שש סיבות להשקיע במניות ולא בדירה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שש סיבות להשקיע במניות ולא בדירה

כולם מדברים על נדל"ן אבל למרות הרתיחה, וגם בגללה, השקעה ארוכת טווח במניות עדיין עדיפה

תגובות

אני לא יודע אם מישהו עשה באחרונה סקר כזה, אבל תחושת הבטן שלי אומרת שאם נשאל היום את הציבור הישראלי היכן הוא מעדיף לחסוך כסף ל-20 או 30 השנים הבאות, במניות או בבית עם קירות, שמונה מתוך עשרה משיבים יגידו שהם מעדיפים להשקיע בבטון ובמלט. רק מיעוט קטן יגיד שהוא מעדיף להפקיד את חסכונותיו בשוק המניות.

הוויכוח בין שני סוגי החוסכים האלה הוא עקר. כל אחד משוכנע בצדקתו, ולכל אחד יש מלוא הטנא דוגמאות להראות מדוע השיטה שלו עדיפה. מי שנכווה בעשור האחרון בשתי המפולות הגדולות בשוק המניות יתקשה לראות בו מקום ראוי לשים בו את כספו; מי שקנה לפני חמש שנים דירה שבינתיים הכפילה את מחירה יתקשה להבין כיצד אנשים שפויים אינם רוכשים נדל"ן, ומעדיפים לזרוק כסף על מניות הפכפכות ומסוכנות. זה טבעי. הזיכרון האנושי קצר, וכאשר סוג מסוים של נכסים מניב רווחים גבוהים בתוך תקופה קצרה, קל לשכוח תקופות אחרות.

שוק המניות אכן אינו מתאים לכל אחד. זהו שוק קפריזי שמסוגל למחוק רווחים של עשר שנים בכמה חודשים שחורים. מי שמסתכל עליו מבחוץ, ואינו מבין את המנגנונים שמפעילים אותו, לא יכול להבין מדוע תהפוכות כאלה מתרחשות בו. יתרה מזאת: הוא אינו יכול להבין מדוע נוהגים מומחי ההשקעות לומר כי זהו המקום הטוב ביותר להשיג בו רווחים לאורך זמן. הרי הם עצמם אומרים שבעשר השנים האחרונות השוק הניב תשואה אפסית.

אז זהו, שלא. מתברר שגם בעשור האחרון היתה השקעה בשוקי המניות בעולם - ובתנאי שנעשתה בצורה נכונה, ותוך פיזור נכון בין אפיקי ההשקעה השונים - יכולה להניב תשואה נאה. גבוהה אפילו יותר מזו שניתן היה לקבל (בממוצע) בשוק הנדל"ן הישראלי הלוהט. ולכן אני חושב ששוק המניות הוא מקום טוב יותר לשים בו חסכונות לטווח הארוך מאשר דירת ארבעה חדרים עם מעלית וחניה. מיד ההסברים, אך קודם, חשוב להבהיר שהדיון הזה, כמו כל השוואה בין שוק הנדל"ן לשוק ההון, מתייחס לנכסים שנרכשו למטרות השקעה, ולא לדירות שנקנו לצורך מגורים. לדירות כאלה יש להתייחס כאל מוצר צריכה, ולא מוצר השקעה, והן מעניקות לרוכש תועלת רגשית רבה שאותה אי אפשר לכמת למונחים כספיים.

1. בגלל התשואה

כשאומרים ששוק המניות הניב בעשור האחרון תשואה אפסית, מתכוונים בעיקר לשוק המניות האמריקאי. ואכן, השוק האמריקאי סבל בעשור האחרון ממחלות רבות. נקודת המוצא שלו - הבועה הגדולה של 1999-2000 - היתה נקודת כניסה רעה מאוד להשקעה במניות. גם שוקי המניות של מערב אירופה הניבו בעשר השנים האחרונות תשואות עלובות שנעות סביב 0%, אבל אם מרחיבים את היריעה גם לשוק הישראלי, או לשווקים המתעוררים, מתקבלת תמונה שונה. בשווקים אלה היו התשואות טובות בהרבה.

