ביטקוין -נדב הולנדר נותן לכם אשראי דיגיטלי, לא תקחו? - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הביטקוין תקוע": נדב הולנדר נותן לכם אשראי דיגיטלי, לא תקחו?

היזם נדב הולנדר מקים מערכת להלוואות אוטומטיות ונגזרים מבוססי אשראי באמצעות מטבעות דיגיטליים. למה הוא מאמין שיצליח?

8תגובות
נדב הולנדר
ברנדן פורסטר

המערכת הפיננסית נראית אחרת לגמרי אחרי המשבר של 2008. עבור רבים המשבר היה הרגע שחשף את המנגנון המנופח והיקר של בנקים, בתי השקעות וחברות דירוג, שגזרו רווחים אדירים ממסחר פרוע בנכסים רעילים, שרפו את כספי הציבור, ובהמשך זכו לחילוץ בהשקעה של טריליונים מצד הממשלות.

המשבר הפיננסי דחף חלק מהשוליים הרדיקליים של העולם הטכנולוגי אל הרעיון של מטבעות דיגיטליים, ובראשם הביטקוין. אף שהוא נראה כמערב פרוע גם לאחר כעשור של פעילות, חסידי שוק הקריפטו רואים בו אלטרנטיבה שתוכל להתחרות במערכת הפיננסית ואולי אפילו בשיטה המוניטרית שאפשרה לממשלות להדפיס כסף בלי הגבלה.

כמה מהיזמים בתעשייה המתפתחת סביב שוק הקריפטו ממוקדים בגיבוש היסודות למערכת פיננסית אלטרנטיבית שכזו. אחד מהם הוא נדב הולנדר (24), שהקים בשנה שעברה את דהרמה – סטארטאפ שמכוון לשוק ההלוואות. דהרמה קיבל חסות ראשונית מהאקסלרטור Y-combinator, ומאז גייס כמה השקעות נוספות.

הרעיון הבסיסי פשוט, לכאורה: לבנות תשתית דיגיטלית להלוואות ישירות לגמרי – ללא תיווך, דמי שימוש ועמלות יקרות כמו במערכת הפיננסית הרגילה. התשתית תתבסס על שוק הקריפטו ועל רשתות בלוקצ׳יין מבוזרות, שמאפשרות מסחר פתוח ושקוף. העוצמה וההכנסות של הבנקים מבוססות על היותם גוף ריכוזי, שמתווך בין מי שזקוק לאשראי למי שמחפש היכן להשקיע את הכסף שלו. גם רבות מהחברות שמתחרות בבנקים, בשוק האפור או מהכיוון הטכנולוגי, שומרות על עמדת המתווך שגוזר עמלות שמנות. דהרמה שואפת ליצור מודל מבוזר ורזה יחסית, שישבור את הריכוזיות הזו ויציע ללווים ולמלווים הזדמנות לסגור עסקות באופן מהיר, אוטונומי וזול.

כדי שתיאוריה דיגיטלית מלהיבה כזו תתממש, שוק הקריפטו צריך לצמוח מהשלב הראשוני מאוד שבו הוא נמצא כעת. לדעת מומחים רבים, התפתחות כזו אינה אפשרית בשל חסמים כלכליים ורגולטוריים שיבלמו את השוק הפרוע הזה.

להרוויח מהתנודתיות

בלומברג

הולנדר, בן להורים ישראלים שהיגרו לארצות הברית, למד מדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד ואחר כך עבד לזמן קצר בבורסת המטבעות הדיגיטליים Coinbase. בראיון טלפוני הוא מסביר איך הסטארטאפ שלו יכול לצמוח בתנאי חוסר הוודאות הנוכחיים, לעבר אופק יציב יותר, אם יבוא.

בשוק הקריפטו שעושה את צעדיו הראשונים, הולנדר לא מצפה למשוך אליו את מר סמית מאוקלהומה או את גברת כהן מחדרה. בשלב הראשון, הוא מתכנן ליישם את הטכנולוגיה על מי שכבר סוחרים במטבעות דיגיטליים, שרובם עושים זאת למטרות ספקולטיביות, בתקווה להרוויח מהעליות והירידות החדות, לעתים של עשרות אחוזים ביום.

כדי להרוויח מהתנודתיות המטורפת בשוק הקריפטו, הספקולנטים משתמשים במכשירים כמו שורטים – הלוואות בחסר, שבהן לווים נכס ומוכרים אותו, בהנחה שניתן יהיה לרכוש אותו מחדש במחיר נמוך יותר עם תום תקופת ההלוואה, וכך מהמרים על ירידה במחירים של המטבעות הדיגיטליים; או מינוף, שמאפשר להגדיל הימור על עליית מחירים. בשני המקרים יש צורך לספק ולקחת אשראי במטבעות דיגיטליים – והולנדר מתכנן ליצור את הזירה שבה העסקות האלה יבוצעו. ״היעד הראשוני שלנו הוא אשראי הקשור להימורים על מחיר המטבעות. יש לכך פוטנציאל גדול כי שווי השוק של המטבעות הדיגיטליים הוא כחצי טריליון דולר, וכמעט כל הפעילות כרגע היא ספקולטיבית", הוא מבהיר.

