים שצפויים להשתנות. חלקם אפילו ציינו שלא נערכות פעולות להכשרת עובדים להתמודדות עם כל מה שמשתמע מהשינוי, כמו חוסר ודאות, לחץ ושחיקה. המשמעות היא שהארגונים לא רואים את חשיבות ההון האנושי, הכשרתו המתאימה והקניית מיומנויות חדשות, כמרכיב מוביל בהתנהלות האסטרטגית.

Getty Images IL

בהקשר הזה ראוי לציין תופעה מעניינת שהתרחשה בארגון שפיטר לאחרונה עובדים רבים. בארגון זה נותרו מחלקות שלמות ריקות והעובדים שנותרו החלו לחוש בודדים ומאוימים. אף שמקומם בארגון הובטח, חלקם עזבו. הארגון לא הכין אותם לתהליך המטלטל הצפוי להתרחש, ולא פעל לשמירת כוח האדם הרצוי לו, ולכן איבד הון אנושי שהיה חשוב, במיוחד בתקופת מעבר זו. הופתענו לגלות שגם ארגונים המשקיעים משאבים רבים בהכנסת טכנולוגיה ובפיתוח מענים טכנולוגיים, אינם פועלים להכין את הארגון כולו לשינוי, כמתבקש. יתרה מזאת, אם נחבר את המיקוד החזק בפיתוח יכולת טכנולוגית, עם היעדר מיקוד בהכשרת ההון האנושי, הרי שלפנינו בעיה המתפתחת והולכת.

יותר מ־30% מהמנהלים שהשתתפו בסקר דיווחו כי הם צופים פיטורים בארגוניהם בשנה הקרובה, אך הפיטורים בפועל יהיו נרחבים עוד יותר – בין אם מאחר שלא כל ההנהלות העבירו את הנחיות צמצום כוח האדם לידיעת כל הגורמים, או בגלל שהארגונים טרם הגיעו למסקנה שכך יצטרכו לעשות. מניסיוננו, כשיגיעו למסקנה על הבלתי נמנע, פיטורים יהיו ככל הנראה פתרון לא יעיל מספיק, בגדר "מעט מדי, מאוחר מדי ולא מדויק".

בהקשר זה, יותר מ־50% מהמשתתפים בסקר מדברים או פועלים להוצאת פעילויות למיקור חוץ בישראל, ובמקרים של חברות טכנולוגיות – אף לחו"ל. הסיבות לפיטורים או למיקור חוץ, אמרו המשתתפים, הן צורך בגמישות תפעולית גבוהה יותר והפחתת עלויות תפעול.

תופעה מתעצמת נוספת היא מחסור במקצועות טכנולוגיים, בכל התחומים ובכל הענפים, כשהשימוש העולה בטכנולוגיה מייצר דרישה גוברת למקצועות אלה. כבר היום חסרים בשוק העבודה יותר מ־100 אלף מהנדסי תוכנה. צורך זה, הגובר והולך בכל הארגונים, מאט את קצב השינוי שהארגונים מנסים להניע.

העולם בהפרעה משפיע על כל הארגונים, במנותק מהענף בו הם פועלים ומהגודל שלהם, וכפועל יוצא מזה מושפע שוק התעסוקה מכל כיוון ובאופן רחב ועוצמתי – החל בעובדים צעירים הנכנסים למעגל העבודה וכאלה העוברים הסבה מקצועית, עבור בעובדים במקצועות שדינם להיעלם וכלה באלה שהגדרת תפקידם טרם נכתבה, כי היא עדיין לא ידועה.

שוק העבודה המצטייר הוא מקוטב: בצדו האחד עודף גדול של כוח אדם ואבטלה מחריפה, ובצדו האחר מחסור גדול בידיים מיומנות. קיטוב זה שאנו מתחילים לחוש בו יתבטא בתופעות קיצוניות, וככל שארגון יתקשה להתמודד עמו, יקשה עליו לשרוד לאורך זמן. גם גורמי הממשלה הרלוונטיים צריכים להיות מעורבים ולפעול למזעור ההשפעות השליליות היכולות להתפתח. משרדי הרווחה, העבודה, על האוצר והביטוח הלאומי לעדכן את תוכניות הפעולה וההכשרה – ולפני הכל, למדוד את האבטלה באופן המתאים לעולם של ימינו, כשמשרד החינוך צריך להתעדכן בהתאם לצורכי דור העתיד. אף אחד לא פטור מחשיבה מחדש, גם לא העובדים עצמם.

הכותב הוא מנכ"ל קבוצת נירם גיתן NGG ומומחה אסטרטגי לארגונים בהפרעה ולטרנספורמציה ארגונית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#