בכלל, כשבוחנים את שוק המניות בטווחי זמן ארוכים, של עשור ומעלה, מתברר שהתשואות שהוא מניב מכות כל השקעה אחרת. נכון, יש עשורים שחונים, והעשור הקודם בשוק האמריקאי היה כזה. אבל אסור לשכוח שהוא הגיע אחרי 20 שנה שבהן הניב שוק המניות האמריקאי תשואה ממוצעת ריאלית של כ-12% בשנה. גם בשוק הישראלי היו תקופות טובות יותר ותקופות טובות פחות. העשור שבין 1993 ל-2002, שהתחיל עם בועת מניות גדולה והסתיים באינתיפאדה ובמשבר כלכלי עולמי, היה גרוע מאוד. באותו עשור הניבה השקעה במניות של תל אביב תשואה שלילית כוללת של כ-14%. אבל זו היתה תקופה חריגה. מבט על 30 השנים שבין 1980 ל-2010 מגלה שעם כל התנודות, מתכנסת התשואה השנתית ממוצעת הריאלית שהניב שוק המניות התל אביבי ל-8.5%.

התקופה שהחלה ב-2001 והסתיימה בספטמבר 2010 היתה מעט פחות טובה. התשואה הממוצעת של מדד תל אביב 100 בתקופה זו עומדת על כ-7% - לא תשואה מדהימה, אבל עדיין גבוהה באופן משמעותי מהממוצע השנתי של 4.7% שהניבו בתקופה זו אפיקי האג"ח בבורסה. חשוב לזכור גם שהתשואות הללו התקבלו בעשור די נדיר, שכלל שתי מפולות ענק (2002 ו-2008), במהלכן צללו מדדי המניות המובילים בישראל בכ-50%. כאשר מרחיבים את הבדיקה ל-15 שנים, התוצאות של שוק המניות הישראלי נראות אחרת. מדד תל אביב 100 הניב מאז תחילת 1996 תשואה שנתית ממוצעת ריאלית של 8.8%, וכל 100 שקל שהושקעו במדד הפכו בתקופה זו ל-348 שקל. זוהי תשואה שקשה להתחרות בה. קשה להאמין שמחירה הריאלי של דירה ממוצעת (בדגש על ממוצעת), כולל במרכז הארץ, קפץ פי 3.5 ב-15 השנים האחרונות.

2. בגלל הנוחות

דירה היא נכס שקשה לקנות וקשה למכור. כל עסקה דורשת עבודה רבה: צריך לבדוק היטב את השכונה; לברר מהן תוכניות הפיתוח במקום; לבדוק אם האוכלוסייה טובה ותשמש אבן שואבת לרוכשים נוספים, או שזוהי שכונה שעתידה מאחוריה; לבדוק את רמת המחירים באזור ולעשות הרבה עבודת רגליים. יש אנשים שאוהבים להתעסק בזה ויש להם זמן להסתובב ולברר את כל התשובות. אבל לא לכולם יש זמן וסבלנות לכך. נכון שיש גם ערוצי השקעה בשוק ההון שדורשים עבודה והתעדכנות שוטפת במדדים, אבל זה ממש לא הכרח. אפשר לבצע השקעה פאסיווית במדדים רחבים ולהשקיע, נניח, במדד תל אביב 100 באמצעות הוראת קבע, כמו בתוכנית חיסכון. מי שנוקט שיטת השקעה כזו לא צריך לעקוב אחרי המדד באופן יומיומי.

גם אחרי שכבר מוצאים דירה מיתוספות לרכישה הרבה עלויות שלא תמיד זוכרים לחשב אותן: שכר טרחת עורך דין, ביטוח, מסים, מס בולים, מס שבח, מס מרצון ומס בששון. לעתים דרוש גם שיפוץ. וכמובן, ישנה התעסקות לא מעטה עם נטילת המשכנתא לצורך רכישת הדירה. אחרי שנמצאה הדירה המבוקשת, צריך למצוא לה שוכרים. גם כאן טמון סיכון. האם אלה יהיו שוכרים טובים שישלמו בזמן וישמרו על הדירה, או שאולי יהיו אלו שוכרים מהסוג שנעלם בלי לשלם? אולי הם יזניחו את הדירה ויחבלו בה? כשמגיע הרגע למכור, שוב יש הרבה עבודה. בקיצור, השקעה בדירה היא התעסקות לכל החיים. היא לא מתאימה למי שאוהב לבצע השקעות בשיטת "שגר ושכח".

3. בגלל השקיפות בתמחור

אחד היתרונות הגדולים בשוק המניות הוא בעצם היותו שוק. מחיר המניות נקבע מדי יום על ידי אלפי מוכרים וקונים. בכל יום נתון ניתן לדעת מהו המחיר שבו אפשר למכור ולקנות את המניות, או את סלי המניות (המדדים) שבהם משקיעים. גם בשוק הדירות קיים שוק, אבל קשה לראות אותו. אין דרך לדעת מהו מחירה האמיתי של דירה, למעט בזמן שמבצעים עליה עסקה של קנייה או מכירה.