״יש כיום אפשרות לבצע שורטים או לונגים על ביטקוין ואתריום, שני המטבעות המובילים – אבל אלה שירותים לא מתוחכמים. ב־1,500 המטבעות הדיגיטליים האחרים אין בכלל נזילות מספיקה, וכך אין אפשרות להפעיל לחץ כלפי מטה על המחירים. ככל הנראה, השווי של הרבה מטבעות וטוקנים (אסימונים שנועדו לשמש למטרה מסוימת ומוגדרת מראש כמו אסימוני שיחה בטלפונים ציבוריים – נ"ב) היה צריך להיות נמוך משמעותית מהערך שלהם כרגע. זה נכון במיוחד לגבי שחקנים מוסדיים שמתחילים להיכנס לשוק, ורוצים לבצע הימורים גדולים מאוד, בהיקפים של מאות אלפים או מיליוני דולרים, אבל אין להם אפשרויות נזילות לבצע שורטים".

הפרוטוקול של דהרמה המבוסס על קוד פתוח יוצר לכל הלוואה טוקן קריפטוגרפי ייעודי, שמייצג את הבעלות עליה, וכולל מידע על סכום ההלוואה, מועד הפדיון והריבית. הטוקן יאפשר מסחר בהלוואה וגם פיתוח של נגזרים פיננסיים. המכשירים האלה ייבנו בעזרת הפרוטוקול של דהרמה על גבי רשתות בלוקצ׳יין, כמו זו של אתריום, שמאפשרות יצירה של חוזים חכמים: הסכמים ברורים ושקופים שנחתמים על גבי הרשת המבוזרת, ויכולים לשמש למסחר, לרישום נכסים או להלוואות. ״הטוקן יאפשר לשלב את ההלוואה בדרכים הייחודיות למסחר בשוק הקריפטו, כמו תכנות באמצעים פשוטים או שילוב באפליקציות״, אומר הולנדר. ״היתרון של הפרוטוקול שלנו על פני המערכת הפיננסית הקיימת רלוונטי במיוחד לנכסי חוב שנסחרים מחוץ לבורסות הרגילות. למשל, תיקי הלוואות בין בנקים. בדרך כלל, תיקים כאלה עוברים כמה ידיים, כאשר בכל תחנה גוזרים עמלה. לעומת זאת, המערכת שלנו מאפשרת מסחר בנכסי חוב באופן הרבה יותר יעיל.

״יתרון נוסף הוא ביחס לנגזרים. במערכת הפיננסית הקיימת, קשה להבין מהם הנכסים שמאוגדים בנגזרים, וצריך להסתמך על הערכות של חברות דירוג, שלעתים משרתות את האינטרס של מי שמוכר את תיקי ההלוואות. התוצאה עלולה להיות מה שראינו במשבר הפיננסי של 2008. הייחוד במודל שלנו הוא שאפשר לייצר נגזרים באמצעות קוד פתוח, לאסוף הלוואות ממקורות רבים ולבנות תיקי הלוואות – בניהול אוטונומי לחלוטין ובלי שום עמימות משפטית״.

מה קורה אם לווה לא מחזיר את ההלוואה, או מנסה לבצע מניפולציות. חוזה חכם ממוחשב לא יכול לפתור בעיות כאלה.

״יכולות להיות בעיות ברמת המשתמש הבודד, אבל יש לנו יתרון כאשר בוחנים את האריזה של תיקי ההלוואות ואת החשש שהנכס כולו יתגלה כחסר כיסוי. אריזת הנכסים נעשית באופן יעיל יותר על ידי המערכת הממוחשבת, בלי אף מתווך כמו מורגן סטנלי או ג׳יי.פי מורגן – והיא נעשית בשקיפות מלאה. בניגוד למצב שהיה ב־2008, אז נחשפו נכסים שאף אחד לא ידע מה יש בהם, במערכת שלנו אפשר לראות בדיוק מה יש בפנים. גם לרגולטורים תהיה גישה למידע הזה״.

מה צריך לקרות כדי שאנשים יבטחו מספיק בשוק הקריפטו וייקחו באמצעותו הלוואות?

״אנחנו רחוקים למדי מעולם שבו מטבעות דיגיטליים ישמשו לקוחות מיינסטרים למטרות יומיומיות, ולא לספקולציות. זה ייקח חמש שנים לפחות. אבל גם בתקופת הביניים יהיה שימוש רב במטבעות האלה על ידי האקוסיסטם של שוק הקריפטו שגדל בקצב מהיר. כמו בראשית ימי האינטרנט, כאשר השימוש בו היה למטרות נישתיות״.

לאחרונה התברר כי ענקית המסחר הדיגיטלי אמזון מתכננת להיכנס לשוק הפיננסי. אמזון החלה במשא ומתן עם ג׳יי.פי מורגן, ומקווה לספק למאגר הלקוחות האדיר שלה גם שירותים בנקאיים. אבל הרגולציה האמריקאית מגבילה את אמזון וקמעונאים אחרים למתן שירותי פיקדונות בלבד, ואוסרת עליהם לתת אשראי. למרות זאת, רגולטורים כבר קוראים לשקול מחדש את ההפרדה בין בנקאות למסחר, ולתת לקמעונאיות אפשרות להעמיד שירותי הלוואות כמו בנקים.

