בנקאי ההשקעות מחממים מנועים - מגזין - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנקאי ההשקעות מחממים מנועים

כל הסימנים מראים ששנת 2011 תהיה סוערת במיוחד בכל הקשור למיזוגים ורכישות. רק שהשווקים לא יפלו

תגובות

שנת 2007 היתה שנת שיא בהיקף המיזוגים והרכישות. לפי נתוני חברת דיאלוג'יק, הסתכם נפח העסקות בשנה זו ב-4.6 טריליון דולר - מספר שלא חזר על עצמו מאז. כעבור שנה צנח נפח המיזוגים והרכישות ב-30%, וב-2009, כשהעולם ניסה להתאושש מהמשבר, הגיע נפח העסקות לכדי 2.3 טריליון דולר בלבד. ב־2010 כבר ראינו התאוששות קלה לנפח עסקות של 2.7 טריליון דולר, אבל אנחנו עדיין רחוקים מלשחזר את השיא של 2007.

העולם אינו מקשה אחת בתחום זה. בעוד מדינות המערב עדיין לא חזרו לנפח העסקות שנצפה בהן בשנות השיא, השווקים המתעוררים כבר הגיעו אליו ב-2009. וישראל? היא אולי זכתה השנה למעמד של שוק מפותח, אבל ככל שמדובר במיזוגים ורכישות, הפעילים בתחום מאמינים כי 2011 תהיה שנה סוערת. סדרה של חברות נמצאות "על המדף" - כלומר, ידוע שבעליהן מעוניינים למכור אותן במחיר הנכון - ולגבי רבות מהן עשויה 2011 להיות השנה שבה תבשיל העסקה. מהעבר השני של המתרס נמצאות חברות רבות שכספן "נח" במשך השנתיים האחרונות, והן מחפשות כעת הזדמנויות לצמיחה באמצעות רכישות.

יש פרטנר

כדי להבין את המנגנון שמאחורי עסקת רכישה של חברה אפשר לחזור לסוף 2009, ולאחת העסקות הגדולות שהתבצעו בשוק הישראלי - השתלטותו של אילן בן דב על חברת התקשורת פרטנר. בן דב, שהיה נחוש לרכוש את החברה, עקף מתחרים כמו קרנות ההשקעה פימי ופרמיירה, וחברת יורוקום של שאול אלוביץ'. הוא שילם 5.3 מיליארד שקל תמורת 51% מהחברה - קרוב לשווי השוק שלה. העסקה שיקפה לבעלת הבית הקודמת של החברה, קבוצת האצ'יסון וומפואה מהונג קונג, רווח של 7.2 מיליארד שקל בעשר השנים שבהן החזיקה בפרטנר. רבים צקצקו אז בלשונם על הרהב שהפגין בן דב כשקפץ מעל הפופיק ומינף עצמו לדעת לצורך הרכישה. אף שהרכישה גובתה בתוכנית פיננסית, היה קשה להאמין אז שגם הרוכש ייצא ברווח.

שנה מאוחר יותר יכול בן דב לחייך. הפחד מאיומי הרגולציה על השוק, החשש מהתחרות וההלוואות שלקח לצורך הרכישה לא מטרידים אותו יותר מדי. שוויה של פרטנר זינק בשנה החולפת ב-20%, הוא כבר החזיר את חובותיו לבנקים, ומכונת המזומנים הסלולרית שהוא בעל הבית שלה ממשיכה לעבוד. כרגע לא נראה איום על יכולתו להחזיר את איגרות החוב שהנפיקה סקיילקס שבשליטתו - התחייבויות שמגיעות להיקף של שלושה מיליארד שקלים - כדי לממן את העסקה.

הגישה הפטאליסטית של עולם העסקים גורסת כי בכל עסקה שמתבצעת יש צד שמרוויח וצד שמפסיד. מקרה פרטנר מעיד שלעתים גם הקונה וגם המוכר יכולים לסכם עסקה כמוצלחת, ובתנאי אחד: כדי ששני הצדדים ירוויחו, רצוי שהעסקה תתבצע בעיצומו של מהלך של עליות בשווקים. במקרה של פרטנר, ההתאוששות בשווקים של שנת 2009 גרמו להאצ'יסון לחשוב שזה הזמן הנכון לממש (רצון שנדחף בין השאר על ידי הצורך של קרן האצ'יסון במזומנים, בגלל הפסדיה בשוק הבריטי). אותה התאוששות גרמה לבן דב להרגיש שהאקלים הכלכלי חיובי דיו כדי לבצע את העסקה, ובעיקר כדי להצליח להשיג לה מימון.