מבחינתם אנשים רבים מדובר דווקא ביתרון. הם לא רוצים לדעת בכל יום מה המחיר של הדירה, במיוחד בתקופה של ירידות. זה מלחיץ אותם. על כך אמר פעם הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס: "אילו אנשים היו רואים בכל יום בעיתון כמה שווה דירתם, שערותיהם היו מלבינות מרוב דאגה". עבורם מדובר במנגנון של שקט נפשי, אבל בפועל זהו חוסר שקיפות שנובע מטבעו של שוק הטרוגני, שבו אין נכס אחד דומה למשנהו, והדבר מקשה על אנשים לדעת אם הם עושים עסקה טובה או לא.

4. בגלל פיזור הסיכונים

זוהי אולי הסיבה החשובה ביותר. אנשים שקונים דירה להשקעה משקיעים בנכס ששווה בדרך כלל כמה מאות אלפי דולרים. לרוב הם משקיעים בדירה בודדת, או לכל היותר בשתיים. אחרי שנקנו הדירות, יהיה כל הונם תלוי בשאלה אם עשו עסקה טובה או לא - אין להם כמעט מרווח לטעות. כמובן שאם זה מצליח, זה מצוין. בראייה לאחור, מי שקנה דירת ארבעה חדרים בתל אביב בשנת 1985, אחרי מפולת מניות הבנקים, עשה עסקה מצוינת. אבל האם רכישה של אותה דירה ב-2010 תתגלה גם היא כעסקה טובה? לא בטוח.

גם בנדל"ן יכולות להיות נפילות. בין אמצע שנות ה-90 לאמצע העשור החולף ירדו מחירי הנדל"ן באופן ריאלי במקומות רבים בארץ, ולא השיגו אפילו את האינפלציה. זה בלט בעיקר בערי הפריפריה, אבל גם בערים גדולות כמו חיפה ובאר שבע, ובחלק גדול מהשכונות של ירושלים, המחירים נותרו ללא שינוי. אנשים שהימרו במיטב כספם על דירה אחת ראו איך שווי ההשקעה שלהם דורך במקום. בשנים האחרונות התמונה אמנם תוקנה מעט, אבל עדיין מדובר בתשואות שמפגרות בהרבה אחרי שוק המניות המקומי. למעשה, הן מפגרות גם אחרי התשואות שהניבו אג"ח ממשלתיות בישראל.

כאשר משקיעים במניות, לא מהמרים עם כל הכסף על מניה אחת או שתיים. לא צריך להחליט בין טבע, לאפריקה ישראל. אפשר להשקיע בסלי מניות רחבים באמצעות מדדים או קרנות נאמנות, וכך לקבל פיזור. יותר מכך: לא חייבים להשקיע רק בישראל. אפילו תיק השקעות קטן יחסית, של 100 אלף שקל, אפשר לפזר בקלות בין אפיקים שונים, וכך להקטין את הסיכון הקיים בהצמדת כל ההון האישי לעסקה בודדת. אפשר להשקיע חלק מהסכום בחו"ל, חלק בישראל, חלק במניות נדל"ן וחלק במניות פיננסים, חלק בשווקים מתעוררים וחלק בשווקים מפותחים, חלק בענפים מסורתיים, וחלק בענפים חדשניים. אפשר גם לגוון את התיק בין אג"ח לבין מניות. כל העולם פתוח לפניכם, ולכל אפיק השקעה יש יתרונות וחסרונות משלו. תיק שמפוזר בין נכסים פיננסיים רבים יהיה הרבה פחות מסוכן מאשר תיק נדל"ן שכולל שתי דירות - אחת בתל אביב והשנייה בחדרה.

נכון שבמשבר האחרון הוכח שכאשר השוק יורד - הכל יורד ובכל העולם. אבל לא כל השווקים ירדו באופן שווה, וכשהם חזרו לעלות - גם זה לא היה באותה עוצמה. לדוגמה, המדדים המובילים בתל אביב כבר עברו את נקודת השיא שבה היו לפני המשבר. גם השווקים המתעוררים קרובים לשיא או עברו אותו. באירופה וארה"ב עוד רחוקים מהשיא. איך לפזר תיק זו תורה שלמה, אבל זו תורה שאפשר ללמוד אותה מהר יחסית.

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון דצמבר של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#