קרייריזם מתחיל בבית - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קרייריזם מתחיל בבית

קווים לדמותה של האשה העובדת בישראל 2011

תגובות

"לא רוצות לנהל סטארט-אפים כי הן מעדיפות להיות עם הילדים שלהן". בכותרת הפרובוקטיבית זו בחרה פנלופה טראנק, בעלת חברה לייעוץ קריירה, לעטר פוסט חושפני שפרסמה לאחרונה.

מאיה שלייפר

לו היה גבר משחרר הצהרה דומה היא היתה מחוללת, מן הסתם, מהומת אלוהים. דווקא העובדה שטראנק, אמא לשניים ,יזמת סדרתית ומי שמגדירה את עצמה כמכורה לעבודה, אומרת את הדברים, הופכת אותם מפרובוקציה לנקודה למחשבה.

 

היום, כשאנו קוצרים את פירות המהפכה הפמיניסטית ונשים בעולם המערבי נהנות מהחופש להגשים את עצמן בכל דרך שיראו לנכון, הקביעה הזאת מעוררת אמוציות. האם ה"סופרוומן" של פעם, זו שבחרה להיות "יותר גבר מגבר", לא שילמה מחיר גבוה מדי לעומת מי שבחרה להיות מורה או גננת כדי להיות בחופש עם הילדים? האם בשנת 2011 יותר נשים מוכנות לפשוט את הגלימה ולחגור את הסינר? והאם בשוק העבודה של המאה ה-21 אפשר להגיע להגשמה עצמית גם בלי לאבד את השפיות? נדמה שיותר ויותר נשים מוכנות להסיר את הגלימה גם בלי לחזור סופית אל המטבח, ומחפשות לאזן בין שלל תחומי החיים מבלי לצאת מהדעת.

הנשים ייצאו לעבוד כשהגברים יישארו בבית

את המודל הראשון בדיון על דמותה של האשה העובדת בישראל 2011 משרטטת פרופ' דליה מור, דיקאן בית הספר למדעי ההתנהגות במכללה למינהל, שמאמינה שהמהפך האמיתי בדרך לשוויון לא יגיע מפמיניזם לוחמני. "באופן מפתיע, הוא יגיע דווקא מהגברים שיבינו שיש להם מה להפסיד. רק גברים שרוצים לחזור הביתה מוקדם יותר וליהנות מתחומים אחרים שאינם עבודה יאפשרו את השוויון. זה יקרה כששני הצדדים ירגישו שהם מרוויחים ממנו.

"מכיוון שבחברה המערבית ערכנו נמדד גם ביכולת הכלכלית שלנו", היא מסבירה, "כשהאשה מרוויחה לא פחות מבעלה היא הופכת לצד חזק ושוויוני יותר בעבודה ובבית. יום העבודה שלה יקר ולכן בעלה, שאולי מרוויח פחות, הוא זה שיישאר עם הילד החולה. בארה"ב הסטטיסטיקות כבר מראות כי 30% מהנשים מרוויחות יותר מבעליהן. מדובר במהפך עצום שילך ויתבסס".

אז את אופטימית?

"בהחלט. אני רואה יותר שוויון בעתיד - במעמד, בתארים, ביכולת ההשתכרות וברצון של שני בני הזוג להיות יותר בבית ולחלוק את מטלותיו"

והעתיד הזה קרוב?

"לבנות ה-18 של היום יותר קל מאשר לאמהות שלהן שפילסו את הדרך, אבל לבנות שלהן יהיה קל ונוח באמת".

ובכל זאת, גם אם לא נשתמש במושג "עקרת בית", יש נשים שחוזרות הביתה לאחר שמיצו את שוק העבודה.

"יש הרבה נשים צעירות שמחליטות, מעמדה של כוח, לשנות את הפוקוס בחייהן: הן כבר הוכיחו עשייה בקריירה ודי להן. חשוב לשים לב שהן לא חוזרות הביתה, אלא משקיעות את עצמן באימהות. הן אמא פול טיים ג'וב, ולא עקרת בית. בעקבות ההחלטה הזאת נוצרת לעתים תופעה של 'היתקעות'. נשים ש'חזרו הביתה' בגיל 35 כדי ללדת ולגדל ילדים ואחרי עשר שנים מוצאות את עצמן ללא כישורים רלוונטיים או יכולת השתכרות ממשית.

"מכיוון שאנחנו נמדדים בין היתר בשווי התלוש, אותן נשים מאבדות כוח בעיני החברה ובתוך המשפחה. הן נחלשות בעיני בן הזוג, שהופך לאחראי הבלעדי על הפרנסה, ולעתים קרובות גם בעיני הילדים. אשה שמחליטה 'לחזור הביתה' צריכה לקחת בחשבון גם את תוצאות ההחלטה הזאת".

השוויון רחוק - העובד האידיאלי עדיין גבר

ד"ר רונית ויסמל-מנור, חוקרת ומרצה בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה ומתמחה בנושא מגדר וארגונים, רואה התקדמות במצבה של האשה העובדת בישראל, אך המרחק לייצוג שוויוני, לדעתה, עדיין עצום. "יש יותר נשים בעלות השכלה גבוהה. שיעור מסיימות הדוקטורט למשל גבוה ממסיימי הדוקטורט. התופעה כבר ידועה בקרב כלל הסטודנטים לתואר הראשון והשני, ולאחרונה גם בתואר השלישי". מדובר בנתון משמח, לדבריה. "יותר השכלה פירושה הגברת היכולת להגיע למקומות גבוהים יותר בהמשך".

"במקביל", היא אומרת, "אנחנו רואים יותר נוכחות של נשים בתפקידים ניהוליים. זה מתבטא בעיקר במינוי דירקטוריות במגזר הציבורי המחויב על פי חוק בייצוג של כ-30% נשים בדירקטוריון. אנחנו פוגשים יותר נשים שפותחות עסקים חדשים כדי להגדיל את הכנסתן, אך שיעורן עדיין נמוך יחסית לגברים והיזמות שלהן מתאפיינת עדיין בהיותה מצומצמת, נטולת עובדים נוספים ומתרכזת בשירותים אישיים: קרמיקה, תכשיטנות, טיפוח, ייעוץ, והכנסותיה בדרך כלל נמוכות. מספר הנשים שפותחות סטארט-אפים אולי עלה בעשור האחרון, אך הוא עדיין נמוך לאין שיעור יחסית לגברים".

יש יותר השכלה ועמדות ניהול. איפה החסמים בעצם?

"יש תחושה שבארגונים כבר יש יותר הבנה לצורכיהם של הורים, למשל האפשרות לעבוד מהבית, שעות גמישות יותר, גני ילדים במקום העבודה וכדומה, אבל העובד האולטימטיבי הוא עדיין זה שזמין לעבודה 7 ימים, 24 שעות, פנוי לנסיעות כשצריך ומרוכז ברובו בארגון. החסם התפיסתי הזה הוא שמעכב את השוויון, כי מי שעומד בקריטריון של העובד האידיאלי הוא עדיין, רוב הזמן, גבר".

ויסמל-מנור מסכימה עם מור בעניין תרומתם של הגברים למהפך דרך הגזרה הביתית. "אנחנו לא יכולות לעשות את השינוי האמיתי לבד", היא אומרת. "כשאנחנו מדברות על שוויון אנחנו רוצות להגיע למצב שנשים יקבלו מה שגברים כבר השיגו, אבל השינוי האמיתי יקרה דרך המשפחה. ככל שעבודת המשפחה תיתפס כמוערכת וחשובה יותר, היא תהפוך מבעיה של נשים לבעיה של זוגות, והארגון יצטרך לשנות כיוון ולהתאים את עצמו לצרכים של נשים וגברים כאחד".

ואת רואה את זה קורה, או שמדובר בעתיד רחוק מאוד?

"זה יקרה אם הדברים ימשיכו בכיוון שאליו הם הולכים היום. אם המודעות תגדל, החקיקה תתרחב והשיח לא ידעך. תפיסות חברתיות אף פעם לא משתנות מהיום למחר".

תרוויחו יותר, תתגרשו יותר

לפני כשנה סיימה החוקרת עמית קפלן, היום מרצה לסוציולוגיה במכללה האקדמית תל אביב-יפו, את עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת תל אביב שעליה עמלה שש שנים. במהלך העבודה סקרה קפלן כ-20 אלף זוגות ב-7 מדינות במטרה להבין אם קיים קשר בין רמות השכר של בני הזוג לסיכוי להתגרש. המדינות שבחרה נחלקו לשתי קבוצות: המסורתיות - איטליה וספרד, שבהן המודל השולט הוא גבר מפרנס ואשה בבית, והשוויוניות - דנמרק ופינלנד, שבהן השתתפות נשים בשוק העבודה מעודדת באופן פעיל. בנוסף נבדקו גם גרמניה, אנגלית וצרפת. נתוני המחקר גילו כי בכל המדינות הקבוצה שבה שיעור הגירושין הוא הגבוה ביותר היתה זו שכללה נשים שמרוויחות יותר מבעליהן. במלים אחרות: מרוויחה יותר - הרווחת גם את הסיכוי הגבוה לגירושין.

הכתבה המלאה מתפרסמת במדריך נשים ועסקים של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#