בפתיחת 2011 מעיבים סימני שאלה רבים מעל הכלכלה העולמית, אך העובדה שבשוק הישראלי מסכמים כמעט שנתיים רצופות של אווירה חיובית, מהווה מניע ליציאה אל הפועל של סדרת עסקות מעוכבות בשוק הישראלי. "אתה רואה תהליך בעולם כולו, שבו מדד S&P נמצא בשיא של כל הזמנים מבחינת היקף המזומנים של החברות", אומר יורם ענבר, מנכ"ל מריל לינץ' ישראל. "החברות האמריקאיות ממוצבות מצוין לבצע רכישות. רואים את זה בעיקר בתחום הטכנולוגיה. בכל העולם רואים פעילות של חברות עם הרבה מזומנים שמתמזגות, והשנה נמשיך לראות חברות כמו HP שממשיכות לבצע רכישות בתחום הטכנולוגיה בישראל. זה גם תהליך שמאיץ את עצמו. בעקבות ההודעות על העסקות, השוק רואה את זה באופן חיובי, ולכן הוא מדורבן עוד יותר לבצע מיזוגים ורכישות. אם השווקים ימשיכו להיות חיוביים. השיא יהיה ב-2011".

איפה שתזרקו אבן - מוכרים

הגאות בשוק ההון המקומי עשויה לזרז את מכירתם של מוסדות פיננסיים ישראלים המושפעים מהבורסה יותר מאחרים. חלפה כבר יותר מחצי שנה מאז נודע כי קבוצת אי.די.בי מחפשת רוכש לחברת כלל ביטוח. קרן ההשקעות הפרטית פרמיירה התעניינה בחברה, וכך גם משפחת גרמזיאן. אפילו אלי ברקת, בעל השליטה בדש, שקל את הנושא. בעבר פורסם ב-TheMarker כי דנקנר הציב לחברה שווי של כשישה מיליארד שקל - סכום שהוכחש על ידי קבוצת אי.די.בי.

לפני חצי שנה, כששוויה של כלל בבורסה היה קרוב לארבעה מיליארד שקל, השווי שדרש דנקנר נראה מגוחך. היום, אחרי שמניית החברה זינקה ב-45% ונסחרת לפי שווי של 5.7 מיליארד שקל, הדברים נראים אחרת.

עוד חברת ביטוח שעשויה לעמוד למכירה בעקבות העליות בשווקים היא הפניקס שבשליטת יצחק תשובה. כבר בסוף 2008 פורסם כי בקבוצת דלק מחפשים קונה לחברה. פרסום שהוכחש על ידי הקבוצה. הצבתו של אייל לפידות בראש החברה לפני שנה הוערכה כמינוי לצורך הבראת החברה, כדי שמכירתה תתאפשר.

בתחום בתי ההשקעות נמצאים גם המוסדות הפיננסיים הקטנים, המנהלים מאות מיליוני שקלים בודדים. מגמת המיזוגים בשוק ההון, שנובעת מחוסר היכולת של הקטנים לשרוד, עשויה להימשך לבתי השקעות דוגמת ילין לפידות ואפסילון. מוסד פיננסי מעט שונה שיחפש גם הוא קונה השנה הוא חברת הפיננסים פיינל מהרצליה. בעלי המניות של החברה למסחר ממוחשב כבר שכרו בנקאים לצורך מכירת פיינל, אך מי שירצה לרכוש את החברה - המייצרת רווחים של מאות מיליוני שקלים בשנה - יצטרך לשלם הרבה כסף. בעבר דובר על מכירתה של מכונת הכסף מהרצליה בסכום של 2.5 מיליארד שקל.

בית ההשקעות הגדול בישראל, פסגות, נמכר לאחרונה מקרן יורק לקרן אייפקס, אבל בתווך נותרה קרן מרקסטון המחזיקה בכמעט רבע ממנו, ולא שולבה בעסקה. מרקסטון נמצאת עדיין במשא ומתן עם אייפקס למכירת חלקה. אם המהלך ייכשל, תישאר מרקסטון עם השקעה פיננסית שאותה תשמח לממש במחיר הנכון. עוד החזקה של מרקסטון העומדת למכירה כבר זמן רב היא חברת נטפים. קרנות ההשקעה הפרטיות KKR, ג'נרל אטלנטיק, פרמיירה ואייפקס כבר הגישו הצעות לרכישת האחזקות של מרקסטון וקרן טנא בנטפים, כמו גם חלק מהאחזקות של הקיבוצים מגל, יפתח וחצרים בחברה. תג המחיר המינימלי לנטפים הוא 875 מיליון דולר, ומכירתה נראית היום קרובה מתמיד.

קרן טנא עשויה להיות מעורבת לא רק בעסקת נטפים. אחזקה נוספת שלה היא חברת אבן קיסר, שבה היא מחזיקה ב־26%. יצרנית משטחי השיש היתה אמורה להנפיק בארצות הברית במהלך 2010, אך עד כה לא יצאה ההנפקה לפועל, ועד שלא תצא לדרך היא פותחת את הדרך בפני אפשרות למכירת חלק מהאחזקות בחברה.