ענקית כמו אמזון יכולה לחולל שינוי עצום במגזר הפיננסי, אבל איך סטארטאפ קטן כמו דהרמה יכול להתמודד בזירה כזו?

״ישנה אפשרות שחברות ענק כמו אמזון או וולמארט ישתלטו על המגזר הפיננסי בארצות הברית, אבל השוק האמריקאי אינו הזירה הדחופה ביותר שזקוקה לשינוי באיכות השירותים הפיננסיים. ההלוואות בארצות הברית אינן יעילות, אך רוב האנשים שזקוקים לאשראי יכולים להשיג אותו. כשיוצאים למדינות אחרות מוצאים כ־2 מיליארד אנשים בעולם בלי נגישות לשירותים פיננסיים. אלה האנשים שאנחנו מתעניינים בהם, ואני בספק אם אמזון תוכל לספק להם אשראי״.

הפרוטוקול של דהרמה נמצא בתקופת הרצה, על גבי מערכת של אתריום שמאפשרת מסחר במטבעות מדומים. הצוות הקטן של הסטארטאפ כולל ארבעה עובדים. הולנדר אומר כי הם מקווים להשיק מוצר ראשון בתוך כמה שבועות.

בניגוד לחברות קריפטו רבות, דהרמה גייסה מימון רק ממשקיעים, ללא גיוס ICO הפופולרי – הנפקת טוקן שמהווה התחייבות למתן מוצרים או שירותים עתידיים. בשנתיים האחרונות בוצעו הנפקות ICO במיליארדי דולרים, רובן בשקיפות מוגבלת למשקיעים ובלא רגולציה משמעותית – אף כי בתקופה האחרונה רשויות כמו ה־SEC בארצות הברית מגבירות את הפיקוח על השוק החדש.

איך נמנעתם מהפיתוי לגייס כסף באמצעות ICO?

"יש משהו מדהים במודל שמאפשר לגייס כסף באמצעות האינטרנט, בלי שומרי הסף ששולטים במנגנוני ההון הקיימים. זו דרך חדשה לבנות חברות באמצעות רשתות, שבה המשתמשים מקבלים סוג של בעלות על המוצר שאותו מפתחים ויכולים להרוויח מהגידול של החברה. אבל המודל של ICO מאוד לא בשל. עדיין לא ברור באילו נסיבות יש היגיון שחברה תיצור טוקן עצמאי, מבחינה כלכלית וחוקית. קורים שם דברים משוגעים ורוב האנשים בתעשיית הקריפטו יסכימו על כך. הפרוטוקול שלנו אינו דורש בינתיים טוקן עצמאי, ולכן החלטנו להתמקד בבניית מערכת שימושית. בעתיד נחליט לגבי הנפקת טוקן, או שנשתמש באפשרויות אחרות״.

דיברנו הרבה על שוק הקריפטו, וכמעט לא הזכרנו את הביטקוין. מה דעתך על המטבע שפרץ את הדרך בתחום?

״רבים מהאנשים שמבינים היטב את שוק הקריפטו יחלקו עלי, אבל אני חושב שגם אם לביטקוין יש ערך רב – הוא שייך לעבר. הביטקוין היה הראשון שהוכיח שאפשר ליצור מטבע מבוזר, לבנות בלוקצ׳יין ולצבור ערך. כיום הוא הפך לפחות מעניין מרוב מטבעות הקריפטו. נראה כי כל פעילות הפיתוח עזבה את קהילת הביטקוין.

״להערכתי הביטקוין יישאר בסביבה, אבל לא יהיה המטבע הדומיננטי. סביר הרבה יותר שמטבעות או פלטפורמות אחרים יתפסו את המעמד הזה, אולי אתריום או גרסה מתקדמת יותר שלו. הביטקוין תקוע, ולא ברור אם זו טכנולוגיה שיכולה להתקדם מעבר למה שכבר השיגה. בקהילת הביטקוין לקחו את המנטרה שלפיה זהו המטבע המבוזר היחיד לרמה מוגזמת. כולנו רוצים לבנות מערכות מבוזרות, אבל הן לא חייבות להיות כאלה בכל שלב בהתפתחות שלהן. זה בסדר להקריב מעט מהביזור בשעה שמתמקדים בבניית הטכנולוגיה.

״ייתכן שאתריום קצת יותר ריכוזי מביטקוין, כי המייסד ויטליק בוטרין מוביל את כל קהילת הפיתוח. אבל גם אם הוא או כל אדם אחר יעזוב, הפעילות של אתריום לא תיפסק. בשורה התחתונה, בשלב הראשוני שבו אנחנו נמצאים, זה כאילו היינו מתווכחים בשנות ה־90 על שימוש בנטסקייפ או ב־AOL. זה מוקדם מדי״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#