הכל ברופי - מגזין - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכל ברופי

בני העניים בהודו מחזיקים בארנקם המרופט את פוטנציאל הצמיחה של המדינה כולה

תגובות

מדי פעם נכנס ילד למכולת ומבקש לקנות משהו בשקל. המבחר לא גדול ובדרך כלל החנווני מציע לו סוכרייה על מקל מהסוג הכי פשוט. בהודו הילד הזה היה מלך - שם יש מבחר עצום של מוצרים שאפשר לקנות במטבע המקומי, רופי, שערכו כשמונה אגורות.

מטיילים ישראלים בהודו אוהבים לספר כמה נוח להם לרכוש בחנויות מוצרים באריזות קטנות ונוחות לנשיאה. ואולם, היצרנים ההודים אינם מכוונים לקהילת המטיילים אלא דווקא למעוטי היכולת ולאנשים המתגוררים בכפרים, שידם אינה משגת לרכוש מוצרים באריזות רגילות. בעבורם ההתנסות בדוגמית שמפו איכותי או באבקת כביסה חדשה תמורת רופי או שניים היא סוג של נגיעה באושר. בשנת 2009 תפסו מוצרים באריזות קטנות כ-40% מכלל מכירותיהן. על אף שתרבות הקניונים חודרת בשנים האחרונות להודו, לחנויות הקטנות עדיין יש כוח עצום.

בעוד אצלנו הרשתות מתחכמות ונוקבות במחירים כמו 1.99 שקלים, בהודו המדיניות הפוכה - שם מעדיפים את המספרים השלמים, רצוי 1, 2 או 10 רופי. בכפרים הנידחים ובחנויות רבות אין קופה רושמת, ושיטת המספרים השלמים היא כורח המציאות. גם חברות מוצרי הצריכה השכילו לשווק מוצרים באריזות שמחירן 1, 2, 5, ו-10 רופי, בהתאמה לסוגי המטבעות, וכך החדירו בהצלחה מוצרים לאוכלוסייה הכפרית. בפרסומות למוצרים אלה אין התייחסות לאיכות המוצר, אלא למחירו בלבד, והחברות מקפידות שלא לשנות את מחירי המוצרים למרות השינויים במחיריהם של חומרי הגלם. לדוגמה, חברת Godrej מייצרת שקיות של קצף גילוח המתומחרות ברופי אחד, ומשווקת אותן במספרות נידחות. חפיסות שוקולד של קדבורי מגיעות אף הן באריזות קטנות שמחירן שני רופי.

באחרונה פרסמה חברת המחקר AC נילסן תחזית שלפיה יגיע שוק מוצרי הצריכה המהירים (FMCG) שיימכרו בהודו הכפרית ל־100 מיליארד דולר עד שנת 2025. היום מוערך שוק זה בתשעה מיליארד דולר. מתברר כי גם הכפריים מפתחים תרבות צריכה הדומה להודו העירונית, והצמיחה ברכישת מוצרי צריכה מהירים באזורים אלה היא לעתים כפולה בהשוואה למרחב העירוני. פוטנציאל הצמיחה של מגזר זה כה גדול, עד שכ-40% מהמנויים הסלולריים החדשים שנרשמים כיום בהודו הם מהאוכלוסייה הכפרית.

התיאוריה הכלכלית המכונה "בסיס הפירמידה" (BOP) היא רלוונטית במיוחד בהודו, מכיוון שבסיס הפירמידה שם הוא שכבה של קרוב ל־700 מיליון איש. אחד המומחים בתחום הוא פרופ' סי.קיי פראלאד מאוניברסיטת מישיגן, שגדל בדרום הודו. בשנת 2004 פרסם פראלאד את האורים והתומים של תיאוריה זו בספרו The Fortune At The Bottom Of The Pyramid. פראלאד טען כי לשכבה הנמוכה יש כסף ומודעות למותגים, ושניתן להפוך אותה לאוכלוסייה צרכנית באמצעות שימוש באמצעי שיווק נכונים. השימוש באריזות קטנות הוא דוגמה לכך.

אנשי השיווק המערביים, הרגילים לתת הנחה על אריזות גדולות יותר, יצטרכו להפנים את המציאות ההודית שעובדת לפי היגיון הפוך: דווקא האריזות הקטנות נותנות תמורה רבה יותר עבור הכסף, והמחיר העגול נשאר קבוע לאורך זמן.

הכותבת היא מנכ"לית משותפת ב-A&G Partners, סגנית יו"ר לשכת המסחר ישראל-הודו, נשיאת אגודת הידידות ישראל-הודו ובעלת טור במגזין TheMarker. לתגובות: anat@angp.net

הופיע גיליון ינואר של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#