אבן קיסר אינה החברה היחידה שנמצאת במצב הזה. באופן כללי ניתן לומר כי בעת חיפוש אחר חברות שיתבצעו בהן עסקות, כדאי לבחון את אלה שדובר בהן על הנפקה שלא יצאה אל הפועל. כאשר בעל בית מעוניין להיפגש עם כסף, הוא עשוי להיות גמיש לגבי הדרך שבה יעשה זאת. לעיתים יכולה מכירה לגורם פרטי לשרת את המטרה הזאת טוב יותר מהנפקה. בהקשר זה כדאי להזכיר עוד חברות שהיו אמורות להנפיק ולא עשו זאת, כמו לומניס, או אפי אירופה, חברת הנדל"ן הפועלת במרכז ובמערב אירופה, ונמצאת בשליטת לב לבייב. לא מזמן דחתה אפי את הנפקת פעילותה בפולין. לבייב והחברה, שזקוקים לכסף, עשויים לשקול בחיוב הכנסת שותף לפעילות.

אם מדברים על אפי אירופה, אין מנוס מלהתייחס לעוד חברת נדל"ן ישראלית, אזורים, שנמצאת על המדף כבר תקופה ארוכה מאד, ותהיה חייבת להימכר בסופו של דבר. החובות של בעל הבית שלה, שעיה בוימלגרין, לא משאירים לאזורים אלא להימכר. ברק רוזן ואסי טוכמאייר, צחי מרקור, משפחת גרמזיאן - את אנשי העסקים ששמם הוזכר כאופציה לרכישת החברה עד היום קשה למנות. רוב הסיכויים הם שב-2011 תצא העסקה למכירת החברה לדרך. חברת נדל"ן נוספת שתשמח לבצע מימושים טובים גם השנה כדי לעמוד בהתחייבויותיה היא דלק נדל"ן. רשת רודשף שבשליטתה, חברת החניונים NCP ואפילו אלעד מגורים עשויות להימכר על ידי החברה במחיר הנכון.

הישראליות קורצות לאמריקאים

עוד שתי חברות ענק ישראליות נמצאות על המדף לקראת תחילת השנה. חוץ מכלל ביטוח, נוחי דנקנר הוא גם בעל הבית של החברה שכנראה תהיה הראשונה להימכר בשנת 2011. המשא ומתן הקשוח לגבי תנאי העסקה למכירת מכתשים אגן לכמצ'יינה הסינית עומד לקראת סיום. גם קומברס - ובעיקר החברה הבת שלה, ורינט - צפויה לעמוד במוקד עסקה גדולה השנה. הצלחת החברה לפרסם דו"חות חשבונאיים השנה הפכה אותה למועמדת לרכישה. קרנות ההשקעה פרמיירה ופלטינום פורסמו בעבר כמועמדות לרכישתה לפי שווי שינוע סביב שני מיליארד דולר.

בשונה ממכתשים אגן, קומברס משתייכת לקבוצת החברות שהיעדר בעל שליטה דומיננטי בראשן הוא שהופך אותן למועמדות להשתלטות. חברת טכנולוגיה ישראלית נוספת השייכת לקטגוריה הזאת היא אלווריון. למרות הפסדיה, והיעדר בעל שליטה בחברה, קופת המזומנים וההון העצמי הגבוה משווי השוק שלה הופכים אותה למועמדת, ומועמדותה תתחזק אם הנהלתה החדשה תציג הצלחה. גם חברת אורבוטק, שלמעט משפחת ריכטר אינה נהנית מבעל בית מרכזי אחד, עשויה לקרוץ למשתלטים. "אלווריון, אורבוטק - תהיו בטוחים שבאיזשהו חדר בעולם אנשים מסתכלים על החברות האלו וחושבים עליהן כמועמדות למכירה", אמר לנו החודש אחד ממנהלי ההשקעות הבכירים בשוק ההון הישראלי, הפעיל בתחום המיזוגים והרכישות.

קומברס, אלווריון ואורבוטק נסחרות בוול סטריט, ונוכחותן שם מעלה אותן בקלות על הרדאר של משקיעים זרים. שתי חברות ישראליות נוספות כאלו הן נס טכנולוגיות, שנמצאת בימים אלה בתהליך של מכירה (מתמודדת דומיננטית על רכישתה היא קרן פורטיסימו), וחברת רדוור של משפחת זיסאפל.

בתחום הפארמה בולטת חברה ישראלית נוספת, פריגו שבשליטת מורי ארקין, שנסחרת אף היא מעבר לים וכבר זכתה להתעניינות מצד חברות גדולות בענף. "פריגו היא חברה קלאסית המועמדת לרכישה", אומרת האנליסטית נתלי גוטליב מבית ההשקעות אי.בי.אי. "יש בה את כל מה שחברות פארמה גדולות רוצות. היא מובילה בתחום שלה - ייצור תרופות למותגים פרטיים - ולכן נהנית מזה שחברות פארמה שהפטנטים על התרופות שלהן עומדים לפקוע, שואלות את עצמן איך אפשר להמשיך להרוויח מהן כסף. מבחינת החברות הללו, אם יש מישהו שמביא את התרופה למותג פרטי זה פתרון. עם הצעה הנכונה - הם ימכרו".

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון ינואר של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#