החדשנות על פי GE - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החדשנות על פי GE

בת' קומסטוק, סגנית נשיא בכירה בג'נרל אלקטריק, מספרת על סקר חדשנות והשקעה חברתית שהציג קונצרן הענק בדאבוס

תגובות

מאת אשר שכטר ואיתן אבריאל

דאבוס, שווייץ, 9:00 בבוקר. הרחוב המרכזי בעיירה, הפרומנד, מכוסה שלג, אבל הביתן של ג'נרל אלקטריק כבר רוחש פעילות. על המדרכה שבצמוד לביתן חונות שתי מכוניות חשמליות, כנראה ניסיון של GE להראות שהם "ירוקים". בפנים נמצא בת' קומסטוק, מנהלת השיווק הראשית של הקונצרן האמריקאי הענק, ואורחת קבועה זה כמה שנים בכנס הכלכלי בדאבוס. התפקיד שלה, לפי עדותה, הוא לחקור ולזהות את המגמות המובילות בעולם ולחבר אותן לחברה שלה.

באותו בוקר, היום השלישי של הוועידה השנתית של הפורום הכלכלי העולמי, היא פרסמה סקר בינלאומי על חדשנות והשקעה בחברה ובאיכות הסביבה, בהשתתפות 1,000 מנהלי עסקים בכירים מ-12 מדינות, לרבות ישראל.

הסקר מציג את ישראל כמדינה שאינה תומכת די בחינוך, ביצירת משרות וכן בחדשנות ומחקר. זאת בניגוד חד לתדמית "עמק הסיליקון של המזרח התיכון" שמנסה הממשלה לטפח. בקרב כלל הנסקרים, ישראל אינה נתפסת כמובילה עולמית בתחום זה, ורק 6.49% מהם השיבו שהם תופסים אותה ככזו. בריטניה (כ-7%), הודו (כ-7%) ושוודיה (כ-8%) מוקמו במדד זה מעל ישראל. בשלושת המקומות הראשונים במדד החדשנות הגלובלי דורגו ארצות הברית (כ-67% מהנשאלים ציינו אותה כמובילה עולמית בתחום זה), גרמניה (כ-44%) ויפן (כ-43%). סין דורגה רביעית במדד זה, עם 35% מהמשיבים.

במונחי אופטימיות, כלומר האמון שיש למנהלים בישראל בנוגע ליכולתה של חדשנות לשפר את החיים במדינותיהם, דורגה ישראל במקום השישי. 77% מהמנהלים בישראל מאמינים כי חדשנות תוכל לשפר את חייהם, לעומת 88% בסעודיה, 68% בסין ו-58% ביפן. המנהלים בישראל, לפי הסקר, מאמינים כי החדשנות בישראל לא השתנתה במידה רבה במשך השנים, וסבורים שהיא מונעת בעיקר על ידי תגליות מדעיות. בהשוואה לעמיתיהם בעולם, המנהלים הישראלים נחשבים ל"מסורתיים" - הם מעדיפים להגן על מה שכבר יש ברשותם יותר מאשר לפתח מודל חדשנות חדש.

בדירוג שביעות הרצון של המנהלים המקומיים מהקצאת המשאבים בתחום החדשנות, נמצאת ישראל במקום התשיעי מתוך 12. 72% מהמנהלים הישראליים שהשתתפו בסקר מרוצים ממידת ההשקעה של הממשלה בחדשנות. במדד הקצאת המשאבים למאבק באי־שוויון חברתי דירוגה של ישראל טוב רק במעט, והיא ממוקמת שביעית - 48% מהנסקרים הישראלים ציינו שהם שבעי רצון מהקצאת המשאבים של המדינה בנושא זה. בחינוך אנחנו שוב צונחים למקום התשיעי, כשרק 52% מהמנהלים הישראליים מצהירים שהם מרוצים ממה שהמדינה נותנת לילדיהם. החדשות הטובות (ובעצם אולי גם אלה רעות): סעודיה מדורגת ראשונה במדד זה.

"זו באמת תוצאה מפתיעה", אומרת קומסטוק. "ובעצם אולי זה לא צריך להפתיע, מכיוון שלמנהלים בערב הסעודית יש עניין להתנתק מהתלות המוחלטת בנפט ולפתח תחומים כמו אנרגיה סולרית. אלה אנשים שיש להם כסף, ויש להם עניין לשנות ולבצע מודרניזציה של החברה והמשק שלהם. כנראה שהם גם אופטימיים ביחס ליכולתם לבצע את כל זה".

מה הקשר לאופטימיות?

"במדינה שבה המנהלים יותר אופטימיים, יש גם יותר פתיחות כלפי חדשנות. רואים את זה בקשר שבין תוצאות הסקר לבין הנעשה במדינות כמו סין, יפן ודרום קוריאה".

בשורה אוניברסלית יותר המסתמנת מהסקר נוגעת למושג החדשנות עצמו, ולשיח המתנהל סביבו בזירה העסקית. חדשנות היא מונח פופולרי שכולם אוהבים להתהדר בו כיום, אך 75% מהמשיבים לסקר העריכו כי בעתיד נתפוס אותו קצת אחרת. ספציפית, צופים הנסקרים את גוויעתו של מודל החדשנות הסגור, שבו חברות מתחרות ביניהן כדי לפתח את הדבר הגדול הבא, ואת החלפתו במודלים חדשים, פתוחים, המושתתים על שיתוף פעולה בין ארגונים. גם ההקשר שבתוכו מתקיימות יוזמות חדשניות צפוי להשתנות, ובמקום חדשנות המיועדת ליצירת רווח בלבד, נראה בעתיד יותר יוזמות חדשנות המשלבות רדיפת רווח בסגנון הישן עם ניסיון להיטיב עם האנושות - כך על פי משתתפי הסקר. החידושים הגדולים של המאה ה-21, סבורים רובם, יהיו אלה שיטפלו בבעיות אנושיות מתחומים שונים, ויתרמו לחברה כולה ולא רק לצרכנים מסוימים.

עוד מגמה המסתמנת מממצאי הסקר היא שחדשנות כבר איננה נחלתו הבלעדית של המגזר הפרטי. 95% מהמשיבים טענו כי חדשנות היא המנוף העיקרי בהפיכת כלכלתה של מדינה לתחרותית. יש לכך השלכות מרחיקות לכת על האופן שבו מדינות מתחרות זו בזו בזירה הכלכלית הבינלאומית, ההופכת יותר ויותר לזירת מאבק על חדשנות. 88% מהם זיהו חדשנות כדרך הטובה ביותר ליצור משרות במדינותיהם, ו-90% זיהו בחדשנות את המנוף העיקרי ליצירת כלכלה ירוקה יותר.

אם יש אדם אחד שיכול להיות מרוצה מאוד מתוצאות הסקר, זהו נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, שארצו נתפסת כמובילת החדשנות העולמית לדעתם של שניים מכל שלושה מהמשיבים. בחודש שעבר מינה אובמה את ג'פרי אימלט, מנכ"ל GE, ליועצו החדש לענייני משרות, וזו עדות נוספות לקשר הסימביוטי שבין מדיניותו הכלכלית של נשיא ארה"ב לזו של GE: אובמה מכוון לכך ש-80% מהחשמל בארה"ב יגיע ממקורות אנרגיה נקיים עד 2035, ו-GE מתכננת למכור עד 25 אלף מכוניות חשמליות עד 2015; אובמה משקיע מיליארדים בתשתיות וברכבות מהירות, ו-GE מייצרת מנועים לרכבות ולמטוסים; אובמה מעניק הטבות מס לחברות שעוסקות במחקר ופיתוח, ו-GE מעסיקה כ-2,800 עובדים במרכזי המחקר שלה ברחבי העולם.

כולם בדאבוס חוגגים את סוף המשבר. למה היה חשוב ל-GE לפרסם סקר כזה דווקא עכשיו?

"לשיטתנו, חדשנות היא המפתח להצלחה בשווקים. אבל חדשנות מדעית לא מספיקה. אנו סבורים שעליה להיות שלובה ביכולת לעבוד בשיתוף עם הסביבה העסקית, הן הפנימית והן החיצונית, ושדרוש גם 'הסוג הנכון' של יכולות לייצר חדשנות. לכן, כדי להדגיש את החשיבות שאנחנו מייחסים לחדשנות, הוצאנו לדרך את הסקר הזה, שביצעה חברת סקרים חיצונית, ובחרנו לחשוף את הממצאים דווקא בפני המנהלים הרבים שהגיעו לדאבוס".

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון מארס